העיוורים יוצאים למאבק: "לא רואים אותנו ממטר"
בישראל 23 אלף עיוורים, אך רבים מהם לא מוכרים כנכים ולפיכך נמנעות מהם קצבאות והנחות שיסייעו להם בפעולות בסיסיות. "לקות ראייה ועיוורון פירושם מאבק יום-יומי, אבל המערכת לא רואה אותנו ממטר", הם קובלים
החודש צוין בישראל "Blinday", יום ההזדהות עם עיוורים ולקויי ראייה. אך המחוות והאירועים שכללו בין היתר גם ישיבת מנהלים עטויי רטיות במשרד הרווחה, לא מכסים על תחושותיהם של העיוורים על כך שבכל הקשור לזכויותיהם, הם נותרו בחשיכה.
לפיכך הם מתכוונים לצאת למאבק ציבורי. "אנחנו מופלים במשך עשרות שנים לעומת הנכים האחרים", אומרים בארגונים. בישראל כ-23 אלף אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה המוכרים על ידי השירות לעיוור במשרד הרווחה, אך מרביתם, 15 אלף איש לפחות, אינם מוכרים בביטוח הלאומי. זאת בשל בירוקרטיה ועיוותי חקיקה היסטוריים.
כתוצאה מכך, אותם אלפים אינם זוכים להטבות הנלוות להכרה ולקבלת קצבה מהביטוח הלאומי. אלו כוללים שעות סיעוד, הנחות במים ובחשמל, קצבת ניידות וזכויות נוספות. מדובר במאות עד אלפי שקלים בחודש לכל עיוור.
שיא האבסורד: אלפי העיוורים שאינם מוכרים במוסד לביטוח הלאומי עומדים בקריטריונים להכרה בנכות רפואית קשה של 90% ומעלה, כך לפי הצהרתו של מנכ"ל המוסד, פרופ' שלמה מור יוסף, מ-2013 במסמך שהגיע לידינו. כך קורה למשל שהעיוורים, שסובלים באופן ברור מבעיית ניידות, לא מקבלים קצבת ניידות מהמוסד לביטוח לאומי - אלא רק דמי ליווי ממשרד הרווחה שמגיעים עד לכ-980 שקל, במקום 2,400 שקל בחודש.
"המערכת לא רואה את העיוורים ממטר", מאשים נתי ביאליסטוק כהן (49), מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, המשמש ארגון גג לשורה של ארגונים למענם.
ביאליסטוק כהן, הסובל מלקות ראייה קשה ומחזיק בתעודת עיוור, הסביר כי "לקות ראייה קשה ועיוורון פירושם מאבק יום-יומי, מהדבר הקטן ביותר ועד הגדול ביותר. בכל דבר אתה צריך לעשות אקסטרה. אם זה להגיע מהבית לעבודה או לנהל עשרות עובדים. אבל המדינה חושבת משום מה שנסתדר בלי עזרה. כאילו שאנחנו סופרמנים עם כוחות על".
מבחני נכות מותאמים רק לבעלי נכויות גפיים
מרבית אוכלוסיית העיוורים היא מעל גיל העבודה, ולכן גם ההרחבה שעשו בביטוח הלאומי לגבי קצבת השירותים המיוחדים לפני כשנתיים לא תקפה לגביה. ביאליסטוק כהן: "מעבר לכך, גם מי שמקבל שר"ם (שירותים מיוחדים) מגיע רק לדרגה הנמוכה ביותר שלה ואז הוא גם אינו זכאי להנחות במים ובחשמל".
האפליה באה לידי ביטוי גם כאשר מדובר בעיוורים קשישים. "קשיש עיוור יקבל רק את מינימום קצבת הסיעוד ורק בתנאי שהוא בודד, וגם זה מבחן שלא חל על נכים שאינם עיוורים. צריך להבין שקשיש עיוור לא מצליח לצבור את הניקוד הנדרש במבחנים האלו, מאחר שהם מותאמים לנכויות גפיים. אבל את המערכת זה לא מעניין".
לדברי מרב הירש, סמנכ"לית המרכז, בשל כשלים היסטוריים בעלי תעודות עיוור רבים אינם מוכרים במלוא זכויותיהם בביטוח הלאומי. "הדרך לתקן זאת, לשיטת הממסד, היא לדרוש המצאת מסמכים רפואיים מחדש מהמבוטחים, וזאת אף שבידיהם תעודה רשמית שהנפיק משרד הרווחה. לטעמנו, הדרך לתקן עוול היסטורי זה היא לקבל החלטה אמיצה ולהכיר בנכותו הרפואית של המחזיק בתעודת עיוור".
היא מוסיפה כי אי מתן קצבת הניידות הוא אחד מהליקויים הקשים ביותר שדורשים תיקון מיידי. "למרות ההכרה של כל גורמי הממסד בעובדה שלעיוורים יש מגבלת ניידות קשה וחמורה, הם מודרים מהסכם הניידות שנחתם בין האוצר לבין הביטוח הלאומי. חיוני להעניק ולהחיל עליהם את ההסכם ולא ליצור להם מערך זכויות נפרד לנושא זה. נכון, נדרש אומץ וגם כסף רב, אך אין צודק מזה".
מבקר המדינה התריע בדו"ח: "על הרשויות למצות ככל האפשר את זכויותיהם של העיוורים שאינם מוכרים לביטוח הלאומי ולסייע להם בבואם למצות את זכויותיהם. כפי שנאמר 'לפני עיוור לא תיתן מכשול'". מחר תקיים הוועדה לביקורת המדינה דיון בנושא ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד).
מהביטוח הלאומי וממשרד הרווחה נמסר כי "בשנים האחרונות זכויות עיוורים בביטוח הלאומי הורחבו מאוד. לגבי קצבת הניידות - על פי החוק הוא חל רק על בעלי מוגבלות בגפיים התחתונות ולא חל על מוגבלויות אחרות".
עוד מסרו כי מרבית העיוורים בגיל העבודה זכאים לקצבאות נכות או שירותים מיוחדים. "ביטוח לאומי יזם פנייה לכ-1,000 בעלי תעודות עיוור שעשויים להיות זכאים לקצבאות בסכומים גדולים יותר. בעניין זה ראוי להדגיש שקצבת נכות ניתנת גם על פי הכנסותיו של הנכה, ולכן לא כל עיוור זכאי באופן אוטומטי לקצבת נכות".
בביטוח לאומי הסבירו כי לא הם קובעים מי הזכאי להטבות, אלא אנשיהם מעבירים מידע לגבי הזכאים. "הגוף שקבע מי זכאי להנחות ולאילו הנחות הוא המחוקק. בהקשר לגמלת הסיעוד, קשיש בודד ועיוור (מעל גיל פרישה) זכאי לכ-10 שעות סיעוד, ללא ביצוע מבחן תלות".
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), שיזמה את ציון "יום העיוור" היום בכנסת: "המצב החוקי היום פוגע באוכלוסיית העיוורים שזוכה ליחס מפלה לעומת מוגבלויות אחרות. המדינה עיוורת לאוכלוסיית העיוורים ומזניחה אותם לאורך שנים. הם מודרים מאוד מהמרחב הציבורי ורובם מרגישים בדידות ותסכול. את המצב הזה אנחנו מבקשים לתקן ביום מרוכז של דיונים בוועדות השונות. חייבים לשים אותם על סדר היום ולדאוג שהמשרדים השונים יתנו להם זכויות בסיסיות ביותר".
לפנייה לכתב/ת 
