על המניע למהלך המחאה של הסתדרות הרופאים בישראל (הר"י) קיים אומנם ויכוח, אך עבור הציבור הרחב מה שחשובה היא השורה התחתונה — שלפיה, אם לא תהיה היום התפתחות דרמטית, תתקיים מחר שביתה בבתי־החולים הציבוריים, עשרות ניתוחים יבוטלו, ומחלקות רבות יעבדו במתכונת חירום מצומצמת.

סכסוך העבודה הוכרז על ידי הר"י כבר לפני כשבועיים. אז ביקשו הרופאים לבטל את הסעיף בחוק ההסדרים שקובע שרופאים בכירים — ברמת מנהלי מחלקות ויחידות — לא יוכלו לנתח בקליניקות פרטיות, אלא יישארו בשירות הציבורי ובתמורה יקבלו העלאה משמעותית בשכרם. בנוסף יצאה הר"י נגד הכוונה להגביל את כהונתם של מנהלי בתי־חולים ובכירים במערכת הבריאות הציבורית לתקופה של 13-12 שנה — לעומת המצב כיום, שמשך הכהונה אינו מוגבל בזמן. מניע נוסף לשביתה שציינו ראשי הר"י הוא כוונתו של שר הבריאות יעקב ליצמן להסדיר בחוק יכולת ענישה משמעתית נגד מנהלי בתי־חולים שיחרגו מהתקציב שנקבע להם.

בינתיים הודיע משרד הבריאות שהוא מסיר את הסעיף האוסר על מנהלי מחלקות לעבוד בקליניקות פרטיות מחוק ההסדרים — אלא שבתגובה בחרו בהר"י שלא לחזור בהם מכוונת השביתה, וזו צפויה אכן להתקיים מחר. במסיבת עיתונאים שהתקיימה אתמול שינה אידלמן את הסיבות לשביתה וטען: "המאבק הוא לא על השכר, אלא על פיתוח מערכת הבריאות, קליטת רופאים, קיצור תורים וקידום הרפואה — חוק ההסדרים מקצץ את הבריאות במדינה".

בכירים במשרד הבריאות לא אהבו את החלפת הגרסאות. "נראה שהם החליטו לשבות לשם השביתה", אמר גורם בכיר גם בפורום הרופאים לחיזוק הרפואה ומעמד הרופא סבורים שהשביתה היא מיותרת ועלולה לפגוע בחולים: "תולדה של רצון אינטרסנטי להגן על סקטור צר של רופאים העתיד להיפגע".

למען המטופלים שלי

ד"ר זאב פלדמן, חבר מזכירות הסתדרות הרופאים

שביתת המחאה מחר לא נועדה להילחם את מלחמתם של מנהלי המחלקות "העשירים" — אלא למחות נגד אי־הקצאת משאבים לרפואה הציבורית. אני אשבות, משום שאני דואג למערכת הבריאות הציבורית — שכל פגיעה בה היא פגיעה במטופלים שלי.

900 מיליון השקלים שהובטחו בתקציב 2016 לקיצור תורים טרם הגיעו אלינו, ולא שחסר כסף: לפני פחות מחודש עידכן האוצר את תחזית ההכנסות ממיסים וצפה גידול של 4.6 מיליארד שקלים. כמו כן לא הגיעו 286 התקנים שהובטחו להקלת העומס ולהפחתת מספר התורנויות של המתמחים.

בנוסף, השביתה נועדה למחות על הפגיעה בתאגידי הבריאות, שהוקמו לצידם של בתי־החולים הממשלתיים ומאפשרים להם לפעול גם בשעות אחר הצהריים והערב לצורך קיצור תורים. פגיעה בהם תצמצם עוד יותר את יכולתם של בתי־החולים הממשלתיים לפעול בשעות אחר הצהריים ולקלוט את "פליטי" מערכת הרפואה הפרטית. לצד אלו, השביתה נועדה למחות על הפגיעה ב"רפואת הביטוחים המשלימים" ובניסיון להסיט פעילות לבתי־החולים הציבוריים — ללא תוספת מיטות, תקנים או משאבים.

יתרה מזו, הממשלה עומדת להטיל מס נוסף בגובה 200 מיליון שקלים על הכנסות הביטוחים כדי לממן את התוספת לסל התרופות — לא מתקציב המדינה, אלא מכיסינו. כך, מתנערת המדינה מאחריותה.

לכן אני שובת.

הכותב הוא מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים בשיבא, יו"ר האיגוד לנוירוכירורגיה של ההסתדרות הרפואית ויו"ר ועד הרופאים בשיבא

המתמחים הם רק תירוץ

ד"ר אראל בוצ'ינסקי, יו"ר ארגון המתמחים "מרשם"

ההסתדרות הרפואית הכריזה לפני שבועיים על סכסוך עבודה, בשל כוונת המדינה להגביל פרקטיקה פרטית של מנהלים בבתי־חולים ציבוריים. מאז הסעיף נגנז, אך ההסתדרות הרפואית לא מוותרת, השביתה בעינה, והפעם בשם שורה של טענות המשתנה מיום ליום. פעם אחת בשם הרפואה הפרטית ופעם אחרת בשל קנסות לבתי־חולים — והכל בשם הדאגה "הכנה" לבריאות ולאינטרס הציבורי.

בצר לה, כשהציבור אינו מבין על מה השביתה, שלפה הר"י את נשק יום הדין והוסיפה לראש רשימת הדרישות את הוספת תקני המתמחים, תוך שימוש ציני שאין כדוגמתו במתמחים כמטרייה הסברתית לשביתה. כמעט שלושה חודשים לתוך מאבק המתמחים, וההסתדרות הרפואית הפקירה אותנו. אנחנו, המתמחים, המחזיקים את מערכת הבריאות הציבורית על כתפינו, אלה שאתם פוגשים בכל יום מהשעה 4 אחר הצהריים במיון ובמחלקות ועד ליום למחרת ב־10 בבוקר — נתקלנו בחומה בצורה ובשתיקה רועמת מהארגון שהיה אמור לייצג אותנו ואת האינטרס הציבורי.

אין ספק, ישנה פגיעה ארוכה ומתמשכת במעמד הרופאים בישראל, בכירים וזוטרים, אך האקדח שהצמידה הר"י לראשם של משרד האוצר והבריאות נשלף רק כאשר מסתמן איום ממשי על מעמדה של אליטה מצומצמת. הנשק הזה לא נשלף כשתקני המתמחים לא הגיעו, כשבתי־החולים בפריפריה קרסו, כשחולים חיכו בתורים ארוכים וכשרופאים סבלו מאלימות במקום עבודתם.

הכותב הוא מתמחה ברפואה פנימית בבית־החולים מאיר בכפר־סבא