דניאלה ואלדה: סודות של ספרניות
איך בוחרים ספר קריאה, מה הם הספרים האהובים ביותר ומה התגובה הכי מוזרה שהן קיבלו. שתי ספרניות מנוסות במיוחד מגלות מה מתחבא בין מדפיה השקטים של הספרייה
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
שבוע הספר אמנם הסתיים לאחרונה, אולם יש מי שספרים הם חלק משגרת חייהם ולא רק באירועים מיוחדים. דניאלה בירן ואלדה עתיר בנות 79, שתי ספרניות ותיקות מספרות על הספרים החדשים, האהבות הישנות והעדפות של קהל הקוראים בספריות בבתים של "מגדלי הים התיכון".
עוד במדור 60 פלוס:
מחקר ישראלי: קשר בין בעיות ראייה לתחילת דמנציה
הסוד של ניצה שאול לחיים בריאים ומראה צעיר
בלי ערום, מלחמות וגרמנית: איך בוחרים סרט למבוגרים
סופרים ישראלים, לא כבד וכתוב גדול: הכי אוהבים
"דיירי הבית אוהבים לקרוא את כל הסופרים הישראלים כמו עמוס עוז, דויד גרוסמן וא.ב יהושע", מספרת דניאלה, "יש לנו גם מדף מיוחד לרם אורן והוא מאוד מקובל על רוב הדיירים. אבל לא רק ישראלים, אצלי אוהבים מאוד גם את הספרים של ג'וג'ו מויס, כמו 'ללכת בדרכך' ו'הנערה שהשארת מאחור'. ספרים מצוינים שיש להם רשימת המתנה".
"יש דיירים, ובעיקר דיירות, שמבקשות ספר על אהבה, אבל שיהיה עם אותיות גדולות ולא כבד פיזית", מוסיפה אלדה מניסיונה, "מעטות יותר אוהבות ספרים על ישראל של יוצרים ישראלים, ואחת מהן שומרת על כך בקנאות כזו שקשה לשכנע אותה לקחת משהו אחר, אבל אני עובדת על זה. אחרים אוהבים ספרי מתח, הידועים גם כ'ספרי טיסה', עד כדי כך שייחדנו לספריה מדף שלם של ספרי מתח, חציו של סופרים ישראלים וחציו של סופרים זרים, בעיקר אמריקנים".
על איזה ספר אתן ממליצות?
דניאלה: "אצלי יש תור ארוך לספר 'אהבתה של גברת רוטשילד' של שרה אהרוני, שחקרה את ההיסטוריה של משפחת רוטשילד. גם אני אהבתי אותו מאוד וממליצה עליו בחום. ספר נוסף עליו אני ממליצה הוא 'פרנסוס על גלגלים' של הסופר האמריקני כריסטופר מורלי. חוץ מזה, די הרבה ספרים אצלנו נכתבו על ידי דיירים עצמם שכתבו על קורותיהם בשואה, כך שגם הם מאוד מבוקשים".
אלדה: "אני אוהבת הרבה יותר את הסופרים הישראלים, לא בגלל לוקאל פטריוטיזם, אלא בגלל שהבלש הגיבור בספרי המתח הישראלים הוא פחות מאצ'ו ומתייחס אל עצמו קצת באירוניה. בנוסף, הם אינם מתפלשים בשלוליות דם וסדיזם לשמו, כך שהספר נעים יותר לקריאה".
יש ספרים שפחות אהובים?
אלדה: "יש ענף שלם של כותבים עם רקע של אנשי ביטחון, פוליטיקה וכלכלה שאינם סופרים. ניכר שהם יודעים על מה הם כותבים מבחינת הנושא, אבל לא מעריכים את הקוראים שלהם ומכניסים יותר מדי הסברים. אני חייבת להודות שאחד מהם הפסקתי לקרוא באמצע. עם עבר של מורה לספרות זה היה יותר מדי בשבילי, כי הקורא לא מטומטם וזה הרגיז אותי".
מאיפה אתן מקבלות את הספרים לספרייה?
דניאלה: "קונים כמובן אבל גם לא מעט דיירים תורמים ספרים לבית מהאוסף הפרטי שלהם. כי הרי איזה מתנות כבר אפשר לקבל בגילנו. דיירים רבים מדברים על ספרים ואווירת הקריאה בבית היא יוצאת מן הכלל".
איך אתן מחליטות על איזה ספר להמליץ? רק מניסיון אישי?
אלדה: "כל אחד שמחזיר לי ספר אני שואלת אותו מה דעתו עליו, ורושמת אותה פחות או יותר במילים שלו", היא מספרת. "את כל התגובות אני מכניסה לאוגדן גדול עם המלצות הדיירים ושמותיהם שנמצא בספרייה. מעניין מאוד לקרוא מה כל אחד אהב ולמה".
יש תגובה מיוחדת שזכורה לך במיוחד?
"לאחרונה מישהו אמר לי שספר 'מבלבל לו את המוח ולא בשביל הסבלנות שלו, ולכן הפסיק לקרוא". מספרת אלדה, "בכלל, דיירים אצלנו מתנצלים שהם לא מסיימים לקרוא ספר, אבל אני אומרת תמיד שהזמן שלנו יקר ביותר, ואם לא מוצא חן בעיניך - אל תקרא".
לפנייה לכתב/ת 
