שתף קטע נבחר

האיחוד האירופי נוגד את הטבע האנושי

מדינות אירופה החליטו לשלב ידיים במחשבה כי יתרונות הגודל יעלו על החסרונות, אך מאז המכות הכלכליות של 2008, הולכים וגוברים הקולות המערערים על עקרונות האיחוד. המחשבה שקבוצת אנשים תעבוד קשה, תשלם מיסים, ותממן קבוצות אחרות שאינן מוכנות להתאמץ, נוגדת את הטבע האנושי

עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי מסמלת יותר מכל את החזרה לטבע האנושי, לטובה ולרעה. המבנה של האיחוד האירופי מעולם לא היה אופטימלי. על פי ההגדרות הכלכליות, אירופה אינה אזור איחוד מושלם (בניגוד למשל לארה"ב), בגלל פערים חברתיים, תרבויות שונות, שוק עבודה שונה ואפילו הבדלי שפה.

 

מדינות אירופה ידעו זאת היטב ובכל זאת החליטו לשלב ידיים, במחשבה כי יתרונות הגודל יעלו על החסרונות. המתנגדים לאיחוד טענו כי האיחוד יכול לשרוד מצב כלכלי טוב, אך בזמן משבר הכול יקרוס. ואכן מאז המכות הכלכליות של 2008, הולכים וגוברים במדינות אירופה הקולות המערערים על עקרונות האיחוד.

 

רבים טוענים כי הסיבות לכך כלכליות גרידא, אחרים גורסים כי הבדלים בתרבות, לצד משקעי העבר הופכים את חזון אירופה המאוחדת למשענת קנה רצוץ.

 

אך האמת היא, שהרעיון של האיחוד האירופי נוגד את הטבע האנושי וזו אולי הסיבה העיקרית לכישלונו. המחשבה שקבוצת אנשים תעבוד קשה, תשלם מיסים, ותממן קבוצות אחרות שאינן מוכנות להתאמץ, נוגדת את הטבע האנושי.

 

מדיניות ההגירה הלא אחידה באירופה יוצרת תסכול

הגרמנים, ההולנדים, והצרפתים למדו על בשרם שלא מספיק לעבוד קשה ולהתאמץ, כי השותפות עם מדינות בעלות תרבות עבודה והתנהלות כלכלית שונה (פריון עבודה נמוך יותר, פחות שעות עבודה, מגזר ממשלתי מנופח ושוק שחור משמעותי) כמו יוון, מסכנת את תפיסת הכלכלה המודרנית. בנוסף, מדיניות ההגירה הלא אחידה באירופה יוצרת גם היא תסכול רב אצל אותם אזרחי מדינות שעליהן נופל הנטל.

 

אותם אירופאים שמרגישים שהם נושאים את כלכלת היבשת על גבם, מסתכלים בכעס כיצד האחרים נהנים באותה מידה מפירות עבודתם. מצב זה יוצר חוסר אמון עמוק ורצון להחזיר את השליטה לידיהם. הקבלה דומה ניתן לעשות לקריסת הקיבוצים, בהם המצב היה קיצוני יותר, בגלל חוסר השוויון בנטל לעומת אחידות מלאה בחלוקת המשאבים.

 

הטבע האנושי פשוט לא יאפשר למבנה כלכלי כזה לשרוד לאורך זמן. בני אדם הם תועלתניים, רואים את שכרם ביחס לשכרו של האחר ורוצים לקבל תמורה ביחס למאמץ אותו השקיעו.

 

 (צילום:  רויטרס) (צילום:  רויטרס)
(צילום: רויטרס)

הלקח שיש ללמוד בישראל

עלינו בישראל לבחון היטב את המקרה האירופאי, ולהסיק מכך מסקנות על החברה הישראלית. המחשבה כי לאורך זמן חלק מהאוכלוסייה יעבוד קשה, ישלם מיסים ויממן חלקים אחרים מהאוכלוסייה הייתה מקובלת בעבר, כפי שאיחוד אירופה היה נכון בעבר. כיום, החברה הישראלית תועלתנית יותר, והדבק החברתי אשר אפיין אותה איבד מעוצמתו.

 

אותם מגזרים שעובדים קשה, מבינים כי השיטה לא מטיבה עימם ומוחים על מצבם. בדיוק כמו הבריטי או הגרמני, הם מסתכלים לצדדים ורואים אוכלוסיות שמוכנות להתחלק במשאבים, אך לא בנטל. בעוד שאין סכנה לפיצול בחברה הישראלית, אם המצב לא ישתנה, אותם מגזרים יגבירו את מחאתם, וחוסר האמון בין תתי הקבוצות בחברה הישראלית יחמיר.

 

חלוקה שווה של משאבים הינה כלי מצוין להקטנת פערים, אך לא במחיר של אפליית מגזרים ומדינות. את הפערים צריך לצמצם באמצעות השקעות בחינוך, השכלה גבוהה ובתשתיות. בנוסף, יש לעודד יציאה לשוק העבודה ולהילחם בחורמה בהון השחור. אחרת, הטבע האנושי יגבר תמיד.

 

פרופ' טל שביט הינו מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, סגן הדיקאן, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למנהל.

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים