שתף קטע נבחר

הטיפול שמאפשר ללואיז להתמודד עם מחלת הסרטן

אחרי ביקורים אצל עשרות רופאים שלא מצאו פתרונות, לואיז הררי, שהתמודדה עם סרטן השד ומחלות נוספות, כבר כמעט התייאשה. המלצה על מרפאה של טיפול פליאטיבי הובילה לשינוי משמעותי לטובה בחייה ולשיפור מדהים באיכות החיים. מהו טיפול פליאטיבי, וכיצד יכולים החולים במחלה קשה לקבל טיפול בסמוך לביתם?

בשיתוף צבר רפואה

 

למרבה הצער, אדם החולה במחלה קשה וחשוכת מרפא נאלץ להתמודד עם מצוקה כפולה: מצד אחד, הטיפול הרפואי במחלה עצמה מול הרופא המטפל וקופת החולים, ומצד שני, ההתמודדות היום-יומית עם ירידה חדה באיכות החיים, על רקע תופעות הלוואי של המחלה והטיפולים.

 

למטרה זו של שיפור איכות החיים והתייחסות להיבטים פיזיים ופסיכולוגיים גם יחד, נועד הטיפול הפליאטיבי התומך, המוכר בתור תת-התמחות ברפואה.

  

קיראו עוד בערוץ אשפוז בבית

 

מהו טיפול פליאטיבי?

ליווי פליאטיבי הוא גישה טיפולית אשר מטרתה היא לשפר איכות החיים של החולה במחלקה קשה, ולהקל על ההתמודדות היום-יומית שלו, דרך מניעה והקלה של הכאב ותופעות הלוואי הנובעים מהמחלה או מהטיפולים.

 

הליווי הפליאטיבי עוטף את החולה ובני משפחתו, הן בהיבט הרפואי והן בהיבט הרגשי. את הטיפול מקבל החולה בבית או במרפאה בקהילה, והוא כולל ליווי צמוד של רופא, אחים ואחיות, עובדת סוציאלית, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ומטפלים ברפואה משלימה, לפי הצורך הספציפי של המטופל.

 

בעקבות התועלת והשיפור המיידי באיכות החיים, מומלץ לקבל טיפול פליאטיבי במקביל לטיפול אקטיבי שמטרתו הארכת חיים (כגון הקרנות, כימותרפיה וכד'), ובתיאום עם הרופא המטפל.

 

טיפול פליאטיבי ניתן לחולים במחלות קשות וכאלו הנחשבות לחשוכות מרפא, כגון סרטן, אי ספיקת לב, אי ספיקת ריאות, אי ספיקת כבד, אי ספיקת כליות, מחלת עצבים ניוונית כגון ALS או פרקינסון, ודמנציה.

 

ההתמודדות של לואיז

לואיז הררי, בת 62, אובחנה כחולת סרטן השד לפני 4 שנים, בנוסף למחלת האסתמה ואלרגיות למיניהם מהן סבלה במשך השנים. "הייתי אובדת עצות ועברתי מרופא לרופא, מבלי למצוא פתרון של ממש לבעיות שלי", מספרת הררי. "כל רופא נתן תרופה אחרת, שלא התאימה ולא עזרה לי. בשלב מסוים הייתי בקבוצת תמיכה, והופניתי על ידי העובדת הסוציאלית למרפאה פליאטיבית".

 

הררי הגיעה למרפאה הפליאטיבית של צבר רפואה בנתניה, ומצאה שם את הטיפול המקיף והיעיל שהיתה צריכה. "נתקלתי בצוות מדהים, שכלל את ד"ר מרלן מריאנה, רחל האחות, גלניס המקסימה, ושאר הצוות".

 

הצוות הטיפולי החל בבדיקות ואבחונים של מצבה של הררי, אשר הובילו למהפכה של ממש באופן הטיפול. "הרופאה שינתה את הטיפול שקיבלתי עד אז, גם בנושא של האסתמה והאלרגיות. היו לי פצעים מהם סבלתי במשך שנים, וגם הם נעלמו בעזרת הטיפול של הצוות המסור במרפאה".

 

אנשי צוות המרפאה גם סייעו להררי בהתנהלות מול הממסד הרפואי. "הייתי בחוסר אונים של ממש, והצוות במרפאה שלח מכתבים לכל העולם כדי שאקבל קנאביס. מה שהרופאים לא הצליחו לעשות, הצליח הצוות המסור של המרפאה הפליאטיבית. ד"ר מריאנה עשתה הכל כדי לטפל בהכל – עם גישה הוליסטית לחלוטין".

 

הררי גם מציינת לטובה את הזמינות וההקשבה של צוות המרפאה, שעזרו להיבט הפסיכולוגי של ההתמודדות. "הדלת שלהם היתה פתוחה תמיד, מצאתי אוזן קשבת וניסיון אמיתי למצוא את הטיפול הנכון. וכעובדה, הם הצליחו למצוא מענה לבעיות רפואיות שהרופאים לא נתנו לי פתרונות במהלך השנים. הדאגה הייתה כה גדולה, עד שבמקרים בהם לא הגעתי לטיפול, הם היו מתקשרים לשאול מה קורה".

 

"נכון להיום הסרטן עבר, אבל אני עדיין מקבלת טיפול רפואי וסובלת מדלקת מפרקים קשה ופגיעה עצבית ביד. כשאני מגיעה למרפאה, הם מוכנים לטפל בהכל, נותנים המון תמיכה רפואית וגם נפשית. הייתי במרפאת כאב, למשל, אבל לא הצלחתי לקבל פתרונות מספקים כמו שקיבלתי במרפאה הפליאטיבית".

 

בעולם כבר מכירים בחשיבות הטיפול הפליאטיבי - ומה בישראל?

פרופסור נתן צ'רני, אונקולוג ומנהל היחידה לטיפול תומך במרכז הרפואי שערי צדק, אומר כי "יש הבנה מאוד רחבה, בארגון הבריאות העולמי, בכל האיגודים הרפואיים הגדולים, בתחום האונקולוגיה בעולם – על החשיבות הרבה של הקלה על איכות החיים, גם בהיבט הפיזי וגם בהיבט הפסיכולוגי-רגשי, וגם עבור המשפחה – עבור מטופלים החולים במחלות חשוכות מרפא, בכל שלב של המחלה.

 

"יש אמנם צרכים דומים לחולים במחלות אחרות, אבל כאשר מדובר במחלה חשוכת מרפא, זה משנה את ההקשר בכל הנוגע לאיכות חיים והחשיבות שלה", אומר פרופ' צ'רני.

 

 "מי שמטפל במחלה שיש לה פתרון באופק, מוכן לשלם הרבה על תרופות, לספוג ירידה באיכות חיים, משום שיש תקווה באופק. לעומת זאת, כשלמחלה אין אופק טיפולי, ההשלכות של איכות החיים והטיפולים הרבה יותר קריטיים".

 

זמינות של 24 שעות ביממה - 7 ימים בשבוע (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
זמינות של 24 שעות ביממה - 7 ימים בשבוע(צילום: shutterstock)

 

בכל הנוגע להשוואה של הטיפול הפליאטיבי בישראל לעומת העולם, אומר פרופ' צ'רני, כי "ביחס לאירופה, שירותי הטיפול התומך בישראל הם יחסית דלילים. חוסר במשאבים למטרה זו בכל מערכת הבריאות, במיוחד בבתי החולים אבל גם בקהילה. במקרים רבים, טיפולי הבית והוספיס בית של מערכת הבריאות – נותנים טיפול או שניים בשבוע, ללא יכולת לעזור באופן יום-יומי.

 

"יש אמנם התקדמות, אבל היא איטית, ועדיין לא ברמה של העולם המפותח. במיוחד במצב כזה, כשהשירותים דלילים ולא נגישים באופן יום-יומי, התוספת של מרפאות פליאטיביות בקהילה, שהחולה יכול להגיע אליהם, מהווה תוספת ערך משמעותית לתהליך הטיפול".

 

פרופ' צ'רני מוסיף כי "הטיפול התומך חשוב גם פסיכולוגית וגם רוחני. בטיפול הפליאטיבי יש מסגרת שלמה של טיפול רוחני תומך, במרכזים של הטיפול הפליאטיבי אפשרות למגוון שירותים, ואני מקווה שכמה שיותר מהם ייפתחו למספר שעות רחב ככל הניתן, כדי לתת תוספת ערך לחולים".

 

ד"ר רוני צבר, בעלים ומנהל 'צבר רפואה', המעניקה שירותי טיפול פליאטיבי בכל הארץ, מסביר כי "החוק בישראל מחייב את קופת החולים להעניק שירותי רפואה פליאטיביים, 24 שעות ביממה בבית או בקהילה, לכל חולה המוגדר 'חולה הנוטה למות'. לעומת זאת, אין שום הגדרה רשמית לגבי חולים ש"רק" מתמודדים עם מחלה קשה, אפילו כאלו הצופים ריפוי, כמו במחלות סרטן מסוימות".

 

"ההנחה במערכת הבריאות היא שכל מי שמתמודד עם מחלה מורכבת, יש ציר התמודדות עם המחלה הספציפית – כלומר הרופא המקצועי שמתמודד עם המחלה. אבל מטופלים אלו נמצאים בסיכון לסבול פגיעה משמעותית באיכות ובנוחות החיים שלהם, בצירים שלאו דווקא קשורים למחלה המקורית, כמו למשל ירידה במצב רוח, הפרעות בשינה, תיאבון, קושי ביציאות, כאבים, קושי בנשימה, גרד, ועוד. התפקיד של הייעוץ הפליאטיבי הוא לסייע עד כמה שניתן בשיפור איכות ונוחות החיים שלהם".

 

"עוד נקודה אשר חשוב לציין אותה", אומר פרופ' צ'רני, "היא שלא כדאי לחכות למצב חמור ולשלבים מתקדמים של המחלה בשביל להתחיל בטיפול פליאטיבי. ברגע שרואים שהמחלה מתקדמת, או שיש סימפטומים שמקשים על החיים – הן פיזיים והן פסיכולוגיים - גם אם זה בשלב מוקדם יחסית, זה הזמן להתחיל בטיפול תומך. צריך לעשות אבחון ספציפי לכל מטופל, יש חשיבות להערכה של כל חולה בכל אחד מהשלבים, כדי להחליט האם יש תועלת בטיפול פליאטיבי".

 

פריסה ארצית של מרפאות פליאטיביות

חברת 'צבר רפואה' משיקה בחודשים אלו את רשת המרפאות הפליאטיביות שלה, בכל רחבי הארץ, על מנת לתת שירות וטיפול לחולים במיוחד באזורים בהם השירותים הרפואיים הרגילים פחות זמינים. בשלב ראשון נפתחו מרפאות בכרמיאל, נהריה, חיפה, נתניה, בני ברק, ירושלים, אשדוד, קריית גת, באר שבע ואילת.

 

ד"ר צבר מסביר כי "המטופלים המתאימים לליווי שכזה, הם כל מטופל המתמודד עם מחלות כרוניות מורכבות בשלבים מתקדמים, ברמה הפוגעת בתפקוד ובאיכות החיים של המטופל. התפקיד של המרפאות הוא לתת מענה, ראשית כל כי אין מענה כזה בכלל בישראל, ולהיות חלוצים בהיבט של מרפאות ראשוניות בקהילה, תוך כדי התמקדות באזור פריפריה, בהם הנגישות המוגבלת גם כך בארץ לטיפול פליאטיבי – היא עוד יותר מצומצמת".

 

לדברי צבר, "הצוות במרפאות אלו כולל רופאים ורופאות, אחיות ואחים, ועובדים סוציאליים, כולם בעלי ניסיון רב והשכרה בתחום רפואה פליאטיבית ועם ניסיון ספציפי של טיפול בקהילה. בנוסף, ישנה אפשרות לקבל גם טיפולים של פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ורפואה משלימה".

 

מעבר לביקורים במרפאה, החולה מקבל את מספר הטלפון הנייד של האחות שטיפלה בו במרפאה, והיא מספקת לו תמיכה טלפונית 24 שעות ביממה, ללא כל מגבלה, בכל צורך המתעורר אצלו.

 

"הערך הגדול של המטופלים הוא הרעיון שמעבר לטיפול בציר המחלה הבסיסית, הוא ההבנה שיש פגיעה בנוחות החיים אצל מטופלים עם מחלקות קשות, ולרוב לרופאים שאמונים על הטיפול בציר המרכזי יש פחות מודעות וידע על הטיפול בכאבים ובתופעות הלוואי של הטיפולים. הקרדיולוג המטפל בחולה אי ספיקת לב, למשל, פחות מודע לטיפול בתופעות לוואי כמו דיכאון".

 

הררי מסכמת כי "אני אשמח שמרפאות מסוג זה ייתנו טיפולים לעוד חולים, הן מבחינת טיפול והן מבחינת אוזן קשבת וסיוע פסיכולוגי. אנשים רבים, במיוחד בסיטואציות של התמודדות עם מחלקה קשה, הם אובדי עצות, ורופאים לא תמיד יכולים לעזור. המרפאה הפליאטיבית הצליחה לעזור לי בכל התחומים".





 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
טיפול פליאטיבי תומך ועוטף
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים