מלכת הביצה: הצצה לחיים של חסידת המנעלן
חסידת המנעלן חיה רק באפריקה ומגיעה לגובה של 1.5 מטר. היא מצויידת במקור ענק וראש עצום המזכיר ראש של לוויתן. ביישנית, חובבת ביצות וציידת מיומנת של דגים, קרפדות, תנינים וציפורים. ב-20 השנים האחרונות היא מתמעטת והפכה ליעד צפייה של צפרים בכל העולם
חסידת המנעלן, האנדמית לאפריקה, נקראת גם חסידת ראש הלווייתן המלכותית (Balaeniceps rex), משום שמבנה ראשה והמקור הענק שלה מזכירים ראש של לווייתן. נדמה שב-20 השנים האחרונות היא מתמעטת, והיא הפכה ליעד צפייה של צפרים בכל העולם.
חסידת המנעלן הנדירה נחשפה לעולם עם גילוי אפריקה על ידי האדם הלבן. האנשים ששטו על נהר הנילוס בדרכם לגלות את מקורות הנילוס דיווחו על עוף מוזר בגודל של "גמל מעופף", שנצפה מעליהם. הערבים כינו אותו בשם אבו-מארקוב שפירושו "אבי הנעל".
חובבת ביצות
חסידת המנעלן חובבת ביצות ואזורים לחים ועתירי צמחייה במזרח אפריקה, במרכזה ובדרומה. בעבר העריכו שאזור תפוצתה משתרע על פני כשני מיליוני קמ"ר, ברצועת הנופים הלחים במזרח אפריקה ומרכזה, מביצות הסוד (Sudd) שבסודן ודרום סודן ועד לזמביה ובוצואנה.
היא ידועה גם באוגנדה וטנזניה, ואף מזדמנת נדירה ביותר לשמורת המסאי-מרה שבקניה. לרוב ניתן לראותה רק בביצות סבוכות וגדולות ממדים. באזורים סבוכים אלה יכול הצומח להתנשא מעל קומתו של אדם, אך הימצאות שטחים חשופים בתוכם מאפשרת לה למצוא שם את מזונה בהצלחה. זוהי חסידה גדולה שאינה מתלהקת אלא מתבודדת בזוגות בעונת הקינון.
צוות של ה-BBC שיצא בכוונה לאתר ולתעד את החסידה השקיע זמן רב בביצות בכל רחבי אזור תפוצתה, והתמקד בביצות Bangweulu שבזמביה, בשטח שנאמד בכ-10,000 קמ"ר. מאחר שהחסידות יכולות להימצא במים במשך חודשים רצופים, וביצות Bangweulu הן מקום החיות שנחשב לאזור הצפייה הטוב ביותר במין הזה, בחר הצוות להתמקם שם.
חסידת המנעלן אינה קולנית במיוחד, אך כחסידות אחרות היא מציגה קשת של הקשות מקור שהן אמנם קולניות, אך נעימות לאוזן.
בהסתמך על השלד ונתוני דנ"א, הוצע בעבר לשייכה לסדרת השקנאים (Pelecabiformes), אך כיום משייכים אותה למשפחת המנעלניים (Balaenicipitidae) בסדרת החסידאים(Ciconiiformes) , אף שהיא מזוהה יותר עם שקנאים ונציגי משפחת אנפתיים (Ardeidae) מאשר עם חסידות. טקסונומים אחדים עדיין טוענים שיש לשייכה למשפחת האנפתיים לנוכח אופן התעופה ואסטרטגיות הציד שלה.
מגיעה לגובה של 1.5 מטר
גובהה של חסידת המנעלן מגיע ל-1.5 מ', אורכה כ-1.2 מ', ומשקלה מגיע לשישה ק"ג. הפרטים הבוגרים מצטיינים בניצוי כחלחל-אפור עם נוצות תעופה אפרפרות. צבע הגחון ותחתית הזנב אפורים-לבנים. החזה תמיד זקוף או קרוב לכך. תוחלת החיים של חסידת המנעלן מגיעה לכ-50 שנה.
הסיבה הראשונה למאמצי ה-BBC לתעד את חסידת המנעלן הביישנית והמתרחקת מהאדם היא המקור הענק שלה שאורכו כ-23 ס"מ ורוחבו כעשרה ס"מ - קרוב לוודאי שזהו המקור הגדול ביותר בין נציגי מחלקת העופות בעולם. הקצה שלו חד ביותר לשם נעיצה קטלנית בדג גדול ממדים, בעיקר השפמנון (Catfish), מדגי הריאות הקדמוניים, שלא פעם מתרומם כדי לשאוף אוויר ונלכד במקורו. בתפריטה נכללים גם דגי אמנון מהסוג Tilapia.
אורח חיי חסידות המנעלן יחידאי (סוליטרי). כמה מהן עשויות להתקבץ בשיחור מזון באזורי האכילה, בשטחים ביצתיים עתירי גומא הפפירוס ובאזורים עשבוניים. הן מעדיפות אזורים עתירי מים שתכולת החמצן בהם נמוכה, שאז הדגים עולים אל פני המים כדי לשאוף אוויר, ונטרפים ביתר קלות.
המקור משמש לחנית ציד
הן אינן מהססות לאכול גם קרפדות, צפרדעים, לטאות כוח, תנינים ועופות צעירים. במחקר שפורסם בשנת 2000 עולה כי דגי ריאות מהווים כ-45 אחוז מתפריטן. הן מסוגלות לאכול עד למחצית ממסת גופן מדי יום ביומו. החסידות פעילות גם בלילה. במקרים אחדים הן צדות במשותף עם פרטים אחרים בני מינן, כשהן נעזרות אלו באלו במכות כנפיים המסייעות להן לאתר את להקת הדגים שהן דוחקות לאזור מסוים.
חסידת המנעלן עומדת ומשקיפה בצד המים בתנוחה יציבה וללא תזוזה, והיא יכולה להתמיד כך במשך דקות ארוכות. כשהיא מזהה טרף קרוב, היא כאילו מתמוטטת קדימה, ראשה ומקורה מתמקדים בנקודה בכיוון מטה, כנפיה מתרוממות, והמקור משמש כחנית המנקבת וננעצת בגוף הדג. לעתים, כשהיא מגלה שטרפה מלוכלך בירוקת המים, היא מטלטלת את הדג בתוך המים, רוחצת ושוטפת אותו מהלכלוך, ואז היא בולעת אותו כאשר ראשו מופנה כלפי פנים.
הצוות, שרצה לתעד את התנהגות הציד של המנעלן שטרם תועדה בעבר, הצליח לצלם פרט אחד מנסה ללכוד דג שפמנון צעיר אך נכשל מאחר שהצייד לא היה מיומן והחטיא את מטרתו. באירוע יחיד הם הצליחו לתעד פרט אחד שאף התקשה לבלוע את טרפו.
עוף נדיר בטבע
סודן נחשבת עדיין לאזור התפוצה החשוב ביותר של המין, והיא מאכלסת קרוב לוודאי כמחצית מהפרטים החיים בטבע, וייתכן שאף יותר מזה. בסקר אווירי שהתקיים בביצות הסוד שבנהר הנילוס הסודני בין השנים 1979 - 1982 נספרו כ-6,400 מהן, ובחישובי אקסטרפולציה העריכו את מספרן שם בכ-10,000 פרטים.
מספרן בכלל העולם נאמד אז בין 12,000 ל-15,000 פרטים. כמחצית מהן דווחו אז במישורים המוצפים של ביצות הסוד שבסודן, ובעיקר במקורות הנילוס הזורמים בסודן. אומדנים אחרונים מעריכים את האוכלוסייה בכ-8,000-5,000 פרטים בלבד.
חסידת המנעלן אינה מין נודד אופייני, אלא מין שמשוטט ברחבי אפריקה, וקינוניו אינם סדירים ואינם קבועים. לאחרונה נקבע כי אחד מאזורי המחיה החשובים שלה בטנזניה הוא בביצות Malagarasi-Moyowosi, שם מתגוררת עיקר האוכלוסייה הטנזנית, הנחשבת למסקרנת ביותר.
בסקר אווירי שנערך ב-1992 הוערך שם מספרן של חסידות המנעלן בכ-500 פרטים לקמ"ר אחד. הועלתה סברה שהן מתלהקות או מקננות במושבת רבייה מפוזרת או צפופה. בחישובים נוספים שהתבססו על כיסוי השטח כולו נאמדה האוכלוסייה הכוללת שלהן שם בכ-2,500 פרטים, הריכוז הגדול ביותר של המין, למעט בסודן.
לאור זאת, הגדירו את הביצות הללו שבטנזניה כאתר שימור חשוב במסגרת החלטות אמנת רמסאר (RAMSAR) הבין-לאומית משנת 2000. חישובים והערכות אלו העלו את חשיבות המערכת האקולוגית השלמה של הביצות הללו.
אלא שמספרן הלך ופחת במהירות; הערכות מ-1993 קבעו שהאוכלוסייה הצטמצמה בטנזניה לכ-1,000 פרטים, עד שבשנת 1998 נאמדו פחות מ-250 פרטים, וב-2001 נספרו 136 פרטים בלבד. הדבר עורר חשש כבד לעתידה של האוכלוסייה הטנזנית.
בספטמבר ובאוקטובר 2005 נעשו סקרים מהקרקע ומהאוויר שהעלו (בהתאמה) באותה שנה 43 ו-23 חסידות מנעלן בלבד. סך אומדן האוכלוסייה בביצות Malagarasi-Moyowosi נקבע בחישובי אקסטרפולציה בכמה מאות.
הקשות מקור ומתיחת ראשים
מנהגי החיזור של חסידת המנעלן הדומים לאלו של החסידה הלבנה היו בין הסיבות לסיווגה כחסידה. בעת ששני בני הזוג נפגשים על הקן הם מתחילים במפגני הקשות מקור כשהם מותחים את ראשיהם כלפי מעלה. ההקשות ממשיכות גם לאחר שהגוזלים בוקעים, ובהמשך נוהגים הגוזלים להקיש כשהם רעבים.
חסידת המנעלן היא כנראה מונוגמית, ובני הזוג מקיימים את הקשר למשך שנים, מאחר שהם אינם נודדים, כמקובל במיני חסידות אחרים. בעוד החסידה הלבנה הידועה ממקומותינו מוגדרת כמונוגמית לעונת רבייה אחת, ידועים זוגות רבים בעולם הנפגשים שנה אחר שנה.
שני בני הזוג בונים את הקן בעונת הקינון מחומרים עשבוניים, וגודלו עשוי להגיע לכשלושה מ'. הנקבה מטילה שלוש ביצים בכל תטולה, ומשך הדגירה כחודש ימים. לאחר הבקיעה מגדלים ההורים את הגוזלים בקן במשך יותר משלושה חודשים, ובגיל זה מגיע גובהם של הגוזלים למטר אחד.
בהמשך לניסיונותיו לתעד את חסידת המנעלן השתוקק צוות ה-BBC לצלם קן פעיל, אלא שלא בקלות נמצא אחד כזה. כדי לצלם את חסידת המנעלן בטבע השקיע הצוות משאבים רבים. הוא סרק את הביצות מן האוויר כדי לאתר קן פעיל, ולאחר מכן הגיעו אליו מהקרקע בעזרת סירות קאנו.
המסע התקיים ברגל, בתוך סבך עבה של עשב, קנים ומים עמוקים עד הירכיים, כדי להתמקם באתר מרוחק בלב הביצה. המחנה הוקם בקרבת הקן, לרגלי תל טרמיטים גדול. בבוקר שלמחרת, לאחר שההורים עזבו את הקן למסע הציד-דיג, הקציבו לעצמם חברי הצוות כרבע שעה להצבת שלוש המצלמות לתיעוד המתרחש בקן.
במהלך הצילומים הם תיעדו את הגוזל הבוגר תוקף את אחיו הצעיר עד זוב דם. הבוגר הצמיד את הצעיר לצדי הקן, וכאשר ההורים הגיעו להאכיל את הגוזלים, הם התמקדו בגוזל הגדול יותר, הגנו עליו מקרני השמש היוקדות וקיררו אותו על ידי התזת המים שאגרו לשם כך במקור.
בעוד ההורים משקיעים בגוזל הגדול, נדחק הצדה באטיות הגוזל הצעיר. תופעת הקייניזם מוכרת במקרים שבהם ההורים מתקשים להאכיל את שני הגוזלים, שכן במקרים רבים הביצה השנייה היא ביצת מילואים, שנועדה להבטיח שלפחות אחד מהגוזלים ישרוד. ואכן, לרוב חסידת המנעלן אינה מצליחה להפריח מהקן יותר מפרחון אחד.
חסידת המנעלן נוהגת לסוכך על גוזליה בכנפיה במטרה למנוע מהם התחממות יתר, ומביאה להם במקור כמויות גדולות של מים אל הקן – ומצננת את הגוזלים על ידי שפיכת מים ישירה. מנהג שפיכת המים של חסידת המנעלן שונה מהדרך שבה נהג זוג חסידות לבנות שקינן לפני כמה שנים בטירת צבי. החסידה הלבנה הביאה במקורה קש רטוב לגוזליה בקן, כדי לצננם.
איתורם של עשרות פרטים בלבד בביצות בטנזניה בהשוואה לשנים קודמות, שאז היו שם כמה מאות, קשור כנראה לעובדה שהסקרים האחרונים התקיימו בעונת היובש, וייתכן שמדובר בכלל באוכלוסיות נודדות. ייתכן גם שלהקמת מערכת הסכרים לאורכו של נהר הנילוס התחתון, שגרמה להרס מקומות החיות הייחודיים לחסידות המנעלן בטנזניה, יש משקל רב בצמצום מספרן.
בביצות הסוד מתנהלת בתקופה האחרונה פעילות מואצת להגדלת שטחי חקלאות ואזורי מרעה. רועים חודרים לאזורים מוצפים, לביצות אקווטיות, וגורמים לשיבוש החיים שם. היבט זה נכון לכל יבשת אפריקה הסובלת מגידול ניכר במספר התושבים הזקוקים להגדלת מגוון המזון - בין אם על ידי עיבוד אינטנסיבי של האדמה לשם גידול סורגום, תירס, חיטה וכד', ובין אם על ידי הגדלת אוכלוסיות ראשי הבקר. בכמה אזורי קינון ידועים דרכו פרות על קנים של חסידות המנעלן ורמסו אותם.
בעיות אחרות - ציד חסידות המנעלן לצורכי אכילה, ואף הרג מסיבות תרבותיות; כך, למשל, באגם קיוגה (Kyoga) שבאוגנדה נוהגים דייגים מקומיים להרוג את חסידות המנעלן מאחר שהם מאמינים כי "אם ראית אחת מהן בראשית מסע הדיג שלך, זהו סימן גרוע עבורך".
במסגרת החתימה על אמנת רמסאר - האמנה המביאה ידי ביטוי את המודעות הבין-לאומית לחשיבותם של מקווי מים כמערכות אקולוגיות החיוניות ביותר על פני כדור הארץ, ואת הצורך בשימורם, הוכרזו ביצות הסוד שבקניה, ששטחן המצטבר נאמד בכ-57,000 קמ"ר - כגודלו של חצי האי סיני - כיעד לשימור החל מיוני 2006.
תשעה אתרים נוספים לשימור באוגנדה נוספו לרשימה בספטמבר 2006, ובכך הגדילו את שטחי השימור האוגנדיים האקווטיים ל-11 אתרים ששטחם המצטבר הגיע בכך לכ-35,000 קמ"ר, וחלק ניכר מהם הוגדרו באזורי המחיה המקוריים של חסידות המנעלן.
15 אלף דולר לחסידן מהטבע
גם הסחר הבין-לאומי מהווה איום על אוכלוסיות המנעלן. מאחר שהחסידה מוגדרת עדיין כמין מאוים, המגבלות על הסחר בה אינן קפדניות וחד-משמעיות כמו על אלה המוגנים על ידי אמנת CITES.
גני חיות בעולם המעוניינים לכלול את חסידת המנעלן בתצוגותיהם יוצרים להן ביקוש רב שם, והביקוש יוצר ניסיונות רבים לתפוס אותן בחיים, ניסיונות שנכשלים ברובם וגורמים לקטל ולציד מסיבי. למרבה הצער, הן אינן מתרבות בשביה, ולכן המחיר על פרט שנלכד בטבע יכול להגיע לכ-10,000 עד 15,000 דולרים, מה שגורם לעוף להיות היקר ביותר בעולם.
תיירים רבים מטיילים בטנזניה. הבלמים במדינה הזאת על סחר בבעלי חיים הם מעטים. מרב הסחר בחסידות המנעלן מתקיים בטנזניה, שם ניתן לסחור בהן באופן חוקי. באזורים אחרים שבהם הן אמורות לחיות קשה לאתרן.
ב-2006 דיווח סימון ברוסלנד ג'נסן (Simon Bruslund Jensen) לאתרי האינטרנט של ארגון BirdLife International, כי ב-2005 נלכדו והועברו לגני חיות ארבע חסידות מנעלן שנתפסו בטבע בטנזניה, וכי גני חיות בגרמניה הזמינו פרטים נוספים.
אולם טנזניה איננה היחידה. מקרים דומים אירעו גם במדינות שבהן חסידות המנעלן מוגנות, דוגמת אוגנדה. מהדיווחים עולה כי באוגוסט 2006 נלכד פרט אחד בביצות מבאמבא (Mbamba Swamps), ונמכר. זה המקרה השני שדווח משם בתשע השנים האחרונות. מאחר שמדובר בשמורה אקולוגית שבה היו ידועים שמונה פרטים בלבד, יש לכל פרט משמעות גדולה. כיום נדמה כי המודעות לחסידת המנעלן בטבע גדלה בצורה מתמדת, אך הדבר אינו מבטיח כלל את עתידן.
המאמר "חסידת המנעלן" התפרסם ב"טבע הדברים".
לפנייה לכתב/ת 
