פעם מנצח, פעם מפסיד. ואלס עם בשאר
השבוע היה נדמה שצבא סוריה, בסיוע רוסיה, מתקרב להכנעת המורדים בחלב, אבל אז הצליחו מתנגדי המשטר לשבור את המצור. כעת צריך פוטין להחליט אם הוא מסיר את הכפפות כמו בצ'צ'ניה 2000 והורס כליל את בירת המורדים, או משיג הסכם עם "האופוזיציה המתונה" כדי להתפנות לדאעש
הרוסים הפציצו את המורדים במשך חודשים והביאו להרג של עשרות אלפי אזרחים. הם צרו על הבירה שבה התבצרו האיסלאמיסטים. מאות אלפי פליטים נמלטו מהמדינה. אחר כך הטילו הרוסים פצצות מהאוויר על בירת המורדים ללא הבחנה בין אזרחים לבין מורדים.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
תיאור זה אינו לקוח מסוריה שנת 2016, והעיר הנצורה אינה בירת המורדים חלב. מדובר בצ'צ'ניה שנת 2000, והעיר הנצורה היא גרוזני. בשנת 2000 נותרה גרוזני הרוסה לחלוטין לפני שהמורדים הצ'צ'נים הניחו את נשקם. הלחימה הסתיימה בכניעת המורדים וניצחון רוסיה תחת הנהגתו של ולדימיר פוטין. האם זהו תסריט שמנסה רוסיה לשחזר כעת בסוריה?
אסד - מיתוס ערבי חדש
ישנה בדיחה ידועה על עכבר ופיל שמטיילים במדבר. העכבר מביט לאחור ואומר לפיל: "וואו, תראה כמה אבק השארנו מאחור". זהו משל למלחמה שמנהל משטרו של בשאר אסד בסוריה בסיוע רוסי.
בזמן שחיל האוויר הרוסי כותש את פלגי המורדים, הצבא הסורי מתקדם בתוך ההריסות ומפלס את דרכו בין הגופות ומתפאר בניצחונותיו ברשתות התקשורת האוהדות. ואילו באל-ג'זירה הקטארי מדווחים על התקדמות המורדים במקומות שבהם הרוסים אינם מפציצים. כך נולד מיתוס חדש במזרח התיכון: הצבא "המנצח" של ה"מוקאומה" (ההתנגדות) בהנהגת המשטר הסורי, חיזבאללה ואיראן.
לאמיתו של דבר, המלחמה בסוריה לא מתנהלת על ידי הנשיא אסד, אלא על ידי שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו, המביא עמו את ניסיונו בטיפול במצבי חירום. לפני כחודש דלף לעיתונות הערבית סרטון מביך של שויגו, שהגיע לסוריה ללא תיאום או הודעה מוקדמת. בסרטון נראה אסד והוא יושב לבד בשולחן ומולו שויגו ושני עוזריו - בניגוד לפרוטוקול הדיפלומטי המקובל. הנשיא הנבוך בירך אותו: "הפתעה נעימה, כבוד השר!".
עם זאת, אסד החל לדבר בחודשים האחרונים על החזרת השליטה על כל שטחי סוריה. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה התפאר בנאומיו האחרונים ב"ניצחונות" הארגון בסוריה, וכבר הפליג לתחזיות לעתיד של ציר ה"מוקאומה": ניצחון המורדים החות'ים השיעים בתימן ואפילו והפקעת העלייה לרגל מידי משפחת המלוכה הסעודית. כמובן שמנהיג חיזבאללה לא שכח לציין את תבוסת "האויב הציוני" בעתיד. האם האופוריה מוצדקת?
הרוסים עוזרים, אך הבתים הרוסים
"ניצחון בחלב פרושו ניצחון בסוריה כולה" - משפט זה חוזר על עצמו בתקשורת הערבית שוב ושוב בחודשים האחרונים.
העיר חלב מחולקת כמו סוריה, בין המורדים במזרח לבין המשטר במערב. האם ההתקדמות העקבית של הצבא הסורי מלמדת כי המורדים בסוריה במשבר? כמה סימנים בשטח אכן מעידים על תפנית משמעותית נגד האופוזיציה הסורית. ב-17 ביולי הסתיים כיתור המורדים בחלב, כאמור בירת המורדים. בנוסף, ארגון "ג'בהת א-נוסרה", שלוחת אל-קאעידה בסוריה וחוד החנית של המורדים, חדל מלהתקיים באופן פתאומי ומנהיגו חשף את עצמו לראשונה והקים ארגון חדש. על מה מעידות התפתחויות אלה?
אין ספק כי מאזן הכוחות בסוריה השתנה מאז ההתערבות הרוסית בקיץ 2015 לטובת המשטר הסורי ובעלי בריתו. אולם מבט על מפת המלחמה בסוריה מלמד על התקדמות איטית של כוחות המשטר וחיזבאללה. מעין "ואלס עם בשאר" - שני צעדים קדימה ואחד אחורה. על כל שני הישגים של צבא אסד ישנו הישג מקביל למורדים, אלה כובשים שתי שכונות ואלה מחזירים שכונה. השבוע נדמה היה שהצבא הסורי חונק את המורדים בחלב וכי מתנגדי המשטר בדמשק לא יוכלו עוד לקבל מזון ונשק. שעון הזמן של המצור החל לתקתק, אולם אמש (יום שבת) נפרץ המצור. הפלת המסוק הרוסי לפני שבוע היה הקדמה למערכה מוצלחת של קואליציית המורדים. פריצת המצור הצליחה בזכות פעילות משותפת של המורדים בתוך חלב ומחוצה לה, שהגיעו ממחוז אידליב הסמוך. לאחר כיבוש שכונת אל-ראמוסה בדרום העיר, כבשו המורדים את המכללה לארטילריה ופרצו את המצור ונשק רב נפל בידיהם.
ומה קורה באזורים אחרים של סוריה? בזמן שבעיר חלב עדיין צפויה לחימה ממושכת, כיס המורדים בעיר חומס על סף כניעה. מחוז אדליב כולו בידי המורדים כבר יותר משנה והדרום מחולק בין המשטר לבין המורדים. בניגוד לצפון שנחסם בכביש אל-קסטלו על ידי צבא המשטר לאספקה מטורקיה, הגבול עם ירדן בדרום עדיין בשליטת המורדים המתונים. במרכז המדינה התקדם הצבא הסורי, בחסות ההפצצות הרוסיות כמובן, לכיוון בירת "המדינה האיסלאמית" (דאעש) כשכבש את תדמור בחודש מרס. אמנם דאעש בצפון-מזרח המדינה בנסיגה איטית וכוחותיו המופנים לעיראק מידלדלים כל הזמן, אך המלחמה המתמדת בין המורדים "המתונים" לבין משטר מעניקים לו אורך נשימה.
פריצת המצור על בירת המורדים
חלב כמעט הפכה לגרוזני. התוכנית הרוסית הייתה שהמצור יימשך, האוכלוסייה תתפנה מהעיר והצבא ישמיד את חלב יחד עם המורדים עד שיניחו את נשקם. הנשיא הסורי אסד אף הצהיר כי יעניק חנינה למורדים שיניחו את נשקם והרוסים הבטיחו כי יפתחו ארבעה מעברים לסיוע הומניטרי וליציאתם של 300 אלף האזרחים הנצורים ולמורדים שייכנעו. מטוסים של המשטר פיזרו מהאוויר מנשרים שקראו לאוכלוסייה לצאת מן העיר.
כתב אל-ג'זירה דיווח השבוע על רעב כבד בעיר ועל עלייה במחירי המזון. כשדיבר על תינוקות שאין להם חלב פרץ הכתב בבכי.
כיצד הצליחו המורדים לפרוץ את המצור?
סוד הצלחת המורדים - אחדותם. בראש ארגוני האופוזיציה עמד עד לפני שבוע ארגון "ג'בהת א-נוסרה" (חזית הסיוע), כאמור השלוחה של אל-קאעידה בסוריה. הארגון היה ללא ספק חוד החנית של האופוזיציה האיסלאמית ויש לו היסטוריה של הסתערויות ופיגועי התאבדות מוצלחים נגד הצבא הסורי וחיזבאללה. "א-נוסרה" עמד בראש קואליציית "ג'יש אל-פתח" (צבא הניצחון) שכבש את מחוז אידליב בצפון בשלמותו לפני כשנתיים. אז גילו המורדים את סוד כוחו של איחוד פלגי המורדים תחת דגל אחד.
ארצות הברית החליטה לאחרונה להצטרף לרוסיה ולהצהיר על "א-נוסרה" כארגון טרור. הרוסים הצליחו להשיג הפסקת אש עם המורדים ולהמשיך את המלחמה נגד "א-נוסרה". המטרה הייתה לפצל את מחנה המורדים. כתוצאה מכך החליט בשבוע שעבר מנהיג "א-נוסרה", אבו מוחמד אל-ג'ולאני, להופיע בתקשורת לראשונה בפנים גלויות בהודעה מוקלטת שבה הצהיר על התנתקותו מארגון האם אל-קאעידה. הארגון החדש נקרא מעתה (חזית ניצחון סוריה) ומטרתו להוות ארגון גג לאופוזיציה הלוחמת.
מעתה יפעל הארגון באצטלה של "איסלאמיסטים מתונים" וינסה לצרף למעגל הלחימה ארגונים נוספים שנענו בעבר להפסקת האש הרוסית. אולם לאמיתו של דבר, מדובר בצעד טקטי בלבד. ידוע לכל כי אל-ג'ולאני לא עומד לגלח את זקנו וכי ארגונו ימשיך לדגול באידיאולוגיה סלפית קיצונית.
האם חלב תהיה גרוזני?
המערכה על חלב ועמידותם של המורדים הפתיעו את הרוסים. המלחמה קשה יותר מהמצור על גרוזני לפני 16 שנה משום שהמורדים אינם לבד. הם נעזרים בכוחות כלכליים וצבאיים רבי עוצמה בעולם הסוני. הצ'צ'נים היו מבודדים וקרובים לרוסיה, בשעה שסוריה קרובה למדינות הסוניות המסייעות. במטוטלת של המערכה על סוריה נראה היה עד לאחרונה שידו של אסד על העליונה.
המגעים שמנהלות טורקיה וסעודיה באחרונה עם רוסיה מעידים על ייאוש מסוים מהמצב בסוריה. אולם פריצת המצור בחלב מלמדת כי צבא אסד, חיזבאללה והמיליציות השיעיות הם ברמה ירודה ואינם יכולים להתמודד עם המורדים ללא סיוע הרוסים.
רוסיה נמצאת כעת על פרשת דרכים: עליה להחליט אם היא מסירה לחלוטין את הכפפות ומגבירה את קצב ההפצצות על חלב. משמעותו של צעד זה הוא כיבוש חלב על ידי טבח המוני והשמדת טוטלית של העיר - כמו בגרוזני. או שלחילופין תנסה רוסיה להשיג הסכם עם הציר הסוני לגבי "האופוזיציה המתונה" כדי להתפנות למלחמה נגד דאעש, האויב המשותף של שני הצדדים בסכסוך.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.
לפנייה לכתב/ת 
