סטודנט מזן אחר
הכירו את תומר אטואוב: ביום הוא לומד בבית הספר לדראג, ובלילה - מפעיל חדר בריחה. "כשהייתי בגן כבר נעלתי נעלי עקב ומהבמה - לא יכולתי לרדת"
תומר טימור אטואוב, 21, מתגורר בבת ים וכבר מנהל חיים מאתגרים ומעניינים ביותר. ביום הוא מתפקד כסטודנט בבית הספר לדראג במרכז הגאה בגן מאיר. בלילה הוא עובד כמפעיל חדר בריחה "חטיפה על ידי חייזרים" של חברת פורטל Y בתל אביב. הוא נולד בקווקז שבדרום רוסיה לאב ממוצא מוסלמי ואם ממוצא יהודי, וכבר משהיה ילד התחבר לצד הנשי שבו. "יש תמונה אחת שחקוקה לי בזיכרון – הייתי אז ילד בגיל הגן, נעלתי נעלי עקב, לבשתי סינר והצטלמתי עם מגב והצגתי לכל המשפחה, נהניתי שכולם מסתכלים עליי ואני מקבל תשומת לב", מספר אטואוב.
ההתנסות הראשונה שהייתה לו על הבמה הייתה כשהיה בגן. "בחרו אותי מכל הילדים להופיע יחד עם הגננות במסיבת הסיום. מהרגע שעליתי על הבמה לא יכולתי לרדת, והבנתי שנדבקתי בחיידק הבמה שהוא לכל החיים". בילדות גר לרוב עם סבתו המוסלמית, ששמרה על המסורת, והוא ספג את החינוך שלה. "היא לא אכלה חזיר ושמרה באדיקות על החגים המוסלמיים. למעשה התוודעתי לצד היהודי שלי רק בגיל תשע, כאשר עלינו לארץ. עד גיל תשע חונכתי במשפחה מוסלמית אבל מהרגע שהגענו לישראל התחלנו לחגוג חגים יהודיים והתחברתי לצד היהודי שלי", הוא אומר.
כשנשאל איך הגיע בכלל לתחום הדראג, הוא מספר כי ". אני זוכר שאמרתי לעצמי 'וואו אני גם רוצה להיות בתחום הזה'. במשך שנתיים זה לא יצא לי מהראש ובגיל 16 החלטתי לבנות לעצמי דמות במה ולצאת לרחובות. אני זוכר שנסעתי לשוק הכרמל לקנות איפור וגרביונים, לקחתי מאחותי שמלה וקניתי באלנבי פאה. לצערי לא הייתה לי אז במה, אז יצאתי החוצה לרחובות והצגתי את עצמי כשחקן שמעוניין להיכנס לתחום הדראג".
רק בגיל 17 מצא אטואוב במה במועדון "אפולו" עם הדראגית אנג'לינו לורן. "עבדנו ביחד במשך כמה חודשים. אנג'לינו תקלטה בעמדת הדיי.ג'יי ואני הופעתי על הבמה". ברגע שהשתחרר מהצבא, חיפש מקום מקצועי בו מלמדים דראג. "הגעתי למרכז הגאה בגן מאיר. אני סטודנט במחזור הרביעי. יש לנו שיעורים מקצועיים, למשל: ההיסטוריה של הדראג בעולם, שיעורי איפור, ריקוד, שיער, בחירות דמות, לומדים איך לבנות 'נאמבר' מהתחלה ועד הסוף. אנחנו מדברות בשיעורים רק בלשון נקבה ונקראות תלמידות ויש לנו שמות לדמויות הבמה שאנחנו יוצרות. שם הבמה שלי הוא "Maldiva Bali" (מלדיבה באלי). מדובר בדמות שמחה ומשמחת שמרשה לעצמה לצחוק על הכל גם על דברים שיש עליהם טאבו. אני תופר בעצמי את הבגדים של הדמות, מאפר את עצמי וכותב את התכנים".
את חדרי הבריחה הכיר כבר מהילדות ברוסיה בשם "קווסט רום" ואליהם הוא הגיע כשסיים צבא. "חיפשתי עבודה שלא מצריכה ממני לרדוף אחרי הכסף, פחדתי שזה יהרוג לי את היצירה והבנתי שחדרי הבריחה הגיעו לישראל. העבודה בחדר בריחה "חטיפה על ידי חייזרים" מאפשרת לי להמשיך להציג מול אנשים, להשתמש ביצירתיות שלי ולהמציא את עצמי כל יום מחדש מול הקבוצות השונות שמגיעות לשחק. חיפשתי עבודה שתיתן לי את האפשרות להיכנס לדמות ולסחוף את הקהל".
לחדר הבריחה מגיעות קבוצות שונות של אנשים, והתפקיד של אטואוב הוא למצוא את הדרך להתחבר לכל קבוצה ולהכניס אותם לתוך החוויה ההרפתקנית. "במסגרת העבודה אני צופה על הקבוצות שנכנסות למשחק מתוך מסך חיצוני וזה עזר לי מאוד לבנות את הדמות שלי. יש קבוצות של נשים שמגיעות, ובזמן שאישה נכנסת לחדר היא שוכחת שיש מצלמות והיא מתנהגת באופן טבעי. במשך הזמן למדתי לזהות את הניואנסים, תגובות נשיות ואימצתי אותן עבור הדמות שלי. רק גבר שאוהב את העם הנשי ומחובר אליו יכול לשחק אישה ולא לחקות אישה".
לפנייה לכתב/ת 
