המומחה הרגיש למלחמה בטרור
אהרון כהן היה פעם מסתערב ביחידת ‘דובדבן’ ולאחר מכן עשה מזה קריירה בארה”ב, אבל הכי הרבה הוא רוצה להיות כוכב הוליוודי והוא לא יוותר, לא חשוב כמה פעמים יגידו לו לא
את ההכשרה האישית שלו הוא עבר ביחידת דובדבן המובחרת של צה"ל, שם שירת כמסתערב במשך קרוב לשלוש שנים. על חוויות השירות שלו הוא פירסם ספר רב מכר: Brotherhood of Warriors שתורגם לשפות רבות (עברית לא ביניהן). כהן, שנולד במונטריאול קנדה ועבר ללוס אנג'לס כשהיה בן שנתיים, לא ידע מילה בעברית כשעלה לארץ בגפו בגיל 17. החלטה לא רגילה במיוחד מאחר והוריו של אינם ישראלים. הוא מדבר עברית קולחת חפה מכל שמץ של מבטא אמריקאי. "אני מזייף את זה”, הוא מצטנע, ”אני טוב מאוד בלזייף מבטאים, גם ערבית אני יודע לזייף די טוב".
מה מביא בחור יהודי אמריקאי להתגייס לצה"ל?
"אבי החורג היה מפיק בהוליווד, אייבי מאן, שכתב את התסריט משפטי נירנברג עליו זכה באוסקר. כשהייתי בן 16 לערך, הוא עבד על סרט על משה דיין אליו היה מאוד קרוב, והזמין ג'נרל ישראלי אלינו הביתה במסגרת עבודתו על התסריט. הג'נרל נשאר אצלנו בבית שבועיים ובמהלך הזמן הזה ייעץ לי לנסוע לישראל ולראות על מה מדובר מקרוב ואולי יתאים לי להתגייס. האמת היא שלי כבר נמאס מהבולשיט ההוליוודי ובאמת רציתי לשנות אווירה ומקום. שנה לאחר מכן, טסתי לארץ והלכתי לקיבוץ, למעשה שניים, מעיין צבי והזורע. כשהגיע הזמן שלי להתגייס, התגייסתי לצה"ל ליחידת דובדבן והפכתי למסתערב".
אז גם ערבית אתה יודע היטב כמו עברית?
"אני יודע מספיק בשביל להיכנס לשטחים, לעצור מחבל ולצאת משם תוך חמש דקות. אחרי זה כבר יזהו אותי. גם עברית אני די מזייף. אני נשמע לך אולי ישראלי, אבל ברגע שאני צריך להתראיין, אז העברית שלי יורדת לרמה של כיתה ג'".
יצא לך לראות את הסדרה פאודה? היא עוסקת במסתערבים.
"ראיתי 20 דקות ולא יכולתי לראות יותר. הייתי מצפה מהישראלים להבין שזה בולשיט, אבל הם לא קלטו את זה. רציתי דווקא שזה יהיה טוב אבל העלילה יותר מדי צ'יזית. בשביל מישהו כמוני ששירת ביחידה ומכיר את כל הפשיטות בשטחים, העלילה לא הגיונית. משגע אותי כמה שהישראלים לא יודעים מה קורה ביחידות האלו והם קונים את מה שמוכרים להם. בפרק הראשון רואים מישהו מגיע לקיבוץ ואומר לגיבור: היי, צריכים אותך ביחידה. באמת? יש תמיד חבר’ה חדשים ומספיק אנשים שיעשו את העבודה".
כהן, ילד טוב בוורלי הילס, שירת בצה"ל בין השנים 1996-1998 בזמן בו המושג‘חייל בודד’ היה פחות מוכר. לארה"ב הוא חזר במשך שלוש השנים האלו רק פעם אחת. "הייתי כל כך עייף בכל פעם שהיתה לי חופשה שפשוט לא היה לי כח לטוס בחזרה”, הוא מסביר. לאחר השיחרור עם זאת, הוא החליט לשוב לארה"ב. "לא מצאתי את עצמי בארץ, אז חזרתי לארה"ב והתחלתי לעבוד כמאבטח במשך שנה. עבדתי בשביל חברת אבטחה והייתי המאבטח של בראד פיט במשך שנה וחצי כמעט. הוא היה אז נשוי לג'ניפר אניסטון וגר בפרנקלין וילאג'. אחרי שסיימתי את העבודה הזאת החלטתי שאני יכול לעשות את זה לבד ופתחתי את חברת האבטחה שלי. איבטחתי סלבס רבים כמו פינק, קייטי פרי, צ'ארלי שין כשהוא יצא למסע ההופעות שלו (לאחר התמוטטותו הנפשית). שנתיים לאחר שפתחתי את החברה וזמן קצר לאחר 9/11 פנו אלי דרך האתר שלי לאמן יחידה למלחמה בטרור. לאחר שאימנתי יחידה אחת, התחילו לפנות אלי יחידות נוספות, יחידות משטרה ואחרים וגיליתי שהם לא יודעים שום דבר על איך להתמודד מול מחבל. ברגע שאתה עושה עבודה טובה ושומעים עליך, אתה מקבל עוד ועוד פניות וזה מה שקרה, התחלתי לקבל פניות מכל העולם, דרום אמריקה, אירופה ואפריקה. סך הכל אני מעריך שאימנתי 3,000 איש ביחידות השונות בעולם".
לאחר שהשתפשף כמאמן יחידות ללוחמה בטרור, גילו אותו גם בהוליווד. אחד הראשונים היה הבימאי והמפיק סטיבן סודרברג שביקש שיהיה יועץ טכני ומאמן בסרטו Haywire (2011) בכיכובם של צ'נינג טייטום, אוון מקרגור, מייקל פסבנדר ואנטוניו בנדרס. העבודה על הסט ובעיקר התפקיד הקטן שנתן לו סודרברג בסרט, פתח לכהן את התיאבון. "אני אוהב משחק, אז החלטתי לקחת כיתות משחק כדי לעשות את התפקיד שלי בצורה הטובה ביותר".
כהן אימן את השחקנים כיצד להשתמש בנשק, ערך להם אימוני כושר וקרב מגע והיה מבסוט עד הגג לראות את עצמו על המסך הגדול בסרט שהכניס למעלה מ-33 מיליון דולר בקופות. אחר כך הגיעו אליו פניות נוספות לאמן שחקנים במסגרת תפקידם. הוא אימן בין השאר את קיאנו ריבס עבור תפקידו בסרט "ג'ון וויק"והתאבון שלו לקולנוע הלך וגדל עד שהוא החליט לכתוב, לביים ולהפיק סרט קצר בעצמו.
הסרט Overwatchכמו שבטח ניחשתם, מספר את סיפורם של צוות חיילים מיחידות סמויות ואחוות הדם ביניהם, והמחיר הכבד על מערכות היחסים האישיות של החיילים. "הראיתי את הסרט לסודרברג שאהב אותו ורצה להפוך אותו לסרט באורך מלא, אך לא הסכים שאני אככב בו, אז ויתרתי".
ויתרת שסטיבן סודרברג יעשה סרט על תסריט שלך? אתה נורמלי?
"היה לי חשוב לככב בסרט. אמרתי לעצמי, סילבסטר סטאלון גם התעקש ועשה את זה ובן אפלק ומאט דיימון גם כתבו וכיכבו בסרטים שלהם וגם אני רוצה".
אתה הולך לאודישנים?
"כל הזמן. עשרות אודישנים, אבל עדיין לא הצלחתי לקבל תפקיד. יש אנשים שקשה להם מאוד עם האודישנים, אבל אני מאוד נהנה מהם, עבורי זו הזדמנות להופיע".
ואין לך בעיה עם הדחיות?
"ממש לא. אני יודע שזה לא אישי וזה לא קשור אלי. יש כל כך הרבה אלמנטים המעורבים בכך, הבימאי צריך להסכים, הסטודיוס, המפיק, אולי אני לא מתאים להם לתפקיד. כשאתה מבין את כל אלו, אתה לא נפגע. יש לי מנהל נהדר ששולח אותי לאודישנים ומאוד תומך בי ומאמין בי. אני כבר שנה וחצי הולך לאודישנים ועדיין לא קיבלתי תפקיד אחד, אבל זה בסדר, אני נהנה מהתהליך ולומד ממנו".
ומה יהיה עם החברה שלך, Cherries?
"אני ממשיך לעשות את מה שאני עושה, החברה שלי ממשיכה לעבוד, אבל אשמח להחליף את הכדורים החיים בכדורי סרק, הרבה יותר בטוח. בכלל, הוליווד פחות מסוכנת".
אתה בקשר עם החברים מהיחידה שלך?
"קשה לשמור על קשר, אבל אני בקשר עם חלק מהם. כל החברים שלי שנשארו בצבא, מחזיקים במשרות בולטות, הם או עדיין משרתים בצבא בתפקידים בכירים, אחד מהם הוא מספר שניים לגבי אשכנזי, חלקם רופאים או עורכי דין".
איך אתה מסביר את זה שהספר שלך לא פורסם לעברית דווקא?
"לא יודע. איזה אידיוט בארץ כתב על ספרי באינטרנט: "אקשן טוריסט". יש הרבה שנאה באינטרנט ונגטיביות. כל אחד יכול לשבת מאחורי המחשב ולכתוב דברים רעים. האינטרנט הוא כלי חזק שיכול להשפיע עליך ועל העסק שלך וחבל שיש אנשים שמשתמשים בו לרעה".
חשבתי דווקא שאתה מחוסן מפני ביקורות ודחיות.
"אלו שני דברים שונים. לא להתקבל לתפקיד אחרי האודישן לא פוגע בי בכלל כי זה לא אומר שאני לא הייתי טוב. פשוט לא התאמתי לתפקיד, אבל ללכת ולרדת על משהו שעשיתי ובמקרה הזה, ספר שכתבתי, זה דבר אחר".
חוץ ממה שההוא כתב על הספר שלו, כהן אכן מחוסן לחלוטין מדחיות או אפשרות לדחיות. כך למשל, הוא לא היסס לפנות לבחורה שראה בפייסבוק ומצאה חן בעיניו. "היא לא דיברה על עצמה, אלא על פרוייקטים שהיא עושה ועל נתינה וזה היה יפה. היא לא היתה כמו הרבה מאוד נשים בעיר הזאת שהן שחקניות ומרוכזות בעצמן. בעיר הזאת יש הרבה אנשים שטחיים. אז שלחתי אליה מסר וכתבתי שבואי נצא איזה יום והיא חזרה אלי ואמרה שטוב, יש לה שעה אחת פנויה ביום רביעי. חשבתי בהתחלה, איזו סנובית, אבל אחר כך החלטתי שאם לא אקח את השעה הזאת, אז בכלל לא יצא לי לפגוש אותה. היא הציעה שנלך לעשות מטווח".
היא ידעה שזו המומחיות שלך?
"היא טוענת שלא. אז לקחתי אותה למטווח ואמרתי לה, אם אני פוגע, אז אני מקבל נשיקה. היא הסכימה ואני פגעתי בול במרכז למטרה הכי רחוקה. היא אמרה: לא ידעתי שזה מה שאתה יודע לעשות, אבל היא בטוח עשתה גוגל והבינה מי אני. וזהו, מאז אנחנו ביחד כבר שנה וחצי ומאוד מאושרים".
