מי מחטט לכם במייל: על פרטיות במקום העבודה
האם המעסיק יכול לשלוח מועמד לעבודה לבדיקה גרפולוגית או לדרוש מהעובד להחתים שעון נוכחות? ומתי מותר למעסיק להציב מצלמה נסתרת או לחטט במייל של העובדים? עו"ד יפתח הלינג, סגן היועץ המשפטי להסתדרות, בשאלות מרכזיות שעוסקות בכיבוד זכות הפרטיות במקומות העבודה
בשיתוף ההסתדרות
כל אדם זכאי להגנה על פרטיותו. במסגרת זו כל אדם זכאי ליהנות מהאוטונומיה שלו, לשמור על צנעת חייו, לשמור לעצמו מידע אישי על אודותיו ולהימנע ממעקב של גורמים אחרים אחריו. כאשר עובד נכנס למקום עבודתו הוא לכאורה נכנס לעסק בבעלות של אחר, ומטבע הדברים המעסיק שלו מבקש לעקוב אחרי פעילותו כדי לדעת שהעובד מבצע את עבודתו כראוי.
התפיסה הרווחת היא שהזכות לפרטיות של אדם לא נסוגה מפני האינטרסים של המעסיק לנהל את העסק באופן מיטבי, אלא יש לאזן ביניהן. כלומר עובד זכאי לשמור על פרטיותו גם כאשר הוא נכנס למקום העבודה, כאשר דין מבקש לאזן בין זכות זו לבין האינטרסים הלגיטימיים של המעסיק. יש כמה מקרים המציבים שאלות לגבי פרטיות במקום העבודה:
האם מעסיק רשאי לדרוש מעובד להחתים שעון נוכחות?
גם למעסיק וגם לעובד יש אינטרס שהעובד ידווח על נוכחותו, שכן המעסיק רוצה לוודא שהעובד נמצא בעבודה בשעות העבודה והעובד זכאי לשכרו בהתאם לשעות עבודה. במהלך העשורים האחרונים השתרש השימוש בשעון הנוכחות, כאשר העובד מעביר כרטיס בכניסה וביציאה.
הפרקטיקה הזו השתרשה עד מאוד, אך בכל זאת בזמן שביתת הרופאים בשנת 2011, כאשר המדינה דרשה מהרופאים העובדים בשירותה להחתים כרטיס, הדרישה גררה עלבון מצד הרופאים. הרופאים טענו כי האוטונומיה שלהם, בתור עובדים שממלאים תפקיד חשוב וחיוני עם אחריות רבה, כוללת את ניהול זמנם לפי ראות עיניהם, כאשר החתמת הכרטיס פוגעת באוטונומיה זו.
שאלות נכבדות לגבי פרטיות מתעוררות בנוגע לשימוש בשעון נוכחות ביומטרי. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שיש לנקוט בזהירות רבה ביחס לשימוש בשעונים כאלה. בית הדין הארצי לעבודה טרם הכריע בסוגיה.
האם מעסיק רשאי לחטט בדואר האלקטרוני שהוא מעמיד לרשות העובד?
מעסיקים רבים מעמידים לרשות עובדיהם תיבות דואר אלקטרוני מן העבודה. העובדים מצדם נוהגים מעת לעת להשתמש בתיבות דואר אלה גם לצרכיהם הפרטיים. בנוסף, עובדים נוהגים להיכנס מהמחשב בעבודה לתיבת הדואר האישית שלהם.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי מעסיקים לא רשאים לחטט בתיבות הדואר האישיות של עובדיהם. לגבי תיבת הדואר שהמעסיקים מעמידים לרשות העובדים - על המעסיק לקבוע מדיניות ברורה וידועה בנושא וליידע את העובדים לגביה. מדיניות זו יכולה לקבוע כי עובד יעשה בתיבת הדואר המקצועית שלו שימוש מקצועי בלבד.
בתיבה כזו המעביד יהיה רשאי לעיין בתכתובת המקצועית הנכללת בה. לעומת זאת, ככל שמדיניות המעסיק מתירה לעובד לעשות בתיבה שימוש גם לצרכים אישיים באופן ההופך את התיבה ל"מעורבת" – המעסיק יהיה רשאי לעיין רק בתכתובת המקצועית שמצויה בה, כאשר הוא יהיה רשאי לעיין במיילים אישיים רק במקרים חריגים של חשש לעבירה פלילית או לפגיעה חמורה במעביד.
האם מעסיק רשאי להציב מצלמות בחלל העבודה של העובד?
ככלל למעסיק יש אינטרס לגיטימי למנוע מעילות מצד עובדים, וכאשר מדובר בחנויות יש לו אינטרס לגיטימי למנוע גניבות של צדדים שלישיים. הצבת מצלמות בחלל העבודה עשויה לתרום להגנה על האינטרסים הללו. מצד שני עומדת לעובדים זכותם לא להיות נתונים למעקב הפוגע באוטונומיה שלהם יתר על מידה וללא הצדקה קונקרטית.
לכן, התשובה לשאלה זו תלויה בהקשרים קונקרטיים. ככלל, אסור למעסיק להציב מצלמות נסתרות. במקרים המוצדקים, כמו למשל בחנות עם סחורה יקרה, למעסיק מותר להציב מצלמה ולהודיע על הצבתה ועל מיקומה. במקרים חריגים, בית הדין לעבודה קבע כי מעסיק יהיה רשאי להשתמש במצלמה נסתרת לזמן מוגבל, באזור מוגבל וכשיש חשש ספציפי לפגיעה באינטרס של המעסיק (למשל: חשש ממשי שעובד גונב מקופת העסק).
האם מעסיק רשאי לשלוח מועמד לעבודה לבדיקה גרפולוגית?
בימינו מקובל שמעסיקים שולחים מועמדים לעבודה למבחני מיון אשר בוחנים את כישורי המועמדים ואת התאמתם למשרה הפנויה. ככלל, על פי הפסיקה, מעסיקים רשאים לשלוח מועמדים למבחני מיון ובלבד שמבחנים אלה מותאמים לתפקיד ומתאפיינים ברמת מהימנות גבוהה.
בארצות העולם קיימת מחלוקת לגבי השאלה האם מותר לשלוח מועמד לבדיקה גרפולוגית בשל החשש כי בדיקה שכזו חודרת לפרטיותו של אדם מעבר לנדרש. אספקט חשוב בנושא זה נוגע לספקות לגבי מהימנותן של בדיקות גרפולוגיות.
ניתן לטעון כי בהנחה שבדיקות אלו אינן מהימנות, ממילא הן לא חודרות לפרטיותו של המועמד. מן הצד השני, ניתן לראות טעם לפגם בעצם מתן התחושה של פגיעה בפרטיות העובד, באמצעות בדיקה שתכליתה חודרנית גם אם היא לא מהימנה.
האם מותר למעסיק לבקש פירוט מיקומים מאיתוראן לגבי רכב חברה?
בתי הדין לעבודה קבעו כי מעקב של מעסיק אחרי מיקום המכונית שהוא מעמיד לרשות עובדו לשם ביצוע עבודה הוא לגיטימי כאשר אופי העבודה הוא כזה שהעובד נע ממקום למקום במהלך שעות העבודה, דוגמת מוביל סחורה או סוכן מכירות.
בנסיבות אלה נקבע שמותר למעסיק לבחון את מיקומי המכונית במסגרת שעות העבודה. לדידנו יש להתנות את המעקב כאמור בהודעה לעובד ובהסכמתו מראש. לעומת זאת הפסיקה קובעת כי מעסיק לא רשאי לעקוב אחרי מיקום המכונית שהועמדה לעובד לאחר שעות העבודה.
יש לכם שאלות נוספות על פרטיות או על זכויות אחרות במקום עבודה? אתם מוזמנים לפנות לקו החם של הסתדרות – 2383*.
עו"ד יפתח הלינג הוא סגן היועץ המשפטי להסתדרות
*האמור אינו תחליף לייעוץ משפטי
לפנייה לכתב/ת 
