כל מחנה פוליטי ותרבותי כבר נאבק לרתום את הטבח לקמפיין מתמשך. פיגוע איסלאמיסטי, פשע שנאה או עוד תוצאה טראגית של החופש המקודש להחזיק בכלי נשק. יש גם כאלה המבקשים ליצור חוט מקשר בין הנרצחים במתחם שרונה בתל אביב לבין המבלים במועדון באורלנדו, ויש את אלו שרואים בו הנצחה קשה לאווירה האלימה באיזור בשנת בחירות מתוחה כל כך.

מה שבטוח הוא שקהילה מאוד רגישה נפגעה פגיעה קשה ואכזרית ולכאב שלה אי אפשר שלא להתייחס.

בבית הכנסת 'בית שמחת תורה' שברחוב 30 במנהטן האבל היה כבד. בית הכנסת של הקהילה הגאה בניו יורק מונה מאות חברים. רווקים, זוגות, צעירים, בוגרים ומשפחות עם ילדים מכל הזרמים ביהדות: אורתודוקסים, רפורמים, קונסרבטיבים, אנשי התנועה ליהדות מתחדשת, מסורתיים וחילונים. ב-40 שנות פעילותו הפך בית הכנסת למחולל שינוי אמיתי בקהילה המקומית והבינלאומית.

"כדי להיענות לצרכים של קהילה, שהיא מגוונת במיוחד, אנחנו מספקים קשת רחבה של טקסים וסדרי תפילה, מהמסורתיים ביותר לליברלים ועד לחדשניים ביותר", אמרו בבית הכנסת. "על מנת לשמש בית לכמה שיותר חברים, קהילת ׳בית שמחת תורה׳ אינה מזוהה עם אף תנועה או זרם ביהדות, ומבחינתנו כולם מוזמנים ולכולם יהיה מענה״.

הרבה קליינבאום, שעומדת בראש בית הכנסת, מתארת רגשות לא פשוטים בקרב הקהילה המקומית. "אנחנו עצובים ומאוכזבים שהרבנים של ניו יורק הוציאו מכתב שבו הם מתייחסים לאירוע כאילו היה פשע של מוסלמים ואירוע טרור, ולא מתייחסים לעובדה שזה היה הרבה יותר מזה", היא טוענת. "זה היה פשע שנאה וחוסר ההתייחסות שלהם לעניין הוא כאילו היה מתרחש פיגוע בבית כנסת ולא היו מתייחסים לכך שזה פשע נגד יהודים".

קליינבאום מתקשה להסוות את הכעס. בימים בהם מציינים במרכז את חודש הגאווה ואת חג שבועות היא חושבת שהגיע העת לחולל שינויים. "אנחנו מאוכזבים שארה"ב, לא בניו יורק, אלא מסביב, מקומות כמו צפון קרוליינה למשל, עדיין אוכפת חוקים שהם נגד הקהילה הגאה ובכך נותנת לגיטימציה לבודד אוכלוסיות שלמות. חייבים להעביר חוקים שיאכפו בכל ארה"ב. העובדה שכאן אנחנו חיים אחרת לא משפיעה על הכלל. גם קבוצות דת שונות שמדברות בגנות בחירה של מישהו אחר, כשמדברים על אסור ומותר, על טוב ועל רע ואז מתפלאים שדבר כזה קורה. כל מנהיג דתי שמדבר נגד הומואים מעביר מסר. כמובן שלכל זה מתווספת הבעיה שכלי הנשק הללו נרכשים בקלות כל כך, עוד סימפטום למחלה קשה".

הפגנות ברחבי ארה"ב, השבוע.

רבים דיברו על המועדון כהרבה יותר ממועדון ריקודים. הפיגוע הוציא חלק מהקורבנות מהארון באופן שמזכיר לכולנו שוב, כמה מקשה החברה על רבים להיות מי שהם. רבים מהקרבנות, על פי העדויות, היו שבויים בפחד, הסתרה. כפי שעולה מהעובדות שצצו בימים שאחרי הפיגוע, כמו הביקורים התכופים במועדון או העדות של אשתו לשעבר, נראה שגם המחבל בעצמו הסתיר את נטיותיו. "מי שמשתמש בדת כדי להצדיק את הגזענות רק מזיק לשם האלוהים"טוענת הרבה. "כל קהילה צריכה לבחון את הדרך שבה מבינים את התפקיד של אלוהים בעולם".

מיד אחרי הפיגוע הקשה התאספו חברי הקהילות מסביב לניו יורק להבעת סולידריות. נציגי הדתות כולן, חוגגי שבועות והרמאדן, התאספו וארגנו עצומה שביקשה לא לכנות את הפשע מוסלמי כי אם פשע שנאה.

גם הרבה איילת ס. כהן, מנהלת המרכז לחיים יהודיים ב-JCC במנהטן, בעבר מבכירות 'בית שמחת תורה', מספרת שההגדרה של הפיגוע כפשע נגד הקהילה הלהט”בית משמעותיות וחשובה. "אני רואה שיש הרבה אנשים שמגדירים את הטבח כפיגוע שנאה. חשוב להגיד מה זה. בקהילה היהודית בניו יורק מדברים על זה גם כדי להכיר במצוקה והחשיבות של שמירה על הקהילה הלהטבית, וגם כדי לוודא שלא נהפוך את זה לשנאה נגד מוסלמים, להגיב לשנאה בשנאה אחרת".

כהן מספרת שבניו יורק המצב שונה מבמקומות אחרים בארה"ב ודווקא על רקע חודש הגאווה וחג השבועות מנסים ב-JCC לקחת חלק בסיוע ותמיכה למשפחות הקורבנות באורלנדו ונרתמים ביחג עם הקהילות מסביב ליוזמות התמיכה השונות. "דתות עשו הרבה שינויים בשביל שאנשים ירגישו נוח עם עצמם", היא מסכמת בעידוד. "אנחנו כמרכז היינו הרבה שנים מקום בו אפשר להרגיש בנוח עם הקהילה הגאה וזה קורה גם בקהילות אחרות בניו יורק. הקהילה המקומית הובילה את הפתיחות הזו בקרב היהודים, ודווקא לפחות בקרב יהודים אנחנו מזהים התרחבות להקהילות היהודיות ברחבי ארה”ב”.

רבי סטיבן אנגל מבית הכנסת היהודי-רפורמי, הגדול ביותר באורלנדו, שוחח בטלפון עם האימאם מוחמד מאסרי, נשיא האגודה המוסלמית של מרכז פלורידה, כדי לארגן טקס אזכרה משותף ל-49 קורבנות הטבח.  "אנחנו רוצים לתמוך אחד בשני ולתמוך בכל הקהילה", אמר מאסרי מחוץ לכותלי המועדון שנמצא באזור מרכזי באורלנדו. כמו מנהיגים יהודים, מאסרי גם הדגיש שהצעתו של דונלד טראמפ לאסור על כניסת מהגרים מוסלמים לארצות הברית לא היתה עוצרת את הטבח, כיוון שעומר מאטין, המטורף שרצח את באי המועדון, נולד בכלל בניו-יורק.

"אין גבול שהיה עוצר את מאטין, הוא הגיע לכאן בנסיעה של שעתיים", אמר מאסרי שהוסיף שמבחינתו מאטין כלל לא היה מוסלמי.

אלן גרייסון, יהודי נציג פלורידה בבית הנבחרים, אמר שעלינו להגן על האומה מבלי לזרוק את החוקה לפח. "אנחנו לא נתחיל לכלוא אנשים בגלל פשעים שאולי ייבצעו, זה מנוגד לחוקה", אמר גרייסון. "אין לנו הרבה מה לעשות מלבד לעקוב מקרוב אחר האנשים הללו".

רבי יונה דוב פזנר, מנהל המרכז הדתי היהודי-רפורמי לפעולה, אמר שהמתקפה היא עוד סימן לכשלון המאבק לעצור אלימות שנובעת מאחזקת נשק."איבוד החיים המזעזע הזה, מוכיח עוד פעם שאחזקת נשקים שמקומם היחיד הוא בצבא בידי אזרחים רק גורם לכאב", אמר פזנר. "ההתקפה היא גם הוכה נוספת, אם היינו צריכים אחת כזאת, שהתרבות האלימה של נשקים השתלטה על כולנו ושעלינו לעצור אותה".

ראש הליגה נגד השמצה, ג'ונתן גרינבלאט, אמר שזו "התקפה מזעזעת על מועדון הקהילה הגאה ותזכורת נוספת לאיום שמרחף מעלינו בדמות דעא"ש, שכבר הביא להתקפות נגד יהודים בבלגיה, עיתונאים בצרפת, אזרחים בסן ברנדינו וכעת הקהילה הגאה באורלנדו". מנגד, הוסיף גרינבלאט ש"עלינו להזהר שלא להאשים את כל האזרחים המוסלמים שחיינו לצידנו בגלל פעולותיו של אדם בודד, עלינו לזכור גם שאיננו מגדירים מיהו אדם על פי אמונותיו הדתיות, ואנו מעודדים את כל אזרחי אמריקה לגלות סובלנות ולא להלחם בשנאה עם שנאה, אלא להתאחד".

מה-IAC נמסר ש"בשם כל החברה הישראלית-אמריקאית, אנחנו מגנים את מעשה הטרור הזה בכל לשון של גינוי, לא משנה אם הטרור פוגע באירופה, אמריקה או בישראל, על מנהיגים ואזרחים אחראים לצאת נגד פעולות כאלו של רשע וכנגד האידיאולוגיה המרושעת שמניעה אותן".