שתף קטע נבחר

תביעה: עובדת IBM ותיקה הוחלפה בסטודנטית

לאחר עשורים כמנהלת ציי הרכב של החברה, פוטרה העובדת 3 שנים לפני הפנסיה. בית הדין קבע שמדובר באפליה על רקע גיל. הפיצוי: 170 אלף ש'

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שמנהלת ציי הרכב של חברת IBM בישראל, שפוטרה זמן קצר לפני הפנסיה אחרי עשורים בתפקיד, תפוצה בכ-170 אלף שקל. השופטת חנה טרכטינגוט קבעה שהפיטורים, והעובדה שהוחלפה בסטודנטית צעירה, בוצעו משום שהייתה עובדת "יקרה" בשל הוותק שצברה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

התובעת עובדת ב"IBM ישראל" מאז 1977 בתפקידי אדמיניסטרציה. ב-1996, עקב מהלך ארגוני כלל עולמי להעברת שירותים למיקור חוץ, היא פוטרה מהחברה וגויסה מחדש לאותו תפקיד דרך חברת "ג'ונסון קונטרולס". בשנים האחרונות לעבודתה היא הועסקה כמנהלנית ציי הרכב של IBM.

 

בתביעה שהגישה ב-2014 היא סיפרה שבאוגוסט 2013 קיבלה זימון לשימוע ממנכ"לית ג'ונסון קונטרולס, שם נמסר לה ש-IBM החליטה להפסיק את ההסכם מול החברה בכל הקשור להעסקתה, ולכן היא תסיים את תפקידה בסוף ספטמבר. לא עזרו לה בקשותיה לשקול מחדש את ההחלטה לנוכח גילה המתקדם ומצבה הכלכלי.

 

בתביעה טענה העובדת לשעבר שבמשך כל תקופת העסקתה היא הייתה למעשה עובדת של IBM, וג'ונסון שימשה רק צינור להעברת הכספים. לדבריה, הנתבעות פיטרו אותה בשל גילה המתקדם, כשלוש שנים בלבד לפני גיל הפרישה, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. היא הדגישה כי לאחר פיטוריה החלה סטודנטית צעירה לבצע את תפקידה ישירות ב-IBM. היא טענה שנערך לה שימוע למראית עין, ולסיכום תבעה 500 אלף שקל על עוגמת נפש והפסדי שכר.

 

מנגד טענה IBM שבמסגרת מהלכי התייעלות התברר שהעבודה של התובעת לא מצדיקה את עלות שכרה. לדבריה, היא הגיעה למסקנה כי סטודנטית המועסקת בחברה יכולה לבצע תפקיד זה בנוסף למטלותיה השוטפות. היא הוסיפה שלא היא הייתה המעסיקה של העובדת, אלא הנבעת השנייה - ג'ונסון קונטרולס.

 

זכויות אדם עולות כסף

אבל השופטת חנה טרכטינגוט קבעה ש-IBM היא שהכתיבה את תנאי עבודתה של התובעת והייתה למעשה "מעסיקתה במשותף" יחד עם ג'ונסון. ההחלטה על הפסקת עבודתה, נפסק, הייתה של IBM. השופטת הדגישה שזכותו של מעסיק לנהל את עסקו כרצונו כפופה לשמירה על זכות השוויון. "אפליה על רקע גיל בעבודה שוללת מן העובדים הוותיקים תנאים מינימליים שיאפשרו להם לחיות בכבוד", נכתב בפסק הדין.

 

כמו כן, השופטת טרכטינגוט לא השתכנעה שהפיטורים היו בשל תפקוד לקוי של התובעת וקבעה כי פוטרה משום שהייתה עובדת "יקרה" בשל הוותק שצברה, ואין ספק כי מדובר באפליה אסורה מחמת גיל.

 

עוד נקבע שהנתבעות לא הציעו לתובעת כל אלטרנטיבה לפיטורים, אף שהיא גילתה נכונות להמשיך בעבודתה במשרה חלקית, ובכך הן פעלו בניגוד לחוק ולחובת תום הלב. לסיכום נכתב בפסק הדין: "היה על הנתבעות לשקול את גילה המבוגר של התובעת, כבעל השלכות על עתידה הכלכלי והתעסוקתי כאחד מהשיקולים שלא לסיים את העסקתה".

 

נקבע ש-IBM תפצה את התובעת ב-90 אלף שקל על האפליה האסורה, ושתי הנתבעות יחד יפצו אותה ב-80 אלף שקל נוספים על הפסדי השכר שנגרמו לה בגין הפיטורים. בנוסף הן חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד אורי שאבי
  • ב"כ הנתבעות: עו"ד אוהד גלעדי, עו"ד מיכל לבנון פורת ועו"ד רוית קוטק
  • עו"ד אורית רוזן-אור עוסקת בדיני עבודה
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים