אם אתם רוצים לעצבן את אושיית הפשע בוקי נאה (ואתם לא, תאמינו לי) הנכם מוזמנים להגדיר את הטיולים המאורגנים שהוא עורך לסיציליה כ"סיורים". כי עבור בוקי – עיתונאי, כוכב ריאליטי, חביב הזונות והנרקומנים ועכשיו גם מדריך טיולים – מדובר בלא פחות מסמינר. סמינר לתולדות המאפיה הסיציליאנית.
השנה, אחרי עשור של סיורי פשע בתל־אביב, החליט בוקי להתרחב ולהחליף את אבוטבול, אברג'יל ואלפרון בשמות כמו ג'ובאני ברוסקה (הרוצח הסדרתי שכונה "החזיר"), סלווטורה ריינה (שאמא שלו קראה לו טוטו אבל כל השאר כינו אותו "החיה") וברנרדו פרובזאנו ("הטרקטור" בשבילכם, על שום הנחישות והיסודיות שבה רצח את קורבנותיו. הוא מת בשבוע שעבר בגיל 86). למותר לציין כי הנסיעה עם בוקי היא חוויה לא רק בגלל הסיפורים שמאחורי הקלעים, אלא כי בינינו איפה תמצאו מדריך שיצעק עליכם, למשל: "אם לא תתנהגו יפה אני אזמין לכם משטרה, אני אשלח לכם אנשים ואדקור אתכם".
מיד עם הנחיתה בנמל התעופה של קטניה (catania), בחוף המזרחי של סיציליה, בוקי אינו מבזבז זמן ומתחיל מהסוף: ביקור אצל מריו, בונה ארונות קבורה, בשוק המקומי. ארון סטנדרטי, מעץ מלא כמובן, יעלה לכם 1,200 יורו, אבל כמובן אפשר להשתדרג ולהטביע על העץ כל דיוקן שהוא. רק לפני כמה חודשים הזמין מישהו ארון מצופה זהב בחמישה מיליון יורו.
בסמוך לבית המלאכה נמצאת פיאצה אל־דומו. שם, מתחת לפיצריה אל־קורליאונה (שם שמצוי באינפלציה בסיציליה), נמצא בר האנדר־גראונד. קטניה, יש לדעת, יושבת על הר הגעש אתנה, שמתפרץ מדי פעם וקובר את כל מה שנקרה בדרכו. לכן בנו כבר בימי־הביניים את תעלות המים של העיר מתחת לאדמה. במאה ה־20, עם התבססותה של המאפיה הסיציליאנית, התעורר הצורך לברוח מהמשטרה, והמאפיונרים השתמשו בתעלות הללו, שעדיין זורמים בהן מים, אם כי לא בעוצמה. אחת מהן, פופולרית במיוחד, התחילה בבית המרחץ העירוני והסתיימה בתחתיתו של הבר.
עם אל פצ'ינו באותו חלון
מקטניה אנחנו מצפינים לאורך החוף אל פיומפרדו (fiumefreddo), שם נמצאת אחוזת קסטלו ד'גלי שאבי (castello degli schiavi), המוכרת לצופי הסנדק כביתו של דון טומסינו, בן בריתו של דון קורליאונה. מי שמנהל היום את הטירה המרשימה, שבנייתה הסתיימה בסביבות 1727 וכוללת חדר תצוגה והרצאות על הסרט, הוא הרוזן פרנקו פלטנייה, נכדו של בעל האחוזה המקורי. הרוזן בן ה־70 פלוס הוא גבר מרשים שנכח כצעיר בצילומי הסצינות המקוריות, זוכר את אל פצ'ינו ורוברט דה־נירו כשחקנים צעירים, והתרועע עם כל המי ומי של עולם הקולנוע האיטלקי דאז, כולל פליני האגדי ("אדם מוכשר אבל לא נחמד").
בחצר הטירה עדיין עומדת באר המים הנראית בסרט, כמו גם השער שלידו התפוצצה מכוניתו של מייקל קורליאונה (פצ'ינו) כשבתוכה אשתו הצעירה והיפה אפולוניה. ככל הנראה הפיצוץ עצמו אירע בסט זהה שנבנה כדי שלא לפגוע במבנה המקורי.
למי שמבקש יפה, מאפשר פלטנייה לעלות לקומה השנייה, שם נמצאת דירתו הפרטית, ובה פריטים מקוריים של הסרט, כולל תמונות חתומות על ידי כוכביו, אלבומים ופתקים אישיים. גם הוא עצמו מככב בתמונות ליד במאי הסרט, פרנסיס פורד קופולה. ברשות מיוחדת ניתן לעמוד גם ליד החלון הצרפתי שלידו עמד מייקל והשקיף על המתרחש. פלטנייה מספר כי מדי פעם מצלמים אצלו סרטים, בעיקר איטלקיים, ובימים כתיקונם אפשר סתם להשכיר את המקום לחתונה או כל אירוע אחר, תמורת 4,000 יורו ללילה.
אף שבסיציליה יש עיר ושמה קורליאונה, בצד המערבי של האי, הסרט צולם בארה"ב ורק כמה סצינות צולמו ברחבי סיציליה. כאשר המאפיה המקומית שמעה על כוונתו של קופולה לצלם את הסרט בקורליאונה, היא ביקשה להתחלק עימו ברווחים ולשלוט על התכנים. בסאבוקה (savoca), לעומת זאת, שנמצאת בצד המזרחי באזור שבו המאפיה לא שלטה, לא ביקשו כסף, וכך קרה שדווקא היא נכנסה לפנתיאון הקולנוע לעולמי עד.
עד היום נחשב קופולה למושיע של העיירה שניחנה בנוף חלומי, וכל התיירות בה – כמו בהרבה כפרים ועיירות ברחבי סיציליה – מבוססת רק על דבר אחד: מבקרים שבאים בגלל הסנדק. לפי האגדה המקומית, הבחורה שעובדת כרגע בבר בסאבוקה היא הילדה שגילמה את השושבינה של אפולוניה ומייקל בסרט.
מלבד אגדות לא מבוססות, מטפחים תושבי סאבוקה גם את ויטלי בר, בו צולמה הסצינה שבה מתייעצים קורליאונה וחבריו עם הבעלים ויטלי איך לכבוש את לבה של נערה שמצאה חן בעיניו, מבלי לדעת כי היא בתו. במרתפו של ויטלי בר נמצאים פריטים מקוריים שבהם השתמשו בסרט, כמו שולחנות וכיסאות, אבל גם אוצר אחר: מוזיאון לתולדות הקולנוע האיטלקי, בדגש על סרטים שצולמו באזור. לוקיישן נוסף שקשור לסנדק היא הכנסייה בה נישאו אפולוניה ומייקל.
בסמוך לסאבוקה, גם היא על ההר למול הים, נמצאת העיירה טאורמינה (Taormina), אבל לה יש גם חוף מדהים הכולל מפרץ מופלא בשם ג'רדיני נאקסוס (Giardini naxos), שדווקא אפשרות הרחצה בו היא שולית. יותר מעניין להגיע ממנו בסירה לעומק הים, כדי לצלול ולהשתכשך במים. כמה מסצינות הצלילה של הסרט המיתולוגי "הכחול הגדול" צולמו בדיוק שם.
האתר התיירותי המפורסם של המקום הן המערות הכחולות, וגם בצידן סיפור מאפיה: לפני מספר שנים נעלמו שני אוהבים צעירים, שאביה של הנערה, מאפיונר ידוע, לא היה מרוצה מהקשר ביניהם. לאחר מספר שבועות נקראה המשטרה למערות הכחולות בשל ריח בלתי נסבל, ומצאה את גופות השניים, שהתאבדו, ומאז משמש המקום אתר עלייה לרגל לרומנטיקנים.
ואיך אפשר הסנדק בלי קורליאונה עצמה. זוהי עיירה קטנה על יד פלרמו שבצפון מערב האי, ואיש לא היה שומע עליה אלמלא הסרט. במציאות אכן מדובר במעוז מאפיה, שאנשיו הם "האברג'ילים והאלפרונים של סיציליה", אומר בוקי לקבוצה פעורת הפה, רגע לפני שהוא לוקח אותם לבית הקברות המקומי, שם קבורים קורבנות ליד רוצחיהם באחוזות משפחתיות, כסטנדרט ולא כסמל לעושר, כמנהג הפמיליה.
כדרכו של בית קברות, הוא מכיל סיפורים מסיפורים שונים ומשונים – מרצח של ראש האיגוד המקצועי בקורליאונה על ידי המאפיה, ועד קבר שנפתח בעקבות עדות של מאפיונר והתגלה שקבורים בו שני עבריינים שנעלמו ובן משפחתם. גם כאן, חנות המזכרות היא החנות המשגשגת ביותר בעיירה.
כיכר הצדק ועץ השלום
אם הסיור בכפרים של סיציליה היה פיקטיבי ומשעשע, חציו השני של המסע, המתרחש בפלרמו, עיר הבירה, הוא אמיתי ומזעזע. פלרמו זרועה באנדרטאות של נפגעי מאפיה. ב־1983 נבנתה אנדרטה לזכרם של שורה ארוכה של שוטרים, עיתונאים ואזרחים תמימים, שכולם נרצחו על ידי המאפיה, לפעמים רק מפני שהיו במקום ובזמן הלא נכונים. כאן גיבור המסע הוא ג'ובאני פלקונה, שופט יליד פלרמו, שהוביל את המאבק נגד המאפיה עד שנרצח בפיצוץ גשר ב־1992 יחד עם אשתו ושלושה שוטרים. שלושה חודשים אחר כך נרצח גם השופט פאולו בורסלינו שירש את מקומו.
בוקי מוביל את הקבוצה במסלול עירוני כמעט תל־אביבי: בבית המשפט של פלרמו הוא מסב את תשומת ליבנו לפתחי האוורור שעל הרצפה, ומסביר שמכיוון שאת האסירים מביאים מבית הסוהר למרתפי בתי המשפט, ההזדמנות של המשפחות לשוחח עימם היא לעמוד למעלה במפלס הרחוב ולצעוק לתוך פתחי האוורור.
במתחם בתי המשפט נמצאת כיכר הצדק, בה חקוקים שמותיהם של כל השופטים שנרצחו על ידי המאפיה. לא תאמינו כמה. באחד מעיקולי הדרך אנחנו נתקלים במבנה. "האבו־כביר של פלרמו", אומר בוקי. לאחר הירצחו של בורסלינו הבינו ברומא שכך אי־אפשר להמשיך, והכניסו כוחות צבא לסיציליה כדי לאפשר מלחמה רצינית במאפיה, כי המשטרה הייתה מסואבת בעצמה. בתוך מתחם הכלא הוקם מבנה ייעודי ששימש בית משפט רק למאפיונרים.
מדריכה מקומית שבוקי מצרף למסע מספרת כי בתוכנית הלימודים של ילדי סיציליה יש פרק מיוחד על המאפיה, והמסר המועבר הוא שאכפתיות תציל את העיר מנזקי המאפיה ומהפחד ממנה. כל כיתה מאמצת אנדרטה לזכר הקורבנות, מתחזקת אותה ולומדת על הנרצחים.
אחד מאתרי הזיכרון המפורסמים והמתוירים בעיר הוא עץ השלום, שנמצא בחצר ביתו של השופט פלקונה. לאחר מותו התחילו לבוא אנשים ולשים שם מזכרות, מתנות ופתקים. בוקי מספר: "אם יש לך צרות עם המאפיה, אתה בא ומטמין פתק אנונימי, ובלילה המשטרה באה, אוספת את הפתקים ויודעת מי מציק למי ומי נגד מי. זו דרך לדבר בלי לעבור על חוקי המאפיה – שהכל נשאר במשפחה".
גם לפלרמו יש חופי ים, כמובן. אחד מהם הוא מפרץ מונדלו היוקרתי (mondello), שבמרכזו מסעדת היוקרה צ'רלסטון שבה היו המאפיונרים יושבים לישיבות תיאום. רק אחרי שאנחנו עוזבים את המלון בן 14 הקומות "סאן פאולו", שכולל בריכת שחייה על הגג, ומשום מה עושה לי תחושה שמכאן זרקו אנשים אל מותם, נזכר בוקי להגיד שהמלון היה שייך פעם למאפיונר רציני, וכאשר נתפס, חילטו את כל רכושו, כולל המלון.
את סיורי הפשע של בוקי ניתן להזמין דרך חברת הנסיעות אשת טורס. רוב הזמן נמצאים באוטובוס ממוזג שממנו יורדים לאתרים, אבל פה ושם, בעיקר בזמן החופשי, נדרשת הליכה קלה, לכן הטיול אינו מתאים לבעלי מוגבלויות בהליכה (וגם בגלל אופי הסמטאות שהולכים בהן). הטיול הקרוב יוצא ב־9 באוגוסט, לחמישה ימים, ומחירו 699 יורו לאדם. המחיר כולל טיסה, חצי פנסיון, אוטובוס ממוזג והדרכה. קבלת שבת תיערך על שפת הבריכה שעל גג המלון בפלרמו. כיוון שהוא כולל סוף שבוע הוא אינו מתאים לשומרי שבת. הטיול הבא, בספטמבר, יתקיים בימים ראשון עד חמישי ולכן יתאים גם לשומרי שבת.
