מים בישראל ובשיקאגו
תמיד אפשר לסמוך על המדע הישראלי שישאיר אותנו על המפה. כך למשל, כנס באוניברסיטת נורת’ווסטרן העלה לכותרות את הדרך בה פתרה ישראל את המחסור במים
העולם אינו מתפעם יותר מהחלום הציוני. האו"ם כבר הגדיר בעבר את הציונות כגזענות.
העולם גם אינו מכיר בערך הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. הצבא החזק שלנו מושווה לעיתים לגוליית המכה בדוד (הפלשתינאים).
תנועת ה-BDS המביעה ביקורת פוליטית על ישראל וקוראת לחרמות, סנקציות, והמנעות מהשקעות משגשגת באוניברסיטאות, ומכה כל חלקה טובה.
לעומת זאת, כשמדובר בנושא המים, עולם חדש נפתח, האוירה האנטי ישראלית השוררת כיום בקמפוסים נעלמת לרגע. וכל הקהילה העולמית כמהה לשתף פעולה עם ישראל. כי משיקאגו תצא התעוזה.
אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אירחה בשבוע שעבר כנס מיוחד במינו תחת השם "מים בישראל ובמזרח התיכון”, שיזמו וארגנו פרופ' אלי רכס, העומד בראש מחלקת לימודי ישראל ופרופ' אהרון פקמן, מהחוג להנדסה סביבתית, מנהל מרכז המים.
שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין הקולג' למדעי הרוח לבית-הספר להנדסה ובברכתם של שני הדיקנים. לכנס הוזמנו ארבעה מרצים מישראל, קנדה וארה"ב שדנו בשאלת המים במזרח התיכון: קונפליקטים גאופוליטיים, אתגרים טכנולוגים, ופתרונות ברי קיימא.
קדם לכנס זה סמינר בנושא מים אותו לימדו רכס ופקמן ל-12 סטודנטים. למרבה הפלא, ששה מהם הגיעו מהנדסה וששה ממדעי הרוח. כח ורוח נפגשו. פקמן הרצה על טכנולוגיות שונות של השקיה ומערכות מים מההיבט ההנדסי שלהם. בין היתר, התמקד בהישגיה הטכנולוגים יוצאי הדופן של ישראל בניצול מים. רכס עסק בהיבטים ההסטורים והפוליטיים החל מבראשית בה משה הכה על סלע ויצאו ממנו מים וכלה בעת החדשה: מדיניות המים בציונות שבין הייתר קראה לייבוש ביצות ולהפרחת השממה ובפועל פעלה להקמת מערכת סניטציה על ידי היישוב עוד בתקופת המנדט.
לאחר מכן, בעשור הראשון של הקמת המדינה, בן-גוריון הציב את יישוב הנגב כיעד לאומי במקביל להקמת המוביל הארצי כגולת הכותרת של מפעל המים המרכזי בישראל. בד בבד ללימוד הקורס במשותף, ארגנו המרצים את כנס המים.
הכנס
ישראל שוכנת על גבול המדבר ואינה משופעת במשקעים רבים. בנוסף לנתונים אלה פוקדים את המדינה רצף שנות בצורת ותנודות קיצוניות. מילדותנו למדנו לחסוך על כל טיפה והקשבנו יום-יום בחרדה לחדשות הנוגעות לעליית מפלס הכנרת או לירידתה.
שרה אלחנני, מנהלת אגף איכות מים והמעבדות הלאומיות ברשות המים, הדגישה בהרצאתה את גרעון המים המצטבר בארץ בעבר. "קיים פער של מעל למליון קוב בין היצע המים השפירים מהכנרת וממי התהום לבין הצריכה. פיתוח ישראלי של טיהור מי שפכים, 'מי קולחין' לשימוש להשקייה בחקלאות לא רק סייע למזעור הגרעון אלא גם מנע את זרימת מי הביוב המזוהמים לנחלים והמטרד הפך למשאב". אמרה אלחנני בגאווה. "מדינת ישראל מחזיקה בשיא עולמי של טיהור מי שפכים כש 86% משפכיה מנוצלים להשקייה לעומת 1% בארה"ב".
אלחנני פרשה את שאלת המים לטוב ולרע. היא ביכתה את ניצול היתר של מי התהום בעבר שגרם לנזקים רבים כגון: ירידת מפלסים, זיהומים תעשייתים ופגיעתם באיכות מי תהום. היא הציגה את דרכי התמודדות הממשלה במחסור המים לאור לקחי העבר: מערך הסברה לעידוד חסכון במים שבעקבותיו ירדה הצריכה הביתית ב-18%.
שיקום מקורות המים שניזוקו ואיתור מוקדי זיהום במקורות המים באמצעות מערכות ניטור והתראה ישראליות חדשניות לשיקום איכות המים.
יתרה מזאת, בשטחה של ישראל הוקמו חמישה מתקני התפלה ענקיים, מהגדולים מסוגם בעולם, המתפילים כמות מרשימה של מי ים והופכים את ישראל ממדינה יובשנית למעצמת מים.
למרות שנות בצורת, בעיית מחסור המים נפתרה על ידי ייצור מלאי כביר של מים חדשים. רבים כמהים ללמוד מניהול המים האינטגרטיבי של ישראל. לפני חודשיים הוזמנה אלחנני לסייע, באיתור צרכים ומציאת פתרונות למצוקת המים בהודו, בשליחות משרד החוץ. בביקורה שם גילתה על התאבדותם של 50,000 חקלאים בעטיה של הבצורת והשרב שפקדו את המדינה. הם ציפו למעייני הישועה שיגיעו מישראל.
בהרצאה נוספת הוצגה ההמצאה הישראלית 'השקייה בטפטוף' על ידי פרופ' נועם וייסברוד, מנהל מכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן–גוריון. בהרצאתו סקר את התפתחות המחקר ליעילות שיטות ההשקייה, כאשר כיום מוטמן הצינור במעמקי האדמה ומופעל על ידי מנגנוני וויסות מתוחכמים תוך שילוב של מים עם חומרי דישון. בנוסף, הבהיר את נסיגת ים המלח ותופעת הבולענים- השקעים העצומים הנפערים באופן פתאומי בקרקע כתוצאה משינויים גאולוגים והורסים את הכבישים ופוגעים קשות בתיירות.
בשנים האחרונות התקיימו שיתופי פעולה מחקריים בין אוניברסיטת שיקאגו ואוניברסיטת בן גוריון לקידום ופיתוח מקורות מים חדשניים לשתייה. בנוסף לכך נוצרה שותפות בין מערך המים של ישראל, לבין עיריית שיקאגו בתיווכה של הקונסוליה הישראלית בעיר. משלחות ישראליות הגיעו לייעץ, לסייע ולתמוך במערך המים של שיקאגו באמצעות טכנולוגיות ישראליות.
שותפות חדשה נולדה בין מכון המים של אוניברסיטת נורת'ווסטרן ומכון צוקרברג לחקר המים. השיתוף מתוכנן להיות לעזר בנושא המים באזורים צחיחים. מחקר משותף עתידי יתמקד בפיתוח מערכות לחסכון במים, שיפור איכותם והקטנת זיהומם בכלל ובאיזורים יבשים בפרט. שיתוף פעולה ישראלי ושיקאגואי יתרום לשיפור החיים באיזורים היבשים במערב ארה"ב, אשר ניתן יהיה ליישמם בשאר חלקי העולם.
