מה כל כך טוב בלהיות גרוש?

בשעה שהחיים שלכם חולפים עם פוקימונים, אני מבלה את רוב חיי מול המחשב, ועל הדרך מעלה פוסטים בפייסבוק, על מנת לבדוק מה קורה אצל אלה שלא נופלים מצוק או מחפשים פוקימונים באמצע ישיבת קבינט.

מכיוון שאני חוקרת מטעם עצמי את מה שמתרחש במחוזות הגרושים/גרושות, נכנסתי לפורומים רלוונטיים וביקשתי שיספרו לנשואים מה טוב בלהיות גרוש.

יש מספיק דברים רעים, אמרתי להם, בואו נתמקד בדברים חיוביים. הייתי בטוחה שהתשובות יזרמו כמו פנינים של מירי רגב, אבל קיבלתי נזיפות וצונאמי של מרמור. "למה לעודד אנשים להתגרש?" כתבה מישהי, "באמת שלא מלקקים בחוץ דבש". אחרים כתבו שאין שום דבר טוב בגירושים, "ממתי לפרק משפחה זה דבר טוב?" כתב מישהו.

קראתי את התשובות ונעשיתי עצובה. אני מחשיבה את עצמי כחלק מקהילה הולכת ומתרחבת של אנשים ששמים את ההגשמה העצמית מעל הכל, שלא רואים בנישואים מוסד מקודש כשהוא בעצם מוסד סגור.

צריך להיות במקום שטוב לכם בו(צילום: shutterstock)

אנשים צריכים להיות במקום שעושה להם טוב

אני רואה את עצמי כמישהי שמובילה נשים (וגברים) להיות במקום שעושה להם טוב, ואם צריך 'לפרק' משפחה כדי לבנות חיים חדשים אז כן, קדימה, למה לא? בשביל להיות כבולה לחיים מתסכלים, שבהם מישהו מרגיש קטן, לא מוערך, מרמה, בוגד, נבגד, נכנס לדיכאון? לא תודה, לא בשבילי.

אפשר להיות גרושה באושר ואפשר להיות גרושה בחוסר. זה עניין של השקפת עולם, קבלת החלטה, זווית ראייה. ברור שלא הכל טוב בגירושים בדיוק כמו שלא הכל טוב בנישואים, ומי שחושב שאני מלקקת דבש כל היום - חי בסרט.

יש לי עניינים עם הגרוש, עם הילדים, עם החיים עצמם, אבל תמיד יש עניינים. זה הקטע עם הריאליטי הזה שנקרא מציאות. אני יכולה להתבאס ולתת לרגשות שליליים לאכול אותי מבפנים או שאני יכולה להסתכל על הלימון החמוץ הזה ולזכור שהוא מקפיץ טעמים אחרים.

אם כבר בחרתם להתגרש – או יותר טוב, אתם אחרי – יש מלא דברים טובים. אני אתחיל, אתם יכולים להמשיך פה למטה, בתגובות.

אני יכולה לאכול אבטיח מהאמצע.

ולישון באלכסון.

ולהתאפר וללכת על עקבים ולדבר עם מי שבא לי מתי שבא לי.

הילדים משוחררים ממתח נפשי תמידי.

והם זוכים ליותר זמן הורים ממה שהיה להם.

אני מבשלת בכיף.

ומורידה את הזבל. קצת פחות כיף.

גיליתי שאני מעולה בניהול זמן.

 אני לא מרגישה קטנה יותר.

אני נושמת.

הדברים הטובים האלה הם מתוך תגובות שקיבלתי מנשים שטוב להן בעור של עצמן. בתגובות הפחות טובות יכולתי לכתוב על ירידה ברמת החיים, אבא שלא רוצה לראות את הילדים (או אמא שמשתמשת בילדים ככלי נשק). אני יכולה לכתוב את זה אבל אני לא רוצה.

כי אם לילדים יש אבא חרא מוטב שיגלו את זה עכשיו ואם יש להם אמא לא מתפקדת הם ילמדו להתמודד ואין שום רמת חיים שמשתווה לאיכות חיים.

החיים הם לא סיפור אגדה

רוצה לעלות ברמת החיים? קחי עוד עבודה, תעברי לגור במושב שיתופי, תצמצמי בהוצאות. החיים הם לא סיפור אגדה, ולמעט מקרים קשים באמת (הי, אלימות במשפחה זה גם סיפור קשה), רוב מקרי הגירושים הם סיפורים של כסף, שליטה ואגו – לא יותר מזה.

כדי להצליח לחיות טוב בגירושים צריך להיות שלמים עם ההחלטה, גם אם הצד השני החליט בשבילך.

אם הסיפור ביניכם נגמר, כנראה שהוא היה צריך להיגמר, אז במקום ללקק פצעים ולשאול למה זה מגיע לי, עדיף שנשאל את עצמנו למה אנחנו תקועים במקום המתקרבן והבכייני הזה, וכשנמצא את התשובות נברר איך אנחנו עושים שיהיה אחרת – שנהיה מסופקים, מאושרים, מרוצים.

אם לא טוב לכן בגירושים, תעשו רשימה של כל אותם דברים שעושים אתכן לנשים לא מרוצות ואז תפתחו דף חדש וכתבו איך אתן הופכות כל אתגר כזה למשימה וכיצד תצליחו בה. אין שום דבר מושלם בחיים האלה, אבל איך עדיף להעביר אותם, בדמעות על מה שאין או בשמחה על מה שיש? אני מעדיפה לשמוח ושיהיה לי יותר מקום לנעליים.

שלך,

גאיה קורן

מנטורית אני מלכה לשינוי חיובי בחיים, מרצה בחוגי בית וארגונים, עיתונאית בידיעות אחרונות וגרושה באושר רוב הזמן והרוב קובע