שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ארבע על ארבע באפריקה
    הדרכים שם קמורות, כמה דקות של גשם והכל מתמלא בוץ, תוסיפו לזה נהיגה בצד שמאל ואת העובדה שיכולים להיות אריות בדרך ותבינו למה נהיגת שטח באפריקה היא חוויה מיוחדת במינה. לא לג'יפאים בלבד

    בשיתוף אפריקן דרייב

     

    מי לא מפנטז על הפעם בחיים, שבה הוא ירשה לעצמו לעזוב את המוכר והידוע, לחבוש כובע ריינג'רים, ללבוש בגדי מסע, לזרוק תיק על הגב ולעוף מכאן. לנהוג בדרכים אינסופיות, בין נופים שממרקים את הנפש ומוזיקה שמרחיבה את הלב. לעצום עיניים ולפקוח אותן במקום אחר. להתמסר לטבע, לחוויה, להרפתקה, להיות לפחות לכמה זמן, בלי זמן.

    הדרכים האדומות של אפריקה (צילום: יהודית הופמן)
    הדרכים האדומות של אפריקה(צילום: יהודית הופמן)

    זוהי מהותו של אפריקן דרייב: מסע ראשון מסוגו בעולם שיחצה את מזרח אפריקה בנהיגה עצמית: ממקורות הנילוס שבאוגנדה, דרך יערות הגשם ומטעי התה של קניה, אל מרחבי הסארנגטי והשבטים הצבעוניים של טנזניה ועד לחופי התכלת והזהב של זנזיבר והכל בנהיגה עצמית בין דרכי העפר האדמדמות של אפריקה.

     

    הנסיעה, ברכבי שטח שיושבים יפה על הדרכים: ארבעת הגלגלים מניעים יחד את הרכב וכך נוצר חיכוך מקסימאלי של הגלגלים עם פני השטח, האחיזה והיציבות של הרכב משתפרות ובדרכי העפר של אפריקה יציבות ואחיזה זה בדיוק מה שאנחנו צריכים.

    הדרכים אדומות. הג'ירפה מהטבע.  (צילום: מנחם עבדי )
    הדרכים אדומות. הג'ירפה מהטבע. (צילום: מנחם עבדי )

    "הנהיגה ברכבי שטח באפריקה מאפשרת הגעה למקומות היפים והמיוחדים ביותר ביבשת, לא פעם אלו הן שכיות חמדה ששום כלי תחבורה אחר לא מוביל אליהן", מסביר מנחם עבדי, מנכ"ל מאגמה שגם ידריך את אחד ממסעות אפריקן דרייב, "אבל לנהיגה בשיירה של ג'יפים יש עוד יתרון - רואים משהו מדהים? אין בעיה! עוצרים את השיירה, עושים קפה ונהנים מהרגע".

     

    לקחת את ההגה בידיים

    מי נוהג? שאלה טובה! במסע עצמו, המשתתפים הם אלה שלוקחים את ההגה בידיים: מעבר לכיף ולחופש, נהיגת שטח באפריקה יכולה להיות משימה לא פשוטה, בטח כשמדובר על 2,000 ק"מ של נהיגה, שרובה בדרכי עפר. "לא צריך ניסיון מוקדם בנהיגת שטח ובג'יפאות", מרגיע עבדי. "כן צריך לבוא עם רצון להנות מהחוויה, להנות מנהיגה בדרכים מרהיבות ובעיקר, לבוא עם סבלנות והקשבה להנחיות שניתן במקום".

    הג'יפים מביאים אותנו למקומות המיוחדים ביותר.  (צילום: גילי טלמון)
    הג'יפים מביאים אותנו למקומות המיוחדים ביותר. (צילום: גילי טלמון)

    הנהיגה במזרח אפריקה נעשית בצד שמאל של הכביש. זהו שריד מתקופת השלטון הבריטי, שהוחל בכל ארצות האימפריה ובכלל זה גם מזרח אפריקה.

     

    דרך אגב, לשאלתכם למה בישראל נוהגים בצד ימין אם כך? אז זה בזכות התורכים: בריטניה לא כפתה את החוק על מדינות שכבר חל בהן חוק אחר של כיון הנהיגה. בשורה התחתונה - משתתפי המסע יצטרכו להתרגל לנהיגה בצד שמאל והמשמעות היא שגם הוישרים והוינקרים הפוכים, למי שמתכנן לאותת עם מגב.

     

    אוגנדה, קניה, וטנזניה נמצאות ממש על קו המשווה ובסביבתו וזה אומר שתמיד יכול לתפוס אותנו גשם בלתי צפוי. רבות מדרכי העפר האדמדמות של מזרח אפריקה נסללות עם קימור קל במרכזן - כך שבמקרה של גשם המים ניגרים אל שולי הכביש – שם מחכות להם תעלות ניקוז. אבל הגשם הזה, שבאפריקה מגיע תוך שניות, הופך ברגע את דרכי העפר לדרכי בוץ, והבוץ כידוע הוא אחד האתגרים היותר מעניינים לג'יפים.

    הכי קרוב שאפשר להגיע אל הטבע.  (צילום: אילן רוזנברג)
    הכי קרוב שאפשר להגיע אל הטבע. (צילום: אילן רוזנברג)

    "אי אפשר לעצור את הגשם" אומר עבדי "אבל אפשר בהחלט להיות מודעים למבנה הדרך, לייחוד של נהיגה בבוץ והכי חשוב: להקשיב להנחיות של הצוות. הרגעים האלה, הם בדרך כלל חגיגה לאוהבי נהיגת שטח ומסוג החוויות שאחר כך זוכרים ומספרים עליהן בבית".

     

    "המסע יתחיל באוגנדה, שם נבקר במפלי מורצ'ינסון המרהיבים ונשוט בספינה על נהר הנילוס בעודנו מוקפים בבעלי חיים, בהמשך, נהנה מספארי אמיתי בשמורת מורצ'ינסון, נבקר בבתי הספר ובכפרי הדייגים של אגם אלברט, נצא לטרק שימפנזים ביערות הגשם של אוגנדה, נפגוש את השבט היהודי הנידח - אבא יודייה אבל לא רק", מספר עבדי.

    לא להוציא ידיים.  (צילום: shutterstock)
    לא להוציא ידיים. (צילום: shutterstock)

    "ניסע בדרכי השטח ויערות הגשם של קניה, נחצה את ערבות הסארנגטי, נלווה את נדידת עדרי הגנו , נבקר את שבטי המסאי של טנזניה , נפגוש כמויות עצומות של בעלי חיים במכתש המופלא : נגורונגורו, ולקינוח גם ננפוש בחופי התכלת והזהב של זנזיבר".

    להנות מהנהיגה, מהשיירה, מהטבע (צילום: אסנת קרסנסקי)
    להנות מהנהיגה, מהשיירה, מהטבע(צילום: אסנת קרסנסקי)

    אמרנו שמורות טבע? אז בשונה מדרכי העפר הרגילות של אפריקה, הדרכים בשמורות הטבע בדרך כלל מטופלות ומתוחזקות היטב והנהיגה בשמורות היא מרגעי השיא של המסע: ג'ירפות, פילים, אימפלות, יש מי שיזהה לפתע נמר על העץ, ויש את הרגע הזה שמתקרבים לאריה, הג'יפ מסוגל להביא אותנו ממש קרוב אליו, אין דבר יותר מפתה מלפתוח את החלון ולצלם את האריה הכי קרוב שרק אפשר ואין דבר יותר מטופש ומיותר מזה.

    רגע של גשם והכל משתנה.  (צילום: מאגמה)
    רגע של גשם והכל משתנה. (צילום: מאגמה)

    "לא מעט מצלמות וידיים הלכו לאיבוד בגחמה הזו. בשמורות הטבע של אפריקה לא משחקים. זה לא המקום להיות חכם וגם לא צודק, זה המקום לכבד את הטבע, להבין שלמרות הג'יפים המשוכללים, אנחנו אורחים כאן ולכבד את ההנחיות", מסכם עבדי.

     

    כי בסופו של דבר, במסע הזה, חוצים את מזרח אפריקה, רואים את המקומות היפים בעולם, נוהגים בג'יפ, מתמזגים עם הדרך ופוגשים הכי מקרוב את הטבע, את בעלי החיים, את התרבות ואת האנשים. דרך הגלגלים, דרך העיניים ובעיקר , דרך הלב.

     

    בואו איתנו לאפריקן דרייב , להתאהב באפריקה!

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ארבע על ארבע באפריקה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים