"הכניסה לעיר ירושלים", שב ומבטיח ראש העירייה ניר ברקת, "תהפוך בשנים הקרובות למרכז העסקים החדשני של ישראל, המשלב בתוכו טכנולוגיה, היסטוריה ואת הייחודיות של ירושלים". אבל את הייחודיות של המרחב הציבורי בכניסה לבירה בחרה העירייה להפקיד בידיו של משרד האדריכלים הגרמני טופוטק 1 (1 TOPOTEK), שגבר על שני מתמודדים זרים נוספים, מפורטוגל ובריטניה, בתחרות אדריכלים סגורה.
התוכנית של הזוכים תשלים את תכנון המרחב הציבורי בשער הכניסה לעיר על פי התב"ע של המשרד המקומי פרחי-צפריר אדריכלים. התב"ע, שאושרה לפני כשנה בוועדה המחוזית, מרכזת שטח בנוי עצום של כ-720 אלף מטרים רבועים. היא כוללת, כפי שפורסם בשנה שעברה בערוץ האדריכלות של XNET, פתרון תחבורתי לשיקוע התנועה הממונעת בשדרות שז"ר, חיבור לתשתיות הרכבת הבינעירונית והרכבת הקלה, שיקום ושיפוץ בנייני האומה, הגדרת מאפיינים למרחב הציבורי ולפיתוח הנוף, וכמובן בינוי עתידי, שיכלול מרכז עסקים (המבטיחים כ-40,000 מקומות עבודה חדשים), שטחי פנאי, תרבות, תיירות ומלונאות, וכל אלה תחת הכותרת המפוארת ה"סיטי החדש של ירושלים", בעלות ביצוע מוערכת של 1.4 מיליארד שקלים.
ליצור רצף עירוני ולהפחית את התנועה הממונעת
שטח הכניסה לירושלים, בהיותו ה"שער" היחיד לעיר, כבר הוגדר היטב בעזרת גשר המיתרים של האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה, שהוקם ב-2008. אך הכניסה לעיר, המהווה את עורק התחבורה הראשי אליה וממנה, סובלת מלחץ תחבורתי רב ופקקים יומיומיים. העיר, הבנויה משכונות לווייניות מנותקות, סובלת גם ממחסור ברצף עירוני ומשוועת לאיחוד מרחביה.
שלוש תוכניות ל"איחוד" העיר יצאו לדרך במקביל, עוד בשנת 2008: רובע הכניסה לעיר מכביש 1 (שגבולותיו הם גשר המיתרים וקצה רחוב שז"ר, בתכנון פרחי-צפריר); הדרך אל בנייני האומה עד קריית הלאום (קריית הממשלה וקריית בן גוריון, בתכנון קימל-אשכולות); ושדרות מנחם בגין, החוצות את העיר מצפון לדרום (בקטע שבין הכניסה לקריית הלאום עד מחלף גבעת מרדכי, בקצה הדרומי של קמפוס גבעת רם, בתכנון קולקר-קולקר אפשטיין).
תשומת הלב שמפנה כעת העירייה לתכנון מרחב הכניסה יכולה להיטיב את תחושת הרצף העירוני וגם את הגדרתו של האזור כמרחב מזמין להולכי רגל, בעזרת פיתוח עירוני והפחתת מפגעי התנועה הממונעת.
השטח: 211 דונם, התקציב: כ-170 מיליון שקלים
כדי להשלים את פיתוח התוכנית לעיבוי הבינוי בכניסה לעיר, זימנו, לפני חודשים אחדים, עיריית ירושלים וחברת "עדן" לפיתוח מרכז העיר, שלושה משרדים זרים לתחרות אדריכלים סגורה. המשתתפים התבקשו לעמוד במגבלות התב"ע של פרחי-צפריר, ולהציע קונספט לעיצוב ותכנון המרחב הציבורי על כ-211 דונם ובתקציב של כ-170 מיליון שקלים.
המשרדים שהוזמנו לתחרות היו Proap הפורטוגלי, שמתמחה בתכנון נוף למרחבים עירוניים גדולים; Gensler הבריטי, שמתמחה בבינוי מבני ציבור ותעסוקה; ו-Topotek 1 הגרמני, שמתמחה בפיתוח פארקים ומרחבים ציבוריים. המשרדים הציגו קונספט ראשוני, אך העירייה התקשתה לקבוע מי יהיו הזוכים, ואף שקלה לצרף משרדים נוספים לתחרות. לבסוף נשלחו שלושת המשרדים להעמיק בתכנון, ולפתח את הקונספט הראשוני.
בוועדת השיפוט של התחרות, בראשותו של ראש העירייה, השתתפו גם סגניו מאיר תורגמן ועופר ברקוביץ, ראש הועדה המחוזית דלית זילבר, מהנדס העיר שלמה אשכול, אדריכל העיר עופר מנור, מנכ"ל חברת עדן אלון שפייזר, סמנכ"ל חברת מוריה יואל אבן, נשיא בצלאל פרופ' עדי שטרן, ראש התוכנית לתואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל ד"ר אלס ורבקל, האדריכל אודי כסיף ונציגים נוספים.
"העירייה בחרה משרד זר מתוך כך שהיא רוצה דברים חדשים, לא מוכרים בארץ, וזו זכותה", אומר יוסי פרחי, ממתכנני התב"ע. "בכל מקרה היה צריך לצרף לפרויקט אדריכלים שמתמחים בתכנון נוף עירוני. אנחנו נתאם עם המשרד הזוכה ונשתף פעולה".
"המטרה העיקרית שלנו", נמסר מהמשרד הזוכה, "הייתה להראות כיצד ניתן לחבר בצורה מתאימה וחדשנית את העבר וההווה של עיר בת מאות שנים. גישת התכנון מדגישה את הניגודים ואת המורכבות של ירושלים ויוצרת תחושה של המשכיות היסטורית תוך אימוץ התרבות העכשווית".
אדריכלים זרים, מגמה מתפתחת
הזמנת משרדים זרים לתכנן בירושלים הולכת והופכת למגמה בבירה. טופוטק1 מצטרף לשורה של אדריכלים בינלאומיים שמתכננים כיום בעיר, ובהם: המשרד היפני SANNA, שאמון על תכנון המבנה החדש של אקדמיית "בצלאל"; דניאל ליבסקינד האמריקאי, שמתכנן את פירמידת הזכוכית; והרצוג ודה מרון השוויצריים שמתכננים את הספרייה הלאומית החדשה.
טופוטק 1 תיכנן גם את פארק Superkilen בקופנהאגן. לחצו על התמונה לכתבה המלאה:
