אל תגעו לי בקפה
אחרי שרענן שקד קרא את האזהרה מפני שתיית משקאות חמים בגלל האפשרות שהם עלולים לסרטן, הוא החליט להחזיר מלחמה שערה. "מגיע רגע בחייו של כל אדם, שבו הוא מוכרח למתוח את הקו. בטרם ייחצו גבולות האבסורד פעם נוספת, בואו נבהיר עניין אחד: לא נוגעים לנו בקפה. קפה זה טוב. ואם ארגון בריאות כלשהו חושב אחרת, מגיע לו. לא לנו"
לא, לא, לא. לא.
לא. אני לא מגזים. אני לא קופצני. אני לא מתוח. אני לא חוזר על עצמי. אני לא חורג בארבע כוסות קפה מהרף העליון שעליו אסרו עליי רופא המשפחה, העור, הגסטרו והנוירולוג להגיע – ארבעתם, אגב, לגמו מהקפה שלכם תוך שהם אוסרים עליי. לבריאות.
אם תהפכו אותי לצד השני תגלו, באותיות הקטנות החרוטות ליד תא הסוללות שלי, שאתם אמורים להכניס פנימה שלוש כוסות קפה (לא כלול באריזה) לפני שאני מתחיל לעבוד. קפה הוא הבטריה שלי כפי שהוא הבטריה של העולם. קחו מהעולם את מכסת הקפאין שלו, ותראו אותו מאט קצב ואז מפסיק להסתובב לחלוטין. נעמד במקום. ממלמל משהו כמו "חייב קפה" ונרדם על הדלפק.
אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה - רק לא עכשיו
קפה הוא לא התמכרות – אני יכול להפסיק בכל זמן מלבד עכשיו ואחר כך – כי קפה הוא יותר מהתמכרות; הוא הפעימה הפנימית של כל יום עבודה, כל פגישת עבודה, כל שעתיים נוספות בישיבה מיותרת במשרד שמונעת ממך לצאת הביתה. מחזור הקפה שבמחזור הדם הפרטי שלכם הוא המתופף האמיתי בלהקה-של-אדם-אחד; הוא מכתיב את הקצב ובלעדיו אין להקה. אין הופעה. אין ביצוע. יש הביתה, פיפי כהה מדי, ולישון.
ועכשיו הם מנסים להגיד לנו משהו על קפה "חם מדי"? ברצינות? זו הבשורה הנוכחית של ארגון הבריאות העולמי? מהאנשים שנקנקו לכם את הנקניק, המליחו לכם את הסוכר, החמיצו לכם את החלב, החליפו לכם את תחליפי החלב, צִמחנו לכם את הבשר והזיזו לכם את הגבינה הצהובה מגיעה עכשיו האזהרה האימהית הנדושה "תיזהר, זה ממש חם?"
לאן עוד נגיע עם האזהרות?
ובכן, מגיע רגע בחייו של כל אדם – וגם בחייו של רוני דניאל – שבו הוא מוכרח למתוח את הקו, לקום (או לשבת באולפן) ולומר חד-משמעית: אמרו לי להפסיק עם הפסטרמה – הפסקתי. אמרו לי לחתוך במלח – חתכתי. אמרו לי חלאס עם תחליפי חלב – הנקתי. במילואים אמרו לי 'לך תביא את הפינג'אן והאמגזית' – הלכתי. ואני מרגיש לראשונה – בגלל ארגון בריאות המעסיק בעיקר את מי שהתמחותם המקצועית היא להיות מודאגים – שאני לא בטוח שאני רוצה שהילדים שלי יגדלו על טופו.
כי אם ארגון הבריאות העולמי ימשיך עם האזהרות החצי-שנתיות הקולניות שלו – ואם כבר הגענו למקום שבו מזהירים אותנו מפני "משקאות חמים וקרים" – אפשר בהחלט לראות במורד הדרך את האזהרות הבאות מפני משקאות עם קש, צלחות חרסינה, ידיות של ספלים, קריאת עיתון בזמן האוכל ונשיקות צרפתיות.
אני מבין שהארגון החשוב הזה בוודאי מוכרח לשלם משכורות וגם להצדיק אותן, אבל ההמלצות האלה הגיעו מזמן לשורה תחתונה כללית בודדה: מומלץ לכולנו לחיות הרבה פחות. במטרה לחיות יותר, כמובן.
ובטרם ייחצו גבולות האבסורד פעם נוספת, בואו נבהיר עניין אחד: לא נוגעים לנו בקפה. קפה זה טוב. ואם ארגון בריאות כלשהו חושב אחרת, מגיע לו. לא לנו.
לפנייה לכתב/ת 
