זוגיות בסכנה: כשקשר חברי הופך לרומן
כשידידות תמימה במקום העבודה הופכת לסיפור אהבה לוהט מחוץ לנישואים - "זמנים בריאים" מסבירים מהו "רומן רגשי", למה זה מסוכן כל כך והאם יש דרך יציאה החוצה
זה קורה לרוב בלי כוונה מוקדמת או תכנון מראש: הקשר עם הקולגה במשרד, הלקוח או הפרטנר לנסיעת העבודה לחו"ל הולך ונעשה נעים וקרוב יותר, השיחות איתו הופכות אישיות יותר, ונוכחותו בחיים משמעותית יותר.
אתם אומרים לעצמכם שלא יקרה כלום, שלא עשיתם כלום, הרי שניכם בזוגיות, זאת חברות קרובה ותו לא. אבל לפעמים הכימיה המובהקת הזאת מתגלגלת למעשים או לפחות לפנטזיה על מעשים, והרומן הרגשי, בעייתי בפני עצמו, מקבל צורה של רומן מיני.
קיראו עוד על זוגיות
האם טיפול זוגי אחרי בגידה יכול להציל המצב?
מה חשוב יותר לזוגיות: תשוקה או חברות?
סודות בין בני זוג - בריא או פוגע ביחסים?
"אם האנרגיה הרגשית יוצאת מחוץ למסגרת הזוגית, ההבדל בין מגע רגשי למגע גופני מסתכם בהגדרה, וזה אומר דרשני," מזהירה המטפלת הזוגית והמינית דורית משעל. "באופן טבעי כל זוגיות חווה שחיקה, שנובעת מההישאבות לעולם הטכני, למטלות השגרה ולדברים הקונקרטיים שנעשים על בסיס יומיומי.
"לפעמים בני זוג לא מבחינים בתהליך הזה, בחוסר שהולך ונוצר ביחסיהם, ואז, כשהם נתקלים בגורם שלישי שנוגע להם בנקודות שלא הבינו כמה אבק הצטבר עליהן, זה מעורר.
פתאום הם מבינים כמה געגוע למגע רגשי הם חווים, ובאופן נורמלי הם רוצים עוד מהדבר שגורם להם להרגיש את המגע הזה, שעושה להם טוב, שמזכיר להם שיש חיים מעבר Doing-ל היומיומי השוחק והמעייף, שאפשר להתמקד .Being-ב
"המחשבה המוטעית היא שבן הזוג הקבוע שייך לקונקרטי ולא יכול לייצר את התחושה הטובה שמייצר הגורם החיצוני, כי איתו אנחנו תקועים .Doing-ב וככל שהחיבור הרגשי הזה מעמיק ונמשך, כך גדלה ההתמכרות לחמצן שהוא מציע."
סימני אזהרה
החמצן הזה בדרך כלל חלקי. הוא אמנם מטעין את הבטרייה הרגשית, אבל לא ממלא אותה. הוא מהווה רק תחליף לקרבה האינטימית הזוגית האמיתית. "זה מסוכן, משום שההבחנה בין חיבור רגשי לחיבור פיזי מיני היא מלאכותית," אומרת משעל, "וגם כיוון שהחיבור הרגשי הזה עם האחר מניע תהליך של ריחוק וניכור מבן הזוג הרשמי. הקונקרטיזציה איתו מתגברת, בין השאר כדי לה- צדיק לעצמנו את תחושת הקרבה לאחר."
אלה כמה מהסימנים לכך שחברות קרובה כזו הופכת לרעילה ומסוכנת לזוגיות שבבית:
.1 השקעת אנרגיה רגשית רבה בקשר האחר, כולל שיתוף בחוויות ובתחושות שבהן לא משתפים את הפרטנר הרשמי.
.2 פינוי זמן למפגשים איתו (גם אלה הכתובים) וייחוס חשיבות רבה לזמן הזה.
.3 שיתוף האחר בתחושות חוסר הסיפוק בזוגיות הרשמית.
.4 תחושות אשמה סביב הקשר עם האחר והסתרת אלמנטים ממנו מהפרטנר הרשמי, כולל כמה שעות מבלים איתו בצ'ט בפייסבוק או בווטסאפ.
.5 ציפייה לכל שיחה ו/או מפגש עם האחר ותחושת תלות בהיי שמגיע בעקבותיהם.
לא פשוט לחתוך את הרומנים הרגשיים הללו, אבל אם רוצים לתת סיכוי אמיתי לקשר הזוגי הממשי, הרשמי, זה כנראה הכרחי, משום שמדובר במדרון חלקלק. "מרחב היחסים הוא כמו גינה שבני הזוג מקבלים," מסבירה משעל. "היא יפה בתחילת הדרך, וחשוב לטפח אותה. אלא שזאת מחויבות והיא מעייפת, ולא פעם זונחים אותה. ובמקרים רבים משהו מזהם אותה.
"זה יכול להיות מילה לא במקום, הבעת כעס לא מותאמת או השפלה. בתנאים כאלה הופך מרחב היחסים למקום מסוכן, בחוויה של אחד מבני הזוג לפחות, ובמצב הזה הוא עוטה על עצמו את חליפת ההישרדות ומתרחק מהמהות הזוגית שממנה הכל התחיל: למה בחרנו זה בזה, למה התאהבנו.
במצב סכנה יהיו מי שייתנו לאנרגיות שלהם ביטוי בפנים ואחרים שיוציאו אותן החוצה. סגנונות התגובה השונים האלה בתוך קשר זוגי תורמים גם הם להתרחקות מהמהות הזוגית, וזו פותחת פתח לחיבורים עם גורמים מבחץ".
דרכי יציאה מהמשבר
אפשר להימנע מחיבורים כאלה, אבל זה קצת מסובך. "זוגיות היא עבודה, היא מחייבת כל הזמן לבדוק איך לטהר ולטפח את המרחב הזוגי, ואת זה אפשר לעשות באמצעות דיבור והקשבה, מבט בעיניים. הגורמים האלה יוצרים קשרים חדשים במוח, שמובילים לתחושות של רגיעה וביטחון. אבל אם יש רק ביקורתיות ואין תחושה של שותפות, ובוודאי אם יש אטימות - הנאמנות בסכנה.
"אנחנו מנסים לטשטש כאבים, עלבונות וכעסים, חושבים תחילה שצריך להכיל אותם, להתגבר עליהם, אלא שהת - נהלות כזאת סותמת עם הזמן את נקבוביות הרגש ומובילה לתחושה של התייבשות. ואז צץ פתאום מישהו אחר ומשקה אותנו, וזה מעורר תחושות ששכחנו שיכולות להתקיים, וזה נעים וזה מסוכן."
לכן, גם אם לא היה סקס, רומן רגשי הוא בעייתי, ולא משנה באילו עוצמות הופעלו מנגנוני ההכחשה והשכנוע העצמי שכלום לא קרה. ההיקשרות לאחר בהכרח משפיעה על הקשר הזוגי הרשמי, וגילויה עלול להוביל לסיומו.
לא במקרה גילוי בגידה רגשית קשה יותר ברוב המקרים מגילוי בגידה גופנית, בוודאי אם זו הייתה חד-פעמית. סקס הרי יכול להיות אקט מיני נטו, נטול חיבה ואינטימיות, בשעה שאינאמנות רגשית מעידה על חיבור, על אהבה או חיבה. הפגיעה הנרקיסיסטית במקרה כזה קשה מאוד.
לכן ההמלצה היא לנהל שיחה כנה וישירה עם הגורם שהפר את האיזון הזוגי ולהסביר שהניתוק ממנו הכרחי. השלב הבא מחייב עבודה עצמית על הבנת הסיבות להישאבות לקשר רגשי אחר ועבו - דה זוגית על התמודדות עם הקונפליקט שכך או אחרת הוביל מישהו מבני הזוג החוצה. "אם רוצים להציל את הקשר הזוגי, ככל שמקדימים לחתוך את הקשר הרגשי החיצוני כן ייטב," מסכמת משעל, "וככל שמקדימים להתמודד עם הבעיות שגרמו להיווצרותו – עדיף".
לפנייה לכתב/ת 
