ליטל גולד לא חלמה. היא פשוט מימשה את אהבתה וכשרונה לאמנות מאז ומתמיד. השבוע, כשעבודות הטקסטיל הייחודיות שלה עיטרו את הקולקציה החדשה של המעצבת טורי בירץ בשבוע האופנה בניו יורק, היא כנראה הבינה שהחלום שלא חלמה, כבר מזמן התגשם.

גולד,32, גדלה בחולון בבית שתמך באהבתה לאמנות. ״אבא שלי מעצב גרפי ותמיד ידעתי שאני רוצה להיות בתוך העולם הזה של אמנות. הנטייה שלי הייתה מאוד ברורה, בעיקר בציור״.

היא למדה אמנות במסלול הישראלי הטבעי בתלמה ילין, אבל אחרי הצבא לא ממש ידעה כיצד לנתב את האמנות קלה לעבודה של ממש. כמו כל משוחררת טריה נסעה לטיול הגדול בהודו, רק שבמקום לחזור עם תובנות רוחניות, דווקא שם היא גיבשה את דרכה המקצועית. ״בהודו נחשפתי לטקסטיל״, מתארת גולד, ״ראיתי איך הם צובעים בדים, איך מדפיסים וטווים והתחברתי לזה מאוד. ידעתי שבמסגרת לימודים אקדמיים אני רוצה ללכת על משהו פרקטי יותר והגעתי לעיצוב טקסטיל״.

"הנטייה שלי תמיד הייתה ברורה". גולד

בחירת המסלול הובילה אותה למכללת שנקר, שרק לאחרונה נכללה בין עשרת המוסדות האקדמיים הנחשבים בעולם העיצוב, ושם למדה 4 שנים תובעניות של עיצוב טקסטיל.

שנות הלימודים היו מאתגרות אבל בסוף, היא טוענת, הן גיבשו ועיצבו את המעצבת שהיא היום. ״הלימודים היו מאוד אינטנסיביים ותחרותיים. פתאום לעבוד עם עוד אנשים שמגיעים עם סגנונות שונים, עובדים אחרת, יש עוד גישות ופרספקטיבות וביקורת. בהתחלה זה מערער משהו בעיקר אנשים כמוני שהם יותר חסרי ביטחון, אבל במבט לאחור אני מבינה כמה זה נתן לי והפך אותי למי שאני היום. מבינה כמה זה הכין אותי״.

עם תום הלימודים מיהרה להצטרף למסלול העבודה והחלה לעבוד כמעצבת טקסטיל בסטודיו לבגדי ים בדרום תל אביב. במקביל התקבלה להתמחות בת 3 חודשים בבית האופנה המפורסם של דיאן פון פירסטנברג בניו יורק ושמחה לחשוב על החוויה המסעירה. ״נראה לי שזה התאים לי, לחוות את העבודה בניו יורק אבל לתקופה מוגבלת. לא היו לי כוונות לעזוב את הארץ, לא רציתי להיות רחוקה מהמשפחה״.

רגע לפני שעלתה על המטוס הגיעה לגולד הצעה גדולה בהרבה. ״קיבלתי הצעת עבודה מחברת פרי פיפל, מבית האופנה של אורבן אאוטפיטרס, לעבוד כמעצבת טקסטיל בסטודיו שלהם בפילדלפיה. פתאום הייתי צריכה לבחור״. נשמע שאין בכלל מקום להתלבט אבל גולד חששה. ״אני זוכרת שיחה עם אבא שלי שמגיע מאותו התחום ואני תמיד לוקחת את העצות שלו ברצינות, שהפציר בי לקחת את ההצעה בפילדלפיה בשתי ידיים והיה ברור לי שאני צריכה להקשיב״.

"התחלתי מאפס". גולד בסטודיו הפרטי

ליטל החליטה לצאת לדרך חדשה ועצמאית ובאומץ רב עזבה את החממה הנעימה של אימפריה גדולה ופתחה סטודיו משלה. ״התחלתי מאפס. לא היו לי קשרים, התחלתי מנקודה מאוד נמוכה. כל מה שהיה לי זה ידע וניסיון ורצון עז. התחלתי למתג את עצמי כמעצבת הדפסה״, היא מתארת. ״עבדתי בלחפש עבודה, לשלוח קו״ח, להיפגש עם חברות מתחומים שונים וליח״צן את עצמי. קיבלתי פה ושם פרויקטים שלא משלמים הרבה מדי ולאט לאט התחילו להכיר אותי ולגלות יותר עניין״. סימן ההיכר של גולד הוא אותה איכות של עבודה ידנית ואיכותית. ״אני מציירת את כל העיצובים שלי באופן ידני, כל פרט קטן ויש לזה יותר כוח בתעשייה. זה משהו ארטיסטי ואת מרגישה את זה״.

עם ריבוי העבודה היא מגיעה לעיתים תכופות יותר ויותר לניו יורק ומספרת שאחרי שהבינה שזה המקום להיות בו תעבור לעיר בקרוב. בינתיים, גם כתושבת פילדלפיה, הצליחה להגיע לבימות שבוע האופנה היוקרתי של ניו יורק עם בדים בעיצובה למעצבת האמריקאית טורי בירץ. “אנחנו עובדים בקבוצה שאחראית על הדפסים ועובדים עם טורי, שהיא מקסימה ומעוררת השראה״. מתוך הקולקציה שהוצגה בשבוע שעבר 4 פריטים עיצבה וציירה ליטל. ״יש לי חופש אמנותי גם בזה, אך כמובן הכל במסגרת המותג״.

בתצוגה היא לא נכחה, בעקבות אילוצים של פרויקטים אחרים אך היא נרגשת לספר שלראות בצילום את העיצובים היה מאוד מספק. ״כיף לראות את התוצאה״.

״אני מקווה להמשיך לעשות מה שאני אוהבת״, היא מסכמת את הפרק הזוהר של השבוע האחרון. ״הייתי רוצה להמשיך לעצב על כל משטח שהוא וכל הזמן להאמין בעצמי, לא להתבייש לחלום ולעבוד על מותג משלי שמשתף פעולה עם מעצבי עולם. אני כל הזמן לומדת ומקווה שתמיד אהיה בתהליך של למידה ויצירה״.