'שלוש אחיות': הפקה ניסיונית, מעניינת ומגרה
"שלוש אחיות" בתיאטרון הבימה מספק גרסה תמציתית אך מלאת נשמה למחזה של צ'כוב. החידוש המרכזי הוא נסיונה של הבמאית הצעירה ליצור שפה במיתית חדשה
"שלוש אחיות" מאת אנטון צ'כוב הוא מחזה על אנשים קטנים, שחייהם עוברים עליהם מבלי שיצליחו לבצע מעשה משמעותי אחד שיקרב אותם להגשמת חלומותיהם. אותם חלומות רחוקים זוכים לייצוג סימבולי בטקסט של צ'כוב בדיבורים אובססיביים על המעבר המיוחל למוסקבה.
קבוצת השחקנים הצעירה עושה עבודה נאה. הדר ברבש, צליל־חן זקס ודנה קיילה מייצרות ביניהן תחושה הרמונית של גוף אחד המפוצל לשלושה קולות בתפקידי האחיות, ואילו אסף פרי מייצר קונטרפונקט אירוני מעניין לנוכחותן המעודנת בתור האח הדחוי אנדריי. דגן, בתפקיד אשתו השתלטנית, עושה עבודה טובה, אך בסגנון יותר מוחצן וקריקטורי. תום חודורוב (קוליגין), עמרי רווה (ורשינין) ואלון נכטיגל (טוזנבך) משלימים את התמונה ומעצבים שלוש דמויות גבריות נאות ונוגעות ללב. בסך הכל, זוהי הפקה ניסיונית מעניינת ומגרה, המצליחה להגיש לנו גרסה תמציתית ואפקטיבית של הסיפור הצ'כובי הישן. צ'כוב־לייט, אבל עם נשמה גדולה.
הכתבה פורסמה במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
