שחור חזק - האמן שמצייר בפולי קפה

אלעזר טמנו כבר לא מוכן להתבייש בתרבות ובמוצא שלו. היום, כשהוא בן 25, תיפתח התערוכה הראשונה שלו. טמנו הוא אמן שמצייר בטכניקה ייחודית - בעזרת פולי קפה. את ההשראה שלו הוא שואב מאביו אברהם, אסיר ציון, שעבר עינויים פיזיים קשים בשל פעילותו המחתרתית להעלאת יהודי אתיופיה.

טכניקה ייחודית (עבודתו של אלעזר טמנו)

"אבא שלי עבד יחד עם המוסד וכשעלו עליו הוא ישב בכלא במשך שנתיים ועבר עינויים קשים", מספר אלעזר. "הוא עיוור בעין אחת ועד היום סובל מכאבים עזים בכל הגוף. אבא הקריב המון כדי להגשים את החזון שלו להגיע לארץ ישראל ולימד אותי שאסור אף פעם לוותר על החלומות שלך, לא משנה כמה קשה הדרך תהיה - והיא קשה. המסע שהוא עבר מאתיופיה לישראל משמש לי כהשראה להמון דברים בחיים. אם הוא הצליח להגשים את חלומותיו ובנוסף הגשים לאחרים את חלומותיהם לעלות, למה שאני לא אצליח?

"הקהילה האתיופית היא קהילה מדהימה שמופצצת בהמון תרבות יפה שלא כולם מכירים, וחבל. יש לנו כל כך הרבה מה להציע בתרבות שלנו: המון אוכל, המון מוזיקה, שמחת חיים והדבר שאני הכי אוהב - המון צבע. כילד קצת התביישתי בתרבות שלנו. בבית הספר כשהמורה הייתה שואלת על התרבות האתיופית לא רציתי כל כך לספר על כל המאכלים והתרבות ועל סיפורי הגבורה של אבא שלי. אבל כחלק מההתבגרות שלי, מילד ישראלי ממוצא אתיופי שקצת מתבייש מכל דבר ולא מוכן לדבר על הקהילה - הפכתי להיות אתיופי־ישראלי, שרוצה לספר על התרבות המדהימה שלנו ולהפיץ את הבשורה של קהילה שרוצה לפרוץ קדימה. ובשביל שנצליח לפרוץ קדימה אנחנו צריכים להתחבר לעבר שלנו, לשורשים, לסיפורי הגבורה של אמא ואבא".

ולמה בחרת לצייר דווקא בקפה?

"קפה הוא משהו מאוד עוצמתי בתרבות האתיופית. יש טקס שנקרא 'בונה' (קפה) - זה טקס מגניב כזה, שמקרב את כל המשפחה בבית. הטקס מתחיל בזה שלוקחים פולי קפה, שוטפים אותם, קולים אותם על המחבת, טוחנים אותם, מבשלים ואז נוצר בונה. את הטקס עושים שלוש פעמים ביום. לכן כל היום יש ריח של קפה בבית. ובגלל שזה חלק גדול מהחיים שלי ומהווה בסיס יום־יומי לקהילה האתיופית אז חשבתי לנכון לשלב אותם כבסיס לציורים שלי. לאמנות שלי".

"מי עומד מאחורי הציור?"

אלעזר, 25, נולד בכפר־סבא למשפחה בת עשר נפשות. היום הוא יגשים את חלומו ויפתח בעיר הולדתו תערוכת יחיד שנקראת: "דרך העיניים שלי - החיים על פי אלעזר" שתוצג בבית האמנים בכפר־סבא למשך שלושה שבועות עד ה־28 באוקטובר. מי שזיהה את הכישרון של טמנו והחליט לסייע לו לפתוח את תערכות הבכורה שלו הוא ראש עיריית כפר־סבא, יהודה בן־חמו.

מלכה אפריקנית. כרטיס כניסה לחברה הישראלית (עבודתו של אלעזר טמנו)

"המפגש הראשוני שלי עם אלעזר היה כשטיילתי בעיר ונתקלתי בציור שמצא חן בעיניי", אומר בן חמו. "שאלתי מי עומד מאחורי הציור וקיבלתי תשובה שמדובר באמן צעיר ממוצא אתיופי. השאר כבר היסטוריה. פגשתי בחור צעיר, רהוט ובעל אמביציה מטורפת, שמתנדב במרכז הקהילתי לבני נוער ומשמש להם כמנטור. הוא מרגיש שהציורים סייעו לו לא אחת לזכות בכרטיס כניסה לחברה הישראלית, שמונעת לעיתים מדעות קדומות וסטיגמות. החלטנו להשיק לו תערוכה, במשך חודשים גייסנו כספים, הדפסנו הזמנות, הבאנו אוצרים ותושבים שנרתמו וסייעו. וכאמור באוקטובר תיפתח תערוכת היחיד שלו בנוכחות מכובדים רבים ובני הקהילה. אלעזר מצייר בטכניקה ייחודית, משלב עולם דימויים עשיר מאוד ואני בטוח כי עוד נשמע עליו רבות בעתיד".

טמנו שומע את המחמאות מראש העירייה ומחייך. העבודה כמנטור לנערים בקהילה האתיופית מסבה לו סיפוק אדיר, הוא אומר. "אני מתנדב במועדון הנוער 'יונה' בפרויקט שבו הבוגרים של השכונה משמשים כמודל לחיקוי לצעירים בקהילה האתיופית".

במסגרת הפרויקט הקים אלעזר כיתת ציור שנקראת "פאזל צבעוני - מעבר לציור". "יש לי עשרה תלמידים מכל הגוונים והגדלים, ובשיעורים אני מלמד אותם ערכים, הגשמת חלומות, ויחסים בין אדם לחברו והכל דרך הציור. לכן זה מעבר לציור. השאיפה שלי כאמן היא לשנות את העולם. אני רוצה לשמש השראה לאנשים כדי שיגשימו את חלומותיהם. אני רוצה לגרום לאנשים להאמין ביצירתיות שלהם, לעשות עולם יותר יפה, עולם כזה שלא שופט אנשים על פי צבע ומראה חיצוני".