כשהייתי רווקה ומלאת עזוז, במחצית הראשונה של שנות האלפיים, אילת נשמעה לי כמו מילה גסה. סיני, לעומת זאת, הייתה היעד המועדף. אותו ים, רק יותר בזול ובפחות פוזה. מאז עברו שנים, ולא רק שסיני די נסגרה מבחינה ביטחונית, אלא שבגרנו והפכנו לבורגנים, כולל בעל וילדה בת שנתיים. והנה הגיע הקיץ ושוב בא לנו לצאת לחופשה בלי להחתים דרכון, ופתאום אילת נשמעת כמו אפשרות סבירה. זה מה שכולם עושים בקיץ, לא?
נחרדת מהאפשרות שחלילה נעשה משהו בנאלי כמו אותם זוגות שעליהם ליגלגתי פעם, או שאתן לבעלי לשבת דקה בשקט, התחלתי לתכנן את החופשה. המגבלות – שתיים: שנחווה רק אטרקציות לא שגרתיות, ושגילן לא יעלה על חצי שנה, לפחות בעיר אילת.
1. קולוניה גלאמפינג רסט־האוס: צלילה, מסאז' ומקלחת משותפת
מתחם שפועל באילת החל ממאי האחרון, ומייצג נאמנה את הטרנד החדש שכובש את העולם, מאפריקה, אירופה ועד ארצות־הברית: גלאמפינג, כלומר, קמפינג עם גלאם. הרעיון הוא נופש בטבע עם כל היתרונות שהציוויליזציה יכולה להעניק.
זה אומר אמנם אוהל, אבל עם מזגן שפועל נון־סטופ, ומקלחת בחיק הטבע, אבל כזאת שיש בה מים חמים. את שקי השינה של הטיולים השנתיים מחליפה מיטה זוגית עם מצעים צחורים, שניצבים על שטיח פרסי כמו אצלכם בסלון, ויש גם מקרר לטובת המים המינרליים שמצאנו בו (רגילים ומבעבעים), ואם תרצו יש גם בירות, שאפשר לשתות מול השקיעה על הכורסאות מחוץ לאוהל. באוהל חיכו לנו מגוון סבונים, חלוק רחצה נעים ומגבות ריחניות. למקום אין שירות חדרים, ועם כל אלו תצטרכו להסתדר עד סוף האירוח, שעומד בממוצע על שני לילות.
מתחם הקולוניה מונה עשרה אוהלים, שישה מהם זוגיים עם תוספת אפשרית של עד שני ילדים באוהל, ועוד שני אוהלים גדולים יותר המיועדים לכמות כפולה של אנשים. עדיין לא ברור לי איך, אבל במשך סוף השבוע שהיינו שם נשמרה דממה נעימה בין האוהלים. בתל־אביב שומעים יותר חזק את השכנים. האירוח כולל ארוחת בוקר עשירה על בסיס טאפסים שתוכננה על ידי שף מאיה בן שימול, שהיא בעלת מסעדה גם בקוסטה ריקה. תמורת תשלום נוסף אפשר לאכול במקום גם ארוחת ערב (גם אלה שאינם אורחי הקולוניה יכולים. טל' 08-6223590).
כל מי שמגיע מקבל ללא תוספת תשלום מסכת צלילה ושנורקל, ומוזמן לרדת לחוף שנמצא מעבר לכביש. המקום מפעיל שירות טוק־טוק עד אליו. אפשר להזמין מסאז'ים לאוהל, ופעמיים ביום מתקיים במקום שיעור יוגה, במתחם עצמו או על החוף. האוהלים בנויים בצורת חצי עיגול וביניהם שכשוכיות וצעצועים לילדים.
עקב אכילס של המקום – תלוי כמובן את מי שואלים: השירותים והמקלחות משותפים. אמנם מדובר במתחמי שירותים ומקלחות יפים ומושקעים. יש כעשרה תאי מקלחת שבנויים מקורות עץ בסגנון סאונה יפנית, ובכל תא ראש מקלחת גדול וכיפי, וחלון שצופה להרים ורוח נעימה חודרת דרכו. יש גם מתחם של כעשרה תאי שירותים וכיורים, מושקעים ויפים. המתחמים נקיים להפליא במשך כל שעות היממה, גם אחרי העומס של הבוקר, ומכיוון שתפוסת המקום מכילה 40 איש ולא יותר, אין עומס רב מדי בכל מקרה. ובכל זאת, זה דורש אינטימיות בין כלל יושבי האוהלים, כאשר יוצאים מהמקלחת עם מגבת, או כאשר מצחצחים שיניים ובשירותים שמאחוריך נמצא אדם שאינך מכיר.
למי זה מתאים: מכיוון שמתחת למתחם האוהלים פועל בית ספר לצלילה, הרי שהכי טבעי זה לבוא כמשפחה, הורים וילדים, ולעשות קורס צלילה וללון במקום. קהל יעד נוסף שראינו במקום כלל אנשים שטיילו פעם בהודו, נעשו הורים וכעת הם רוצים להעניק לילדיהם חוויה של נופש קצת אחר.
כדאי לדעת: החוף הקרוב אינו מוכרז, אין בו אטרקציות, והוא מיועד בעיקר לצרכני צלילה. המצעים היו נקיים, אבל בלילה התהלך עלינו צרצר, וגם הדשא הטבעי שמתחתינו הנפיק כמה אורחים. יריעות האוהל הלבנות נראו נהדר בלילה, אבל משש בבוקר, שעת הזריחה, פלשה אלינו השמש באופן כזה שבשבע כבר היינו חייבים לקום (במקום מבטיחים כיסויי עיניים כחלק מהציוד הסטנדרטי בחדר, כמו גם מראות שיותקנו במקלחות).
בקיצור, אם אתם אנשים של טבע, מאלו ששוקלים מועמדות לתוכנית "אמזונס", תמצאו את המתחם מפנק וכיפי. אם אתם חובבי מלונות יוקרה, תשכחו מזה. הכי כיף לבוא כקבוצה עם ילדים, שימצאו שם את עצמם וייתנו קצת שקט להורים. וגם מסיבות־רווקות של סוף שבוע מתאימות בהחלט.
כמה עולה: אולי בגלל העניין הטבעי, יש ציפייה שזה לא יעלה כל כך הרבה, אבל רמת המחירים לא הייתה נמוכה בכלל. 800 שקל ללילה לזוג באמצע השבוע, 1,000 שקל בסוף שבוע. 1,600־1,400 שקל לאוהל הכפול, כשעל כל ילד מעל גיל 3 תתבקשו לשלם 100 שקל נוספים ללילה. מצד שני, לילה בסוף שבוע בכל מלון יוקרתי באילת יעלה לכם כפול. מצד שלישי, בכל זאת מדובר באוהל, עם מקלחות ושירותים משותפים.
קולוניה רסט־האוס, דרך מצרים 160, 054-4422025, www.colonia.co.il
2. הבית של אורי שחר: ארוחה מתחת לגפן
שום דבר בווילה הקטנה שנמצאת באמצע שכונת מגורים אילתית, אינו מעיד על כך שבבית הזה פועל אחד מיקבי הבוטיק הבולטים כיום, יקב הים האדום. החצר דחוסה בצמחים, ארגזים ואפילו אקווריום פעיל, ובכל זאת, הרבה קסם יש במקום הזה.
22 שנה היה אורי שחר זכיין של קרביץ, עד שלפני 14 שנה פנה למה שהוא אוהב באמת: ייצור יין. בית העבודה שלו מונה שלושה חדרים מקוררים היטב, עמוסי חביות מנירוסטה ועץ, מסודרות לפי זנים: שירז, מרלו וקברנה. הם מגיעים אליו בצורת ענבים ויוצאים כבקבוקים. "אני מלטף אותם, מתמזמז איתם, נותן לכל בקבוק יחס אישי. אני בא בשתיים בלילה בתחתונים לבדוק שהכל טוב איתם", הוא אומר.
לאחרונה החל לשלב את אהבתו ליין עם אהבתו לעישון בשרים, והוא מארח בחצר ביתו, מתחת לגפנים ועל שולחן עץ גדול, קבוצות לארוחה שלמה, המוגדרת ארוחת הפתעה. "למזמינים אין מושג מה הם הולכים לאכול, הם רק אומרים לי מה העדפותיהם: כשר, גלוטן, טבעוני, דגים".
כדאי לדעת: השהייה ליד שחר ממכרת. באים לרבע שעה ונשארים שעתיים. בזמן הזה הוא מספיק להראות לנו שיש אנשים שמזמינים ממנו ארגז יין שלם עם תווית מיוחדת לרגל אירוע לפי רצון המזמין – יום הולדת או יום נישואים. כמו כן הוא מייעץ לאנשים שטסים לחו"ל בנושאי יין ואוכל, ומארגן טיולים קולינריים בעזרת אשתו, שהיא סוכנת נסיעות. לא מזמן קיבל הזמנה גדולה, שכללה יותר מ־18 אנשים, לארוחת הפתעה. לשם כך הוא שכר וילה גדולה (על חשבון המזמין), בה בישל את הארוחה. זה אפשרי עבור ארגונים שמורידים עובדים לאילת ורוצים ערב בסגנון לא שגרתי.
כמה עולה: רק בשביל לבוא לראות את המקום ולטעום שני יינות אקראיים – ללא עלות. סדנת יין עם שלוש טעימות – 50 שקל לאדם, החל משישה אנשים ומעלה. ארוחה שלמה ל־6-18 איש – 400 שקל לאדם, אכול ושתה כפי יכולתך.
שעות פתיחה: לענייני היין – א'־ה' 10:00־17:00, שישי 09:00־12:00, שבת סגור. לארוחות: כל השבוע פרט לשישי. יש צורך בתיאום מראש.
משעול החצב 4, 052-2704704, www.redseawinery.com/about-the-winery
3. המבשלה: בירה מעבר לזכוכית
מיד עם בואכם ל"מבשלה" (Soof Brewery Eilat) יגיע לשולחן סט של חמש או שש טעימות של בירה, כולן מיוצרות במקום ונקראות בשם המותג "סוּף". לאחר הסבר קצר ולא טרחני בכלל, תוכלו לבחור מה להגדיל, לפי הטעימה שהכי אהבתם. המבשלה קיימת כחצי שנה ונושאת עימה קונספט חדשני: מצד אחד זהו בר רגיל, המגיש אוכל ומשקאות, מצד שני, זוהי מבשלה, המייצרת בירה ומגישה אותה ישירות לצרכן, תוך שהוא צופה בתהליך עשייתה מאחורי קיר זכוכית. אם תרצו, גרסה חדשה למטבח הפתוח של שנות ה־90. מי שרוצה יכול לבקש, ואחד מאנשי המקום יכניס אותו לתוך המבשלה ממש, שם יוכל להתרשם מקרוב מסיר הבישול של הלתת, ממכלי התסיסה ומהחביות, ולשמוע הסבר על תהליך הייצור.
היות שמדובר בבירת בוטיק, הבעלים טועמים כל חבית וחבית, ואם הטעם לא יצא כמתוכנן, הם זורקים את כל התכולה. כך למשל, כשאנחנו היינו במקום הייתה חסרה בירה מסוג מסוים, והסבירו לנו שזה בגלל שהחבית לא הייתה בטמפרטורה הנכונה ו־500 ליטר הוזרמו לפח. לדברי נתן ארוטיונוב, אחד משלושת הבעלים, הבירה הפופולרית ביותר היא בירת שיפון עם דבש ונענע, והיא נמצאת כל העת בייצור. רק בירה אחת אינה מייצור עצמי ובכל זאת נמכרת במקום – בירה ללא גלוטן. "לבוא בראש פתוח, לטעום משהו שלא טעמתי מעולם", זוהי המלצת הבית של ארוטיונוב.
בתוכנית לעתיד: קורסים להכנת בירה ביתית, ומכירת קיטים להכנה שכזו. המקום מעודד אנשים שמייצרים בירה ביתית להגיע, כי במבשלה אוהבים להחליף עימם בירות ואפילו מוכרים פה ושם בקבוקים.
האורגים 2, 08-9350550, כל יום החל מהשעה 12:00.
4. טיול ברייזר: לחרוש את המדבר
הטרנד שקיים בארץ מזה שבע שנים הגיע לאילת רק לפני שבעה חודשים. אנחנו עולים על הרייזר בחוות הגמלים באילת, ובעזרתו של טל שגיב, המלווה הצמוד שלנו (בטרקטורון) שמכיר כל סלע וכל גרגיר, לוחצים על הגז וממריאים היישר אל ליבה של שמורת הרי אילת. ההבדל בין רייזר לטרקטורון – מלבד 70 אלף שקל – גם במספר המקומות: בטרקטורון יש רק שני מקומות, לטובת ארבעה ברייזר, מה שאומר שמשפחה בת ארבע נפשות לא צריכה להתפצל.
בגלל תנאי האקלים מרבית הסיורים נערכים אחר הצהריים. הזמן המומלץ הוא השקיעה. אורך המסלול הוא 12 ק"מ ועובר בשטח סלעי ומאתגר באופן כיפי. אנחנו נוסעים אל נקודת התצפית מעלה גשרון, מפגש ארבעת הגבולות, הצופה אל ארבע מדינות: סעודיה, מצרים, ירדן וישראל. 35 שנה לא ירד פה גשם, אומר שגיב, ומראה לנו בשטח את מה שמדברים עליו בחדשות: הנקודה שממנה היו נכנסים לישראל מבקשי המקלט מאפריקה.
כדאי לדעת: בסך הכל יש שישה רייזרים, כך שאפשר לצאת לטיול בקבוצה של עד 24 איש. הנהיגה היא עצמית ומחייבת משתמש בן 21 ומעלה ובעל רשיון נהיגה. המסלול הבסיסי הוא בן שעה. למי שממש אוהב שטח כדאי לקחת את המסלול בן השעתיים ולהמשיך עד תמנע, ואפשר גם עד ים המלח. בטיול באורך הזה עוצרים לארוחת שטח באווירת המדבר שכוללת פיתות, לבנה, קפה שחור, תה ועוגיות.
כמה עולה: 600 שקל לשעה לרייזר (150 שקל לאדם), יש הנחות למשפחות.
שעות פתיחה: שני עד שבת,09:00-19:00, יום א' סגור. יש לתאם מראש,08-6370022 . היציאה לנסיעה מתוך חוות הגמלים (נוסעים דרומה בכביש אילת־טאבה ואחרי ריף הדולפינים פונים לנחל שלמה ונוסעים כ־1,700 מטר) www.camel-ranch.co.il/desert-rezer
5. אטלנטיס: חמש אטרקציות ימיות בשעה
בפסח האחרון, אחרי 18 שנה בתחום האטרקציות הימיות, החליט אורן שליו לשדרג את עצמו ולייבא מארצות־הברית שתי אטרקציות חדשות. אחת מהן היא אקווה־נאוט – מתקן פלסטיק בצורת האות האנגלית W שקשור לסירת מנוע בחבל של 15 מטר. בכנפיים של ה־W יש חורים לאחיזה בידיים. הגולש לוקח אוויר, צולל עם הראש בין כנפי ה־W, וכאשר נגמר לו האוויר הוא עולה בחזרה. התנועה המחזורית יוצרת אשליית ריחוף בתוך המים, כמו דולפין.
האטרקציה השנייה היא גלשן סקי בכריעה. גם הוא קשור לסירה, ובמקום לעמוד כמו בסקי הרגיל, פשוט כורעים עליו על שש. לדברי שליו, כל אחד יכול, גם מי שלא ניחן בדרך כלל ביציבות, כולל ילדים מגיל ארבע.
שתי אלו מהוות חלק מחבילה של חמש אטרקציות שבנה שליו, שכוללות גם צפייה בדולפינים בריף, נסיעה על מגה־אבוב ונהיגה בסירת המרוץ. השיט מוקצב לשעה אחת בלבד, כשכל סירה יכולה להכיל עד עשרה משתתפים. מניסיון, ככל שיש יותר אנשים בסירה, כל אחד מספיק פחות. לכן ההמלצה היא לשכור אותה ליותר משעה (המחיר בהתאם), או להחליט שלא כולם עושים את כל האטרקציות. מצד שני, השמועה אומרת שמישהי התאהבה בשהייה במים עם הרחפן, ועל זה הקדישה את כל השעה שהייתה לה. כך או כך, מדובר בחוויית חובה, שמספקת תמורה יפה למחיר. בכל מקום אחר לוקחים את אותו המחיר עבור אטרקציה אחת בלבד, לא עבור חמש.
למי זה מתאים: בגדול, לכל גיל. פשוט לא בכל גיל אפשר לעשות את כל האטרקציות. אני הגעתי עם ילדה בת שנתיים, והיא נסעה על האבוב, בהשגחה כמובן.
כמה עולה: לשעה – 150 שקל לאדם בסירה של 10 משתתפים. לשעתיים – 180 שקל לאדם בסירה של 10 משתתפים.
אורן, 054-5585378, 1-800-200-312, www.eilatisrael.co.il
