לאורך שנים ארוכות תורמים שמנים, בכירים בעלי ממון ועמדות מפתח לצד חברי המפלגות המרכזיים היו נפגשים לוועדה בעיר שכבוד היה לה שנבחרה, בכדי לבחור כביכול באופן רשמי את המועמדים שלהם לנשיא ולסגנו. החל מ-1980 נראה שמהות המפגש השתנתה. השיח כבר נועד למכירה ופחות לבחירה, הפוליטיקאים כבר נבחרים בבחירות שקדמו לועידה, ולכן מה שנשאר מכל הועידה זה בעיקר 4 ימי שידור בטלוויזיה שעושים בילד אפ לטקס הרשמי של הצגת המועמד הנבחר.

הנאום הוא אולי הדרך הבלתי אמצעית היחידה של המועמד לדבר אל הצופים ואל המפלגה והוא מהווה את יריית הפתיחה החגיגית. "הוועידה", מסבירים, "היא למעשה דרך למנות ולחזור על הנרטיבים והדרך שמציעה המפלגה והמועמד. בחירה", מציין בכיר וותיק של המפלגה הדמוקרטית, "אין שם".

הדליגייטס, הנציגים והצירים

למעלה מ-4000 נציגים דמוקרטיים ו-2500 רפובליקנים יפקדו את הוועידות. הם מגיעים מכל רחבי ארה"ב ונבחרו בעצמם לייצד מטרות וקהילות שונות. מעבר לכמה החלטות פורמאליות מאוד זניחות אשר עליהם להכריע בעניינן, הנציגים אמורים היו לאורך השנים להיות אלו שיבחרו את המועמד. לכל מפלגה יש דליגייטס, רובם אמנם נקראים להצביע ולהכריע אך למעשה, מדגישים היסטוריונים פוליטיים, מדובר יותר בכבוד מאשר בכוח להשפיע. ישנם לעומת זאת נציגים אשר מהווים את הקולות החזקים, והם, הסופר דליגייטס, אמורים להיות אלו שמכריעים. אותם סופר דליגייטס, צירי העל, התגבשו בבחירות בתחילת שנות השמונים כדי לגייס את השליטה על בחירת המועמדים. מספרם עולה היום על 700 וביניהם נמנים סנטורים, חברי קונגרס ואפילו ביל קלינטון. יש לציין כי לאורך השנים לא עשו שימוש בכוח שלכאורה יש בידיהם.

רק, כאמור, בעשרות השנים האחרונות, אל הוועידה מגיעות המפלגות כשהמועמדים כבר למעשה נבחרו. עד שנות ה-1970, לפריימריס והבחירות המקדימות מסביב לארה"ב הייתה חשיבות מוגבלת, טוענים היסטוריונים פוליטיים. הוועידות החלו לעתים קרובות כשבפני המשתתפים בהן בחירה מבין מועמדים מרובים אשר ניסו במשך ימי הוועידה לשכנע את המצביעים של המפלגה להצביע עבורם. היו לא מעט שנים שבהן נאלצו המשתתפים לבחור מספר פעמים עד שהצליחו ברוב קולות להציג מועמד.

מוועידה לוועידה. קלינטון עם הנשיא אובמה

בשנת 1924, למשל, דנו הדמוקרטים בוועידה בניו יורק במשך 16 ימים, הכנס הפוליטי הארוך ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. נדרשו תשעה ימים ו-103 פתקים למנות את ג'ון וו דיוויס, שהגיע על מנת להפסיד לנשיא המכהן קלווין קולידג’ בבחירות הכלליות.

הוועידות היותר שנויות במחלוקת, או לחילופין, המעניינות יותר, היו למשל בשנת 1976, אז נמנע ג'רלד פורד להגיע לוועידה ובכך להימנע מתחרות עם רונלד רייגן. ארבע שנים לאחר מכן, נכשל טד קנדי בוועידה הדמוקרטית בניסיונו לחלץ את המועמדות מהנשיא ג'ימי קרטר בניו יורק כשניסה לשריין כמה דליגטס בטוחים שהיו שמורים לקרטר.

הוועידות בצל הבחירות המסעירות

מהלך דומה, קיוותה תנועת 'דאמפ טראמפ' לעשות בוועידה לדונלד טראמפ, אך בעוד הסקרים מראים שטראמפ יהיה אחד המועמדים הכי פחות פופולאריים בכל הזמנים, נראה שזה כבר כמעט בלתי אפשרי. לנעשה, מאז שהפכו הבחירות המוקדמות לחשובות כל כך, לא קרה שהוועידה הצליחה לשנות את החלטת הבוחרים.

בקליבלנד, נראה שדונלד טראמפ, על אף חודשים של רחשים על מה שאולי מתתכננים לעולל למועמדות שלו בוועידה, לא לוקח את האיומים ברצינות, ובצדק. בנוסף, כהרגלו, הוא מבטיח הפקה מקפיצה לוועדה המשמימה ורמז כי יטלטל את המסורת עם אורחים מפורסמים שנמנים על חבריו או הרוצים בעיקרו, ספורטאים וסלבריטאים לנימיהם. נראה שרבים מבין באי הוועידה שבכל כך הרבה דרכים ניסו למנוע את מועמדותו, יאלצו לשמש כקהל במופע הגדול של איל הנדל"ן הניו יורקי.

מאתגר את המסורת. טראמפ

ומן העבר השני, בהתאם למסורת, בלי שום הבטחות והפתעות מובטחות, תתקיים הוועידה הדמוקרטית בפילדלפיה, שצפויה להיראות ממש כמו זו שהייתה לפניה.. הנשיא אובמה וביידן סגנו ינאמו גם הם לאורך ימי הוועידה, וכן כמה מהכוכבים העולים של המפלגה. מסתבר שיש כמה שמסומנים ככאלה. ברני סנדרס שרק השבוע הסכים אחרי שיכנועים רבים וארוכים לתמוך בהילארי קלינטון באופן רשמי ינאם גם הוא ויביע את תמיכתו בה. במפלגה הרפובליקנית המועמדים שנשרו ופרשו במהלך הבחירות המקדימות יזכו לקבל באופן רשמי את הדליגייטס בהם זכו ואם ירצו יוכלו להעביר אותם ולהביע תמיכה בטראמפ. ככל הנראה, זה לא יקרה.

לאורך השבוע ינסחו באופן רשמי, כנהוג, את מצע המפלגה. הטופס כבר מוכן שבועות ארוכים לפני כן על ידי ועדה מיוחדת, ומוועדה לוועדה, על הנציגים להצביע. להבדיל מבשנים עברו, דווקא השנה, מעריכים הפרשנים, התהליך עלול להיות מעניין. הנציגים הרפובליקנים שהתנגדו לטראמפ וטענו כי איננו שמרן מספיק, צפויים להילחם על ניסוח שמרני יותר של חוקים מהודקים יותר. ביניהם תמיכה בסחר חופשי, התנגדות נחרצת להפלות, מיסים נמוכים יותר ועוד. הדמוקרטים מגיעים עם מצע מהודק הרבה יותר אחרי שהשנה שמעה הוועדה שהכינע את המצע מלמעלה מ-114 נציגים לאורך שבועות ארוכים. זאת בניגוד למה שנהגו לעשות בשנים עברו כשהוועדה התכנסה למשך יומיים בלבד.

היועצים מקווים שהמועמדים יעוררו אפילו יותר עניין לאורך שמונת הימים הללו. כמי שנחשבים שניהם, כל אחד בדרכו, מועמדים מאוד לא פופולאריים, זו כנראה ההזדמנות הטובה ביותר עבורם לעורר את חיבת המצביעים.