הפרויקט הייחודי של הפדרציה משקף את המציאות החדשה ואת מה שבפדרציה מזהים כבעיה אקוטית. "בשנים האחרונות הפדרציה תוהה מה התפקיד של פילנתרופיה בישראל במאה העשרים ואחת", מסביר אורי לוונטר-רוברטס, מנכ"ל המשרד הישראלי הפדרציה הישראלית של ניו יורק. "עם קום המדינה היה ברור שעזרה כספית תלך לטובת הבניה של הארץ. בשלב הבא היו עליות ומלחמות וברור שזה מה שהיה חשוב לחזק ולשפר. היום ישראל היא מדינה עם כלכלה חזקה, העניינים הביטחוניים לא נעלמו, אבל מקבלים סיוע מארה"ב ונראה שבשליטה. לכן שאלת נתיב הפילנתרופיה עלתה מחדש".

אורי מסביר שהפדרציה היהודית של ניו יורק היא הגוף הפילנתרופי הגדול בעולם ושחקן פילנתרופי גדול גם בישראל, עם השקעה של 30 מיליון דולר בשנה. "תחומי העשייה של הפדרציה בישראל מאוד מגוונים", הוא מתאר. "מסיוע לנוער בסיכון או ניצולי שואה ועד זהות יהודית, פלורליזם יהודי או עיסוק באתגרים יחודיים לחברה הישראלית כמו שילוב אזרחים שונים וחיבור אוכלוסיות שונות בחברה".

בימים אלו הציבה הפדרציה על המוקד את מה שבעינייה חיוני לחיזוק מדינת ישראל. "הפרק של בניין המדינה הסתיים ועברנו לאופי וציביון המדינה. אפשר לומר שעברנו משלב החומרה לשלב התוכנה. איזו חברה אנחנו רוצים לראות בישראל. גיבשנו חזון למדינה שיוויונית, דמוקרטית. חזון שמתכתב עם נאום שהשבטים של הנשיא ריבלין מלפני שנה. האתגר להערכתנו הוא חיזוק והידוק חברתי, אבל היה ברור לנו שהמענה של הדבר הזה הוא לא בניו יורק, אלא תלוי לפני הכל בישראלים שחיים בישראל. לא רצינו להכתיב לישראלים, אלא דרך מנהיגים ישראלים מוכרים בסביבתם רצינו לדעת יותר ולהבין יותר כיתד ניתן, רצוי ואפשרי לממש את זה".

18 המנהיגים בביקורם בניו יורק, השבוע.

בפדרציה גיבשו תכנית וחיפשו את מי שיעמוד בראשה. "החלטנו להפעיל תכנית שמטרתה לגבש מענות חדשניים לאוכלוסיות ולחברה בישראל והקמנו את Co.Lab.חיפשנו מישהו שיחלום וידע לבצע את החזון שלנו וינצח על הפרויקט". כך הגיעו נציגי הפדרציה בישראל לעו"ד רועי מקלר, יזם חברתי שהיום מכהן כראש החממה לחדשנות חברתית. "רועי הצטרף לשורות הפדרציה ב15 במאי ועכשיו, רק שנה מאוחר יותר, הגיע לניו יורק לעמוד לצד 18 העמיתים שלנו להציג עבודה אינטנסיבית שערכו בשנה האחרונה".

רועי מקלר מספר שהחזון היה ההבנה וההכרה בכך ששסעים גדלים בחברות השונות בישראל. "רצינו לייצר חממה לקידום פריצות דרך חברתיות כאשר משתתפי החממה יהיו מובילים חברתיים מכל החברות שבישראל. הכנו קולאז' שכלל 18 מנהיגים חברתיים אשר נבחרו בתהליך מיון משותף בישראל ובניו יורק. יש לנו מנהיגים ערבים, בדואים, חרדים, קיבוצניקים, אתיופים ונציגים מכל קבוצות האוכלוסיה".

בחירת המנהיגים לא הייתה קלה.המנהיגים התנדבו להתחרות על חלקם בפרויקט החממה ללא תשלום. "מאחורי כל אחד מהמנהיגים צריך היה לדעת שעומדת קהילה שתומכת בו, להראות את החיבור שלהם לקהילה ולהסביר את קווי היסוד שלהם בזהות המשותפת. תהליך המיון דרש חיבורים והמלצות אשר דרכם ראינו את מידת ההשפעה שלהם. בנוסף עברו על החומר מנהיגים מניו יורק וועדה ישראלית שאיתה נפגשו לראיונות. זו לא תכנית מנהיגות", מקפידים בחממה להדגיש,"אלו מנהיגים קיימים שקובעים את סדר היום בישראל".

במשך 180 ימים עברו המנהיגים תהליכים שמקלר מגדיר כמאוד לא פשוטים. "המטרה הייתה שימצאו תוך חשיפה לקהילות שלהם ודרכים לבניית גשרים. התהליך היה נורא קשה. דאגנו שכל אחד מהם יצא למסע בקהילה של האחר. רצינו שיראו מקרוב מה קורה שם, מה הדילמות והתסכולים, דברים שמי שאיננו שייך לקהילה לא יכול להבין. דרך המסעות הללו הצלחנו לזקק את הנקודות הבוערות ולהבין את אתגרי החברה הישראלית. כשהתחלקנו לקבוצות עבודה", הוא מודה, "נתקלנו באתגר חשוב. המנהיגים מייצגים בחלקם קהילות שאפילו מתנגדות זו לזו ודרך העבודה המשותפת הם גילו מטרה שעבורה אפשר לשלב ידיים".

המנהיגים של החממה, Co.Lab יצרו בעבודה מרתונית 7 יוזמות מקוריות על סמך המסקנות וההיכרות עם הקהילות במטרה לקדם פריצות דרך לתכניות לחיבור חברתי. "הם יצרו, למשל, סיירת כבוד האדם נגד כל סוג של אפליה, מגן שלא מקבל ילדים אתיופים ועד אפלית להט"בים. כך יוצרים מרכזים בחברה שנותנים כוח נגד גזענות. זו הפעם הראשונה", הוא מתגאה, "שהצלחנו לייצר חיבור שאיננו על בסיס שייכות, אלא ערכי היסוד של מדינת ישראל וזה רק אחד הרעיונות שהתפתחו במסגרת החממה ועכשיו יצאו לפועל".

עם הרעיונות והתכניות שגיבשו, הגיעו המנהיגים הישראלים. ערבים, חרדים, חילונים, בני עדות שונות ומגזרים מגוונים לשסוע של מפגשים ומסע בניו יורק כשבשיאו המפגש עם נציגי הפדרציה והצגת התכניות. מקלר מספר שדרך הסיקור יכלו הישראלים לראות מקרוב כיצד קהילות יהודיות שונות חיות בשיתוף פעולה כאן בארה"ב. "חקרנו את הדרך שלהם והתרשמנו ממנה. במפגש הצגנו את 7 היוזמות שזכו להכרה עצומה. בערב ההשקה של היוזמות היו 100 משתתפים מקומיים שנראו מרותקים, כשהם נחשפים אולי לראשונה, לכאבים שקיימים במגזרים השונים לצד דרכים לייצור פתרונות".

"עבורי זה היה מרגש", סיפרה מרשה ריקליס, חברה בהנהלת הפדרציה. "לפגוש את כל המנהיגים הקהילתיים הללו, לראות איך הם מחוברים זה לזה. זה כשלעצמו התחלה מצוינת למדינה שמתמודדת עם איומים מבחוץ, אבל גם איומים מבפנים. הם ריתקו את האמריקאים בחדר. אני חושבת", היא הוסיפה, "שזה לא רק החיבור ביניהם אלא גם שיתוף פעולה מיוחד בין ישראל ואמריקה".

גם אורי ורועי שהתלוו למנהיגים הקהילתיים הבחינו באפקט שהיה לפרויקט המתגבש על הקהילה האמריקאית. "אנשים בכו. אני חושב שמה שריגש אותם הייתה הדרך העצומה של המנהיגים שהגיעו ממקומות שונים והלכו ביחד עם הגשרים שהם בנו. מרגישים שיש מקום לשיח שלא מדיר אלא מתוך קבלה".

אחד משיאי המפגש הגיעה בעת שנאמה לילה סרור, ערביה נוצריה מהגליל. "אני חייבת לומר שלא קל לי לעמוד כאן כערביה ישראלית", אמרה. "אני מרגישה שזו הזדמנות להתמודד עם הכאב של כולנו". היהודים האמריקאים שהגיעו למפגש ציינו את מה שכאן, יותר מתמיד נראה כריחוק הקהילה היהודית מישראל. "אמרו לנו שהחדשות מישראל והמתחים ששומעים שיש בישראל עושים אותם מאוד פסימים והרעיונות והמפגש הציתו בהם תקווה מחודשת.

בסוף הטיול, מספרים נציגי הפדרציה, הגיעו מילות הסיכום לצד סיפור מפתיע. "כשפתחנו במילות סיכום, מי שהתחילה לדבר הייתה מנהיגה קהילתית חרדית שאמרה שלא מעוניינת לדבר על ניו יורק אלא על פשקביל שהתפרסם עליה ממש באותו היום,לפיו היא מחברת בין החרדים לישראל ובכך היא בוגדת. היא סיפרה שהיו אפילו איומים לפגוע במשפחתה. כל הקבוצה מיד התגייסה לטובתה. שיתפו אותה כפורצי דרך שנלחמו מלחמות, חיזקו אותה והציעו הצעות. החיבור ביניהם היה מדהים. היא אמרה שלפני השיחה חשבה לעזוב את הקבוצה ואחריה היא נחושה יותר להשלים את היוזמה שלה לחבר בין חרדים וחילונים. זה המסר של הפדרציה. רק דרך חיבורים אפשר לייצר חברה חזקה".

בשבועות הקרובים יבחנו חברי הפדרציה בניו יורק את היוזמות שהוצגו בפניהם ויחליטו כיצד לתקצב ולתמוך בכל אחת מהן.