דלקת מפרקים בגלל פסוריאזיס: האבחון והטיפול
חולי פסוריאזיס, נמצאים בסיכון גבוה לחלות בדלקת מפרקים. איזה סימנים עשויים לסייע באבחון מוקדם ואיזה טיפול יעזור להקל על המצב?
בשיתוף סופר-פארם
הפסוריאזיס היא ממחלות העור השכיחות וסובלים ממנה על פי ההערכות בין 3% ל-4% מהאוכלוסייה. המחלה נגרמת כתוצאה מהתחלפות מוגברת של תאי עור ומתבטאת בהופעת מרבדי עור אדומים המכוסים בקשקשת, שמקנים לעור מראה לא אסתטי.
למרות שלא מדובר במחלה מדבקת, הפסוריאזיס נוטה להשפיע על דימוי הגוף של החולים ואף לגרום לרתיעה בקרב הסובבים. בנוסף, בחלק מהמקרים גורמת המחלה לתחושת גרד מציקה שמוסיפה לפגיעה באיכות חיי החולים ובמצב רוחם, מסבירה פרופ' מרב לידר, מנהלת היחידה הריאומטולוגית בבית חולים שיבא.
לדבריה, ההנחה היא שמדובר במחלה אוטואימונית שנגרמת כתוצאה משיבוש במערכת החיסון אם כי אין הבנה מוחלטת באשר לגורם הישיר להתפרצות המחלה.
קראו עוד כתבות במדור פארם נט
בנוסף, לצד ההתמודדות הלא פשוטה עם המחלה, חולי פסוריאזיס, נמצאים בסיכון גבוה לחלות בדלקת מפרקים, מחלה החולקת עם הפסוריאזיס רקע גנטי משותף, פוגעת במפרקים שונים בגוף ועלולה לגרום להריסתם ההדרגתית ולעיוותם עד לכדי נכות.
"הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים בקרב חולי פסוריאזיס הינו כ-30%. במרבית המקרים מחלת המפרקים מתפרצת שנים אחרי התפרצות מחלת הפסוריאזיס, אם כי בחלק מהמקרים הדלקת מקדימה את הפסוריאזיס או מתפרצת במקביל לו", היא אומרת.
סימנים מוקדמים להתפרצות הדלקת
פרופ' לידר מפרטת: "מתוך כ-200,000 חולי פסוריאזיס בישראל עשרות אלפים סובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית ועוד רבים עשויים לפתח את המחלה בעתיד. אין כל דרך למנוע התפתחות של דלקת מפרקים בקרב חולי פסוריאזיס.
"יחד עם זאת, קיימים רמזים מטרימים המעידים על סיכון מוגבר ללקות בדלקת מפרקים פסוריאטית והם קיום בני משפחה החולים במחלה וכן מעורבות של פסוריאזיס בציפורניים", אומרת פרופ' לידר.
היא מסבירה כי במשך שנים רבות רווחה הסברה שדלקת מפרקים פסוריאטית קלה יותר מדלקת מפרקים שגרונתית. בשנים האחרונות השתנתה תפישה זו עקב ריבוי עדויות קליניות ורנטגניות המעידות כי דלקת מפרקים פסוריאטית, בדומה לדלקת מפרקים שגרונתית, עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים במפרקים ולפגיעה חריפה באיכות חיי החולים, וזאת בנוסף כמובן לתסמיני הפסוריאזיס ממנה הם סובלים.
"מרגע התפרצות המחלה יש חשיבות גבוהה לאבחונה המהיר. חולי פסוריאזיס שמתחילים לסבול מכאבים, נוקשות או התנפחויות במפרקים, צריכים לגשת בהקדם לרופא ולעבור בירור לקיום דלקת מפרקים".
איך מאבחנים?
פרופ' לידר: "אבחון דלקת מפרקים פסוריאטית מבוסס בראש ובראשונה על בדיקה קלינית, בה מחפשים נפיחות והגבלה בתנועה במפרקים גדולים וקטנים, אצבעות ובהונות נפוחים במראה דמוי "נקניקיה", דלקות בגידים וממצאים מכוונים בציפורניים.
"החשדות הקליניים מקבלים משנה תוקף על ידי בדיקת אולטרה סאונד והמצאות דלקות בפיזור ובמראה אופייני ב- MRI. חשוב לציין כי דלקות גידים ונפיחות של אצבעות שלמות בחולי פסוריאזיס מעידים בסבירות גבוהה על קיום דלקת מפרקים פסוריאטית.
"דלקת מפרקים פסוריאטית היא מחלה הטרוגנית שבאה לידי ביטוי באופנים שונים ובעוצמות שונות בין החולים. ישנם כאלה שיסבלו מדלקת במפרק בודד אחת לכמה שנים, בעוד שאחרים ייאלצו להתמודד עם דלקת כרונית במספר רב של מפרקים. בניגוד מסוים לאינטואיציה, דלקת המפרקים לא תערב בהכרח אזורים המכוסים בנגעים פסוריאטיים.
"כך למשל, חולה בדלקת מפרקים פסוריאטית עשוי לסבול מנגעי פסוריאזיס בקרקפת ובכפות הידיים ומדלקת מפרקים בברכיים. כמו כן, אין כל קשר בין חומרת הפסוריאזיס לחומרת דלקת המפרקים. חולה בהחלט יכול לסבול מפסוריאזיס קל בעור הדורש טיפול במשחות בלבד ולפתח בו בעת דלקת מפרקים חמורה והרסנית".
הטיפולים שיעזרו
פרופ' לידר מסבירה: "הטיפולים לדלקת מפרקים פסוריאטית משתנים בהתאם לחומרת המחלה ומטרתם כפולה - לשפר את מראה העור ולהפחית את הכאב והגרד, ובמקביל למגר הדלקת והכאב במפרקים תוך שמירה על תפקודם.
"כאשר המחלה נרחבת וחריפה יותר, ניתן לבחון שימוש בתרופות כגון סלזופירין, ערבה ומתוטרקסט – המשמשות אותנו גם בדלקת מפרקים שגרנותית. אוטזלה הינה תרופה הניתנת בכדורים שנכנסה לסל התרופות לפני כשנה והיא יעילה במקרי ביניים שלא הגיבו לטיפול מקומי או קונבנציונאלי ושעדיין אינם מצדיקים טיפול ביולוגי. תרופה אנטי-דלקתית זו נחשבת בטוחה במיוחד והוכיחה יעילות הן למחלה בעור והן למחלה במפרקים.
"בזכות מגוון הטיפולים הרחב הקיים כיום למחלה, ניתן להתאים הטיפול לצרכי המטופל ב-"תפירה אישית". חולה הסובל מדלקת קלה במפרק בודד יכול לקבל טיפול מקומי קצר מועד בכדורי וולטרן ודומיהם או בהזרקת סטרואידים ישירות למפרק.
אליעז רז, רוקח סופר-פארם, מוסיף כי מעבר לטיפול התרופתי המקובל, ישנם תכשירים חיצוניים בהם ניתן להשתמש ותוספי מזון, העשויים להקל את הכאב והנפיחות.
חשוב לציין, שהשימוש בתכשירים החיצוניים (קרמים/משחות) אינו מומלץ במקרים שבהם הפריחה של הפסוריאזיס ממוקמת באותו המפרק, מחשש שהתכשירים ייגרו את המקום, ויחמירו את התפרחת הפסוריאטית.
קרמים, תרסיסים ומשחות
חלק מהקרמים מכילים חומרים רפואיים נוגדי כאבים ואנטי-דלקתיים, וחלק מכילים שמנים ותמציות הגורמים לתחושת חום או קור מקומי, המטשטשים ומקלים את הכאב.
התכשירים הנפוצים הם:
בן-גיי – משחה המבוססת על מתיל-סליצילאט (חומר אנטי דלקתי ומשכך כאבים), מנטול וקמפור, היוצרים במקום תחושה של חום.
רדיאן בי – משחה נוספת המבוססת על אותם החומרים, המגיעה גם בצורה של ספריי (לנוחות שימוש על שטחים גדולים, או על ריסוס על מקומות מרחוקים שקשה להגיע אליהם כמו גבף שכמות).
וולטרן/וולטרן פורטה-N כאב – ג'ל המבוסס על החומר דיקלופנק, חומר אנטי-דלקתי ומשכך כאבים.
פלדן/אקסיפן – ג'ל המבוסס על על החומר האנטי דלקתי/משכך כאבים פירוקסיקם.
פרסקינדול – קרם/ספריי המבוסס החומר מתיל-סליצילאט על שמנים המקררים/מחממים את המקום.
לייף ארניקה ספורט ג'ל – ג'ל המבוסס על תמצית ארניקה ואכילאה להקלה בכאבים של שרירים ומפרקים.
משחת דראגון/טייגר – משחות צמחיות המבוססות על שמנים אתרים כגון: מנטה, קמפור, ציפורן, פלפל חריף, המפיגים את הכאב.
טראומיל/לייף הומאו-טראומה – קרם הומאופתי המבוסס על צמחים כגון: ארניקה, קלנדולה, ועוד.
כורומינט – קרם המבוסס על שורש כורמכום הידוע בתכונותיו האנטי דלקיות, ושמן המנטה המרגיע את הכאב.
נו-דול – קרם המבוסס על צמח הארניקה, MSM ועוד.
תוספי מזון
7 (סולגאר) - פורמולה המשלבת רכיבים פעילים רבים, בינהם כורכום, לבונה (שרף), נגזרת של קולגן ועוד. מחקרים הראו שינוי בסימפטומים תוך שבוע ימים, אך להשפעה מלאה נדרשים כמה שבועות של טיפול. יש ליטול כמוסה פעם ביממה עם הארוחה.
מגה גלופלקס פאסט (אלטמן) - גירסה חדישה ומשופרת של התוסף הידוע, המכילה את הרכיב Alpafin, שמקורו מהשרף לבונה. יש ליטול כמוסה 1-2 פעמים ביממה עם הארוחה.
כורכום הוליסטיק טומריק (פוקה) - מיצוי ייחודי, הוליסטי ופעיל במיוחד של שורש הכורכום, הידוע בתכונותיו האנטי-דלקתיות ונוגדות החימצון. יש ליטול כמוסה עד שתיים ביממה.
אסטקסנטין (סופהרב) - נגזרת מיוחדת של ויטמין A, ממקור אצות אדומות. זהו נוגד חמצון רב עוצמה, הנחקר מאוד בשנים האחרונות, ונמצא גם יעיל בהפחתת כאבי מפרקים והגברת התנועתיות. המינון המומלץ הוא 4-8 מ"ג ליממה.
אומגה 3 אומגה עלית (לייף) – צריכת אומגה 3 בריכוז גבוה עושייה להפחית את מתווכי הדלקת, ובכך להקל את תסמינה. כמו כן, ישנם מחקרים שהדגימו את ההשפעה המטיבה של חומצות שומן אלה על מראה ואחידות העור.
לפנייה לכתב/ת 
