העובד קיבל תוספת בגלל טעות של המעסיק - למי שייך הכסף
מה קורה אם בגלל טעות של המעסיק, עובד קיבל לאורך תקופה משכורת גבוהה יותר ממה שהמעסיק תכנן לשלם לו? האם המעסיק יכול לחייב את העובד להשיב את מלוא הכספים שקיבל ביתר? עו"ד אלעד מורג מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, מסביר מה כדאי לעובדים לדעת במקרים כאלה ומה הדרך ליישב את המחלוקת
בשיתוף ההסתדרות
נעמה, בת 21, חיילת משוחררת, ניגשה לראיון עבודה למשרת מזכירת בוקר במוסד אקדמי במקום מגוריה. עם סיום הראיון בהצלחה, הודיעה לה יעל המנהלת שהשכר שתקבל יהיה 6,000 שקלים(ברוטו), "בצירוף הזכויות המגיעות לה לפי חוק". נעמה הסכימה, ויעל ביקשה שתתייצב כבר למחרת בבוקר.
מה קורה כשלוקחים חופש בגלל ילד חולה ומתי מחזירים תשלום על טיסה שנדחתה? היכנסו למתחם ההסתדרות
בתלוש השכר הראשון גילתה נעמה, בין השורות, תוספת המכונה "תוספת מאמץ", בגובה 2,000 שקלים נוספים. נעמה שמחה בשדרוג הבלתי צפוי, והניחה שלכך התכוונה יעל כשאמרה שיתווספו לשכרה "זכויות".
נעמה לא ידעה שהנהלת המוסד משלמת "תוספת מאמץ" רק למזכירות בוקר שמבצעות גם משמרות אחר הצהריים; היא מעולם לא נתבקשה לעבוד ולא עבדה בשעות אחר הצהריים, שעות אותן היא נהגה להקדיש ללימודי ההכנה למבחן הפסיכומטרי; מרים, מנהלת החשבונות המכינה את תלושי השכר, סברה בטעות שהיא כן מבצעת משמרות אחר צהריים והזינה את התוספת בשכרה; כך חלפו החודשים ונעמה עבדה במסירות ולשביעות רצון הממונים עליה, תוך שהיא מקבלת את השכר ואת התוספת.
בוקר אחד נקראה נעמה למשרדו של רונן, חשב החברה; רונן הבהיר לנעמה שערך ביקורת שכר ומצא שקיבלה מהחברה מעל 40,000 שקלים שלא מגיעים לה, בגין תוספת המאמץ. רונן הבהיר לנעמה שלא תקבל עוד את התוספת בשכרה, אבל לא הסתפק בכך: הוא דרש מנעמה להשיב לחברה את הסכום שקיבלה שלא כדין, במזומן או במעט תשלומים, והציע לה "ידידותית" להסדיר את העניין, על מנת שהחברה לא תתבע אותה להשבת הסכום בבית המשפט.
לנעמה אין 40,000 שקלים, את השכר שקיבלה היא כבר הוציאה על מחיה ולימודים, והיא חוששת מכניסה לחובות ולהלוואות כבר בגילה הצעיר, ועוד בגלל טעות שהיא לא אשמה בה.
מי ישלם את החוב?
לבית הדין לעבודה מגיעות מעת לעת תביעות של מעסיקים להשבת סכומים ששולמו בטעות לעובדיהם; התביעות מתבררות במסלול בן שני שלבים: בשלב הראשון, נדרש המעסיק להוכיח שהתשלום אכן בוצע בטעות; שלא הייתה כוונה לשלם את השכר העודף, שלא בוצעה העבודה בגינה הוא משולם על פי הנהלים, ההסכמים, המקובל והנהוג במקום העבודה, שלא כך סוכם עם העובד בעל פה או בכתב, במפורש או במשתמע.
רק אם המעסיק צולח את השלב הראשון, ניגש בית הדין לשלב השני, אשר במסגרתו נדרש העובד להוכיח שהשבת הסכומים ששולמו בטעות "אינה צודקת"; במסגרת הזו יבחן בית הדין לעבודה בעיקר את תום לבו של העובד המקבל, כלומר, עד כמה תרמה התנהגותו של העובד לאורך התקופה לתשלום בטעות (למשל האם היה מודע לכך שהוא לא זכאי לסכום ולא הסב את תשומת לב המעסיק לכך); אם התרשל (כלומר אם היה עליו לדעת שאינו זכאי לתשלום אבל הוא לא בירר ולא ידע) – האם הייתה רשלנותו גבוהה יותר מרשלנות המעסיק המשלם.
כמו כן, יבחן בית הדין לעבודה עד כמה שינה העובד מצבו לרעה בעקבות התשלום השגוי, האם כבר הוציא את הכסף למחייתו, לפרנסתו ולפרנסת משפחתו, לאורך התקופה שבה קיבל את התוספת ועד שעלה בידי המעסיק לאתר את הטעות.
בשורה התחתונה, במקרים רבים נקבע בפסיקה שהשבת סכומים ששולמו בטעות כשכר אינה מוצדקת, והעובד תם הלב כמו נעמה בעניינינו, נחלץ מהחובה להשיב סכומים גבוהים למעסיק; יחד עם זאת, נפסק שלעובד אין זכות להנציח את הטעות, והמעסיק בהחלט אינו חייב להוסיף ולשלם את הסכום העודף בשכרו גם מכאן והלאה.
כדאי מאד לכל עובד להבין את תלוש השכר שלו לפרטי פרטיו, ולדעת לאילו רכיבים ותוספות הוא זכאי ומדוע; ככל שמתעוררות מן התלוש תהיות, או שישנם רכיבים שסיבת תשלומם לא ברורה או שחסרים רכיבים, רשאי העובד לפנות למעסיקו בשאלות ולקבל הבהרות; ככל שהמעסיק מסרב לתת תשובות או שנותן תשובות לא מספקות, כדאי לפנות לבירור נוסף וייעוץ מקצועי בדיני עבודה.
יש לכם שאלות נוספות על זכויות? אתם מוזמנים לפנות לקו החם של הסתדרות – 2383*.
הכותב הוא עורך דין בלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות
*האמור אינו תחליף לייעוץ משפטי
בשיתוף ההסתדרות
לפנייה לכתב/ת 
