יום ראשון, ערב ראש השנה, אני בדרכי למכון הכושר ורואה הודעה על צג הנייד: "שנה טובה, מקווה שאתה נהנה בישראל, תתקשר לפני שהחג נכנס, חיים”. איזה קטע, הוא חושב שאני בישראל. נכנסתי למכון לפינה שקטה לחייג לחיים. כעבור שני צלצולים, "הי מה קורה? אתה לא בארץ? הייתי בטוח שאתה בישראל. קרה משהו? אם אתה פה אז תבוא לחגוג איתנו, יהיה ממש נחמד"

קודם כל תודה על ההזמנה, נשמע רעיון טוב, עניתי בנימוס. זה נכון, אתה צודק, הצהרתי שכל שנה בחגים אני נוסע לישראל, רק שהשנה אני משיק באופן רשמי את הספר החדש שלי, והאירוע קורה מיד אחרי ראש השנה ככה שהתוכנית השתנו קצת.

"אתה הורג אותי! אני לא מצליח להבין איך אתה הופך כל דבר להזדמנות. אתה יודע איזה בלגאן יש לי ואני בחיים לא מצליח אפילו פעם אחת להפוך בלגאן להזדמנות”. אתה יודע שמה שבוחרים להתמקד בסופו של דבר מתרחב.

"נו, עוד פעם אתה מתחיל עם הסיסמאות שלך, טוב, הנה הזדמנות, אולי תבוא אלינו. כולם ישמחו ויהיה נחמד קצת לדבר ולהחליף חוויות”.

למחרת, הגעתי לביתו של חיים בשעה המיועדת, אשתו פתחה את הדלת, "איזה יופי שאתה כאן, חיים אמר שאתה מגיע וזה ממש אחלה, הוא יצא לפני איזה שעתיים לפגוש מישהו ועדיין לא חזר. אתה מכיר אותו, הכל אצלו בלגאן והוא בטח יגיע עוד מעט עם סיפורים על מה שקרה. אני חיה אתו מספיק שנים וכבר מכירה אותו היטב, הוא בחיים לא ישתנה ואני לומדת לחיות עם המצב הזה".

כעבור מחצית השעה הוא הגיע מתנשף, "אתה לא מאמין מה קרה, החלטתי לקפוץ לבקר את יוני, אתה מכיר אותו, התעצלתי להיכנס לתחנת דלק לתדלק והייתי בטוח שיהיה לי מספיק דלק, ואז נתקעתי על הדרך המהירה והייתי צריך לחכות לחילוץ שיגיע עם דלק, בקיצור הנה בלגאן שממש לא יכולתי להפוך להזדמנות, אני מתנצל על האיחור”.

לא סבלתי, ישבתי כאן עם יעל והיה ממש נחמד, תגיד חיים באמת עם יד על הלב, היית רוצה להפסיק עם "הבלגאנים" האלו?

הנה מתחילה לה שנה חדשה וזאת הזדמנות להיפטר מהרגלים ישנים, מה דעתך?

“כן, מאוד מתאים לי להיפטר מהרגלים ישנים, אבל אתה בעצמך אומר שהרגלים קשה לשנות ובטח לא בגיל 45.” נכון, הרגלים קשה לשנות, אבל מה שכן אפשר זה לאמץ הרגלים חדשים שתופסים את המקום של ההרגלים הישנים, נניח שתתחיל להתרגל לזה שבכל פעם שהמחוג של הדלק מראה חצי מיכל, אתה מיד הולך לתדלק. זה הרגל חדש שאתה יכול לאמץ?

"זה נשמע יחסית פשוט, אבל מה לגבי ההרגל שהכול מתבלגן לי, אני רוצה להספיק לעשות כל מיני דברים, אפילו ללכת לחדר כושר או לבלות ערב שקט עם יעל אשתי והכל מתבלגן. פתאום אני מקבל טלפון שזה קרה, וזה צריך, אני עוזב הכל רץ לטפל בזה ואז שחוזר לטפל במה שכבר התחלתי לטפל זה נהייה מאוחר ועובר למחר, ככה עובר יום ועוד יום והנה שנה עברה, והבלגן נשאר”.

עד כמה אתה מתכנן את ההצלחה שלך?

"מה זאת אומרת מתכנן את ההצלחה שלי? איך אפשר לתכנן הצלחה?"

בוא נסתכל על היום לדוגמא, מה היום אתה מגדיר כהצלחה עבורך?

"לבקר את יוני ולהיות כאן בשעה 6”.

ומה מהם קרה?

"זה לא קרה, לא הספקתי לבקר את יוני כי נתקעתי עם הרכב ולא הגעתי לכאן ב-6 מאותה סיבה”.

מה היה עוזר לך להצליח להשיג את שתי המטרות האלו?

"אם הייתי יוצא מוקדם יותר ומתדלק”.

במילים אחרות אני קורה לזה תכנון. הצלחה לא מתרחשת במקרה, חייבים לתכנן אותה. אם רוצים להשיג את המטרות שלנו בשנה הקרובה צריך קודם כל לדעת מה המטרות שלנו, בנוסף חשוב לדעת למה אנו רוצים להשיג אותן, זה המתכון למוטיבציה שלנו. ועכשיו בדיוק כמו שמתכננים לעשות עוגה, חייבים לדעת מהם המצרכים שלי ובאיזה סדר אני הולך להכניס אותם לתוך התוכנית שלי. אני יכול להבטיח שאם תתחיל לתכנן היטב את ההצלחות שלך הסיכוי שגם תצליח להשיג אותם הוא הרבה יותר גדול. אני אומר, תנסה מקסימום זה יצליח.

שלמות זה מבחירה