שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הדרך לירושה: כך תמנו בן ממשיך לנחלה
    מינוי בן ממשיך מהווה הצהרת כוונות להעברת זכויות בנחלה לאחד מצאצאי הבעלים. מאחר שמדובר בהתחייבות ארוכת טווח ללא אפשרות לשינוי, חשוב לדעת איך לעשות זאת מבלי לפרק את המשפחה. מדריך

    האם מינוי "בן ממשיך" בנחלה מחייב סכסוך משפחתי? על פי החלטות רשות מקרקעי ישראל, הורים בעלי נחלה במושב צריכים להעניק את הזכויות רק לאחד מבין צאצאיהם. איך עושים את זה נכון מבלי לפרק את המשפחה? ומהן הדרכים להבטיח את זכויותיהם של יתר הילדים?

     

    כתבות נוספות במדור בית ישראלי

     

    בעבר, החלטה על בן ממשיך נעשתה ממניעים שהתאימו לזמנים בהם החקלאות הייתה לערך לאומי, והיה חשש כי חלוקת המשק בין מספר יורשים תפגע בכושר קיומו של המשק כחקלאי. מסיבה זו התפתח המושג "בן ממשיך" - הבן או הבת של בעלי המשק מעבדים אותו יחד עם הוריהם, ולאחר לכתם הבנים עתידים להיכנס לנעליהם ולהיות בעלי הנחלה.

     

    פעמים רבות נעשה מינוי בן ממשיך מתוך רצון ההורים לצרף את הבן לחברות באגודה או לבניית יחידת מגורים נוספת בנחלה. בחלק מהמקרים ההורים לא מודעים לכך, שמדובר במתן "התחייבות בלתי חוזרת". כלומר, מינוי שאינו ניתן לביטול באופן חד צדדי, ויש צורך בהסכמת שני הצדדים לביטול או פנייה לבית משפט כאשר מדובר בנסיבות מוצדקות.

    אילוסטרציה (צילום: עידו ארז)
    אילוסטרציה(צילום: עידו ארז)

     

    הילד הנבחר

    הקושי שהתעורר ביישום החלטת הרשות הביא לסכסוכים ופירוק משפחות רבות במושבים. שהרי הבעלי הנחלות נלקו בין ההכרעה מי הבן או הבת שיזכו במשק אל מול הרצון הלגיטימי לחלק את הזכויות בין כל הילדים מבלי לקפח מי מהם.

     

    בעוד שבעבר נדרשה החלטת ההורים כדי להבטיח את המשך קיומו של המשק החקלאי (הורים היו ממנים את הבן שבחר לבנות את ביתו בסמוך אליהם ונטל על עצמו לעסוק בחקלאות ובפעילות המשקית), כיום מרבית הנחלות אינן משמשות לפעילות חקלאית על ידי בעלי הנחלה, וזו נתפשת כנכס נדל"ני לכל דבר ועניין. מה שעומד אל מול עייני ההורים, היא הדרך הנכונה בה יוכלו להוריש ולחלק את הנכס העיקרי הנמצא ברשותם לצאצאיהם.

     

    הסכם חכירה

    ראשית יש לברר מהו הסכם החכירה החל באגודה שלכם - האם מדובר בהסכם חכירה בו שותפים האגודה, רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל (הסכם משולש), בהסכם בין האגודה לרשות ( הסכם דו צדדי) או בהסכם חכירה ישיר בין חבר האגודה לרשות בלבד?

     

    הליך המינוי

    במושבים בהם הסוכנות היא צד להסכם, הליך המינוי ממשיך בחתימת ההורים על מסמכי הצהרה והתחייבות כלפי הבן הממשיך, כמו גם הצהרה והתחייבות של הבן הממשיך כלפי ההורים על הסכמתם למינוי. לאחר מכן, הטפסים מאומתים על ידי עורך דין ומועברים לאגודה על מנת שתמליץ על המינוי, וזו בתורה שולחת את הטפסים לסוכנות לאישור וחתימה.

     

    לאחר שהסוכנות מוציאה הודעה לפיה נקבע בן ממשיך, ונרשמת ההתחייבות בתיק הרשות מצד ההורים לבן, למינוי נוצרת הגבלה על העברת זכויות הנחלה לצד שלישי, בו מבקשת הסוכנות "לא להסכים למסירת המשק לאחר אלא על פי הוראותינו בכתב אליכם כל עוד הננו צד לחוזה תלת צדדי או לפי פסק דין חלוט המחייב למסור את המשק לאחר". חשוב לציין, כי המשמעות המעשית של התחייבות ההורים תצא לפועל רק לאחר פטירת אחרון ההורים.

     

    מינוי בן ממשיך באגודה

    כאשר מדובר במושבים בהם חל החוזה הדו צדדי, בין האגודה לרשות, מינוי הבן הממשיך נעשה במסגרת היחסים שבין בעלי הנחלה לאגודה, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג - 1973 הקובעות מיהו בן ממשיך: "בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו".

     

    הליך המינוי פשוט - מתן הודעה של ההורים לאגודה על רצונם למנות בן ממשיך. מכיוון שהתקנות עוסקות בחברות באגודה השיתופית בלבד, אין בכך כדי להפוך את הבן הממשיך לבעל זכויות בנחלה, אלא בקבלתו כחבר אגודה. הרישום עצמו נעשה רק בפנקסי האגודה לאחר אישורו בוועד ובאסיפה הכללית.

     

    מה אומרים בתי המשפט?

    בתי המשפט עוסקים באופן תדיר בסכסוכי ירושה של בעלי נחלות בהן מונה בן ממשיך. הם נדרשים לנתח את מעמדו של הבן הממשיך ולקבוע איזו פרשנות יש לתת למינוי אל מול זכויותיהם של יתר היורשים על פי חוק הירושה והסכמי המשבצת שבכל מושב.

     

    מינויי בנים ממשיכים אשר נעשו על ידי ההורים במהלך חייהם, מקבלים פרשנות חדשה בבואם של שופטים להכריע באשר לזהותו של היורש של המשק החקלאי - פרשנות אשר פעמים רבות אינה עולה בקנה אחד עם רצונו האמיתי של ההורה כפי שהיתה במועד המינוי

     

    לאחרונה, הפרשנות אשר ניתנת על ידי שופטים הדנים בירושת המשק החקלאי, היא פרשנות ששיקולי צדק ושוויון מעורבים בה. לא אחת, נאלצים שופטים לשים עצמם במקום בעל המשק, ומבקשים לערוך מעין "צדק חלוקתי" בין היורשים, למרות שבעל הזכויות במשק החקלאי כלל לא התכוון לכך, ורצונו האמיתי היה להעניק את הזכויות במשק לבן אחד בלבד.

     

    האם כדאי למנות?

    מינוי בן ממשיך כהצהרת כוונות ותחילת תהליך בו מצהירים ההורים על העברת זכויותיהם בנחלה לאחד מצאצאיהם, ולמעשה בכך ניטלת מהם הזכות והאפשרות להחליט על נכסיהם באופן עצמאי לחלוטין. הם הופכים את הבן הממשיך לשותף סמוי בנחלה עוד בחייהם. במושבים רבים נקבע בתקנון האגודה, כי עם קבלת הבן הממשיך לחברות, צריכים ההורים לוותר על זכות החברות שלהם באגודה ולמעשה התנהלותם באגודה מנווטת על ידי הבן הממשיך.

     

    המינוי עשוי להגביל את יכולותיהם הכלכליות ואת האפשרות לשנות את החלטתם על זהות יורש הנחלה בעתיד, כאשר בחלק מהמקרים הנחלה היא כל הונם, רכושם ומקור פרנסתם של ההורים. לכן בטרם מחליטים להיכנס להליך מינויו של בן ממשיך - הליך שיש בו התחייבות ארוכת טווח בין הצדדים והצהרת כוונות ברורה מי יקבל את הנחלה - כדאי לוודא שגם זכויותיהם של יתר הילדים מובטחות לא רק בהבטחות מצד הבן הממשיך, אלא גם בהסכמים.

     

    יש לבחון האם לא ניתן להבטיח את העברת הזכויות בנחלה גם באמצעות צוואה אותה ניתן לשנות במהלך השנים בניגוד למינוי, שהוא התחייבות בלתי חוזרת המונעת אפשרות לשינוי מצד בעל הנחלה.

     

    הכותב עוסק בדיני מושבים, נחלות, בן ממשיך ומשקים חקלאיים . יו"ר ועדת אגודת שיתופיות בלשכת עורכי הדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הדרך לירושה: כך תמנו בן ממשיך לנחלה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אליעד לוי
    משק חקלאי
    צילום: אליעד לוי
    צילום: תומר שלום
    עו"ד גלעד שרגא
    צילום: תומר שלום
    מומלצים