שתף קטע נבחר

נעדרה מהחגיגה באו"ם: מדיניות חוץ ישראלית

בלי עקרונות ברורים ובלי שר במשרה מלאה: ראש הממשלה שיבח בעצרת הכללית של האו"ם את הישגי מדיניות החוץ הישראלית, אולם במדד חדש שהתפרסם עולה כי הציבור לא שבע רצון מהדיפלומטיה שלנו

 

הכינוס השנתי של העצרת הכללית של האו"ם נחשב חגיגה לדיפלומטיה. מנהיגים מכל רחבי העולם מתקבצים להם בניו יורק - נושאים נאומים, מקיימים פגישות, מקדמים יוזמות ורוקמים מהלכים. דווקא על רקע בינלאומי חגיגי זה, ולמרות התפארותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באו"ם על הישגי ממשלתו בתחום מדיניות החוץ, מצער לראות שוב את מצבה העגום של הדיפלומטיה הישראלית.

 

עוד חדשות מעניינות נוספות בדף הפייסבוק של דסק החוץ

 

במקביל לדיוני העצרת הכללית, פרסם מכון מיתווים - זה השנה הרביעית ברציפות - את מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2016. מדובר במדד המתבסס על סקר דעת קהל שבוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, ושבחן את עמדות הציבור לגבי מגוון רחב של סוגיות מדיניות.

 

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

גם השנה, בדומה לשנים קודמות, בולט בסקר חוסר שביעות הרצון הגורף של הציבור ממעמד ישראל בעולם, מתפקוד הממשלה בתחום מדיניות החוץ, ומיכולתו של משרד החוץ למלא את ייעודו. למרות שיפור מסוים לעומת 2015, הציונים שנותן הציבור עדיין נמוכים, גם ביחס לממצאים מ-2014. רק עשרה אחוזים חושבים שמצבה של ישראל בעולם הוא טוב, ואחוז דומה חושבים שתפקוד הממשלה בתחום מדיניות החוץ הוא טוב. הציבור מזהה גם בעיות עקרוניות שמקשות את העצמת הדיפלומטיה הישראלית - רוב גדול חושב שלישראל אין עקרונות ברורים שלפיהם מתנהלת מדיניות החוץ שלה, ושהיעדר שר חוץ במשרה מלאה ופיצול סמכויות משרד החוץ מהווים פגיעה בביטחון הלאומי.

 

כל העולם נגדנו? לא בטוח

תפיסות שליליות אלו לגבי מצב מדיניות החוץ הישראלית בעייתיות במיוחד על רקע האופטימיות שמגלה הציבור ביחס לתנאי היסוד שבהם מתנהלת הדיפלומטיה הישראלית: הציבור חושב שישראל היא מעצמה אזורית, מתנגד לקביעה לפיה "כל העולם נגדנו", מאמין בהיתכנות שיתוף פעולה אזורי עם מדינות ערב, ורואה את ישראל כמי שאכן משתייכת למרחבים הגיאוגרפיים שסביבה. למדיניות החוץ הישראלית יש, על פי הסקר, תנאים טובים להצליח. אך בפועל יש פספוס, אם לא מחדל של ממש.

 

הנושאים החשובים לציבור בתחום מדיניות החוץ אינם עולים בקנה אחד עם הרטוריקה שמשמיעים גורמים פוליטיים. לא המאבק ב-BDS ולא ההתמודדות עם הגרעין האיראני נמצאים בראש סדר העדיפויות של הציבור. בתקופה הקרובה הציבור מעוניין שישראל תקדם בראש ובראשונה את היחסים שלה עם ארצות הברית (שרק 16 אחוזים חושבים שמצבם טוב), ולאחר מכן - את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני ואת היחסים עם מדינות ערב המתונות.

 

הישראלים רוצים שישראל תיקח את המושכות ותציג יוזמה מדינית לקידום פתרון הסכסוך. אבו מאזן בעצרת האו"ם (צילום: AFP) (צילום: AFP)
הישראלים רוצים שישראל תיקח את המושכות ותציג יוזמה מדינית לקידום פתרון הסכסוך. אבו מאזן בעצרת האו"ם(צילום: AFP)
 

הציבור מבין היטב את הקשר בין שיפור מעמדה של ישראל בעולם לבין התקדמות בתהליך השלום. על פי ממצאי הסקר, הוא אינו מאמין שפרמטרים להסדר קבע שאולי יציג הנשיא האמריקני ברק אובמה לפני עזיבתו את הבית הלבן או חילופי הנהגה ברשות הפלסטינית יביאו שינוי משמעותי. אזרחי ישראל רוצים שישראל תיקח את המושכות לידיה ותציג בקרוב יוזמה מדינית משלה לקידום פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מהקהילה הבינלאומית יש רצון שתציג חבילת תמריצים לשלום שתכלול יחסים נורמליים עם מדינות ערב, ערבויות ביטחון אמריקניות ושדרוג יחסים עם האיחוד האירופי.

 

רוסיה חשובה לישראלים - וגם גרמניה וצרפת

חשיבותה של רוסיה בעיני הציבור הישראלי מוסיפה לעלות מדי שנה, ואולם מלבדה - היו אלו השנה דווקא מדינות אירופה שזכו מצד הציבור להכרה בחשיבותן עבור ישראל. לצד גרמניה, שמדורגת גבוה מדי שנה, חלה השנה עלייה משמעותית בחשיבות שמיוחסת לבריטניה וצרפת. דווקא מצרים, שאותה מדרג הציבור כגורם האזורי שאיתה לישראל הכי חשוב לקדם שיתוף פעולה, נדחקה מעט לאחור בדירוג המדינות החשובות לישראל בעולם. באשר לטורקיה, שגם בחשיבותה ניכרה עלייה השנה, מרבית הציבור מזהה תועלות לישראל מהסכם הפיוס שנחתם עמה, בעיקר בתחום שיתוף הפעולה הביטחוני וייצוא הגז הטבעי.

 

הדיפלומטיה המודרנית של המאה ה-21 אינה עוד נחלתם של דיפלומטים ושרים בלבד. לאזרחים, ארגונים, יזמים ועסקים יש אפשרויות רבות יותר לקחת חלק בשיח הלאומי על מדיניות חוץ ולהיות מעורבים בעיצוב קשרי חוץ. הסקר הראה שמבין קבוצות אוכלוסייה שונות בחברה הישראלית, הציבור רוצה לראות בראש ובראשונה מעורבות גדולה יותר של נשים בתחום מדיניות החוץ.

 

הערבים אזרחי ישראל אמנם לא זכו לדירוג גבוה בכל הנוגע למעורבותם הרצויה ביחסי חוץ, אך רוב גדול בציבור - כולל בקרב הערבים עצמם - היה רוצה לראות אותם ממלאים תפקיד מרכזי יותר בקידום יחסי ישראל ומדינות המזרח התיכון. על פי ממצאי הסקר, אזרחי ישראל הערבים מייחסים חשיבות גבוהה מאוד לקידום תהליך השלום ומאמינים שזהו גם המפתח לקידום שיתוף פעולה אזורי.

 

היחס של הישראלים לבריטים השתפר. תרזה מיי בעצרת הכללית של האו"ם (צילום: AP) (צילום: AP)
היחס של הישראלים לבריטים השתפר. תרזה מיי בעצרת הכללית של האו"ם(צילום: AP)

ממצאי הסקר מעידים כי בתחומי מדיניות חוץ אין תמיד חלוקה על פי מחנות פוליטיים ברורים. חוסר השביעות ממצב הדיפלומטיה הישראלית הוא חוצה מפלגות, ובפילוח הממצאים לגבי שאלות רבות נמצאו נקודות הסכמה בין תומכי מחנות פוליטיים שונים. ככלל, רוב גדול בציבור העיד על עצמו שהוא מתעניין בנושאים הקשורים למדיניות חוץ, וזה מעיד על קיום בסיס איתן לקידום שיח ציבורי מעמיק יותר בנושא.

 

בנאומו בפני עצרת האו"ם טען ראש הממשלה כי "על היחסים הדיפלומטיים של ישראל עוברת לא פחות ממהפכה". ואולם, ממצאי הסקר מראים שהציבור חושב אחרת. כדי לחלץ את מדיניות החוץ הישראלית ממצבה הנוכחי יש צורך במהלך נרחב, שמורכב משני צירים, הקשורים זה בזה.

 

הראשון, נקיטת יוזמה מדינית ישראלית לקידום תהליך השלום. הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא הנושא בעל ההשפעה הרבה ביותר על מעמד ישראל בעולם, והתקדמות בו תוכל גם לקדם שיתוף פעולה עם מדינות ערב, לשקם יחסים עם בעלות הברית של ישראל במערב, ולאפשר לישראל התחלה חדשה במשפחת העמים.

 

השני, מאמץ מרוכז להעצמת הדיפלומטיה הישראלית - דרך חיזוק משרד החוץ והפיכתו לגורם מוביל בנושאי הליבה המדיניים; גיבוש תפיסת מדיניות חוץ לאומית, ושיפור עבודת הכנסת בתחום מדיניות החוץ באמצעות הגברת הפיקוח הפרלמנטרי על פעילות ושקיפות מערך החוץ, קיום יותר דיונים בנושאי חוץ בוועדת חוץ וביטחון, והגברת השתתפות ח"כים בפורומים בינלאומיים של דיפלומטיה פרלמנטרית.

 

ד"ר נמרוד גורן הוא ראש מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית

 

לקריאת ממצאי הסקר המלאים, ראו:

http://mitvim.org.il/images/Hebrew_-_2016_Israeli_Foreign_Policy_Index_of_the_Mitvim_Institute.pdf

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
משרד החוץ בירושלים
צילום: גיל יוחנן
רוב גדול רוצה לראות גם ערבים ממלאים תפקיד במדיניות החוץ הישראלית. ד"ר נמרוד גורן
מומלצים