פרויקט 'שיקום שכונות': להצמיח את השינוי החברתי
פרויקט 'שיקום שכונות' של משרד הבינוי והשיכון, נחשב לאחד מהפרויקטים החברתיים המובילים בישראל, שנועד ליצור שינוי חברתי בשכונות וביישובים מוחלשים. כעת הפרוייקט מקבל עדנה מחודשת. כיצד הכל התחיל ואילו שינויים הוא חולל במהלך השנים?
בשיתוף משרד הבינוי והשיכון ועמידר
ברקע חזרת פרויקט 'שיקום שכונות' לפעילות, יצאנו לבדוק היכן הכל התחיל, ואילו פעילויות מומשו במהלך השנים לטובת שינויים חברתיים עמוקים בשכונות וביישובים מוחלשים בכל פינות הארץ.
תחילתו של הפרויקט ב-1977, אז הכריז ראש ממשלת ישראל דאז, מנחם בגין ז"ל, על פרויקט לאומי-חברתי בשיתוף עם יהדות התפוצות, שבכוונתו להתמודד באופן מקיף ורב-ממדי בפער החברתי שהלך והתרחב במדינת ישראל באותם שנים.
הפרויקט שאף לעשות זאת באמצעות טיפול במוקדי מצוקה חברתית ואזורים של הזנחה פיזית במרכזים אורבניים ובעיירות פיתוח.
בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה, מדיניות אכלוס העולים החדשים ב'שיכוני עולים' (מעברות) בסמוך ליישובים קיימים ולאחר מכן באמצעות הקמת עיירות פיתוח בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל, הובילה בין היתר לבניית דירות קטנות, תנאי דיור לא תקניים ולא ראויים, ובצפיפות גבוהה.
בעקבות מגבלות הזמן והתקציב, ברבות מהמקומות לא נבנתה תשתית פיזית-ציבורית ראויה, כמו גם שירותים חברתיים-קהילתיים ברמה נמוכה.
הפרויקט היווה מאמץ משותף של משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית, הרשויות המקומיות ותושבי השכונות לבניית חברה שוויונית ואיכותית, תוך מתן הזדמנות שווה לכל אינדיבידואל, משפחה או קהילה. כיום פועל הפרויקט בתמיכה ממשלתית בלבד, בתיאום בין מספר משרדים המעורבים בפעילות.
בשיאו של הפרויקט נעשו פעולות נרחבות ב-113 שכונות ויישובים, הפזורים מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, בהם מתגוררים כיום כ-1.2 מיליון תושבים.
שיתוף פעולה בין הרשויות לתושבים
הייחוד של פרויקט 'שיקום שכונות' היה ועודנו בחיבור ובתיאום בין המשרדים הממשלתיים השונים (והסוכנות היהודית בתחילת הדרך) ועם הרשויות המקומיות, זאת לצד שיתוף התושבים בתהליכי התכנון וקבלת ההחלטות.
פרויקט 'שיקום שכונות' יצר דפוסי פעולה חדשניים וייחודיים להתמודדות רב-ממדית ומערכתית עם בעיות המצוקה החברתית והפיזית.
ראשית, ההסתכלות של פרויקט 'שיקום שכונות' היא כוללנית, ומציעה טיפול רב-תחומי ובו-זמני של היבטי המצוקה ברמת הפרט, השכונה והקהילה. המסקנה היתה כי רק טיפול משולב בכל תחומי החיים השונים כגון חינוך, בריאות, דיור ותעסוקה, ייצור תהליך שינוי אמיתי ומשמעותי. הטיפול נעשה על בסיס שכונתי, משום שההתייחסות לשכונה היא בתור יחידה אורגנית אחת, מה שמהווה תנאי הכרחי לשיקום מוצלח.
שנית, הפרויקט אופיין בשיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים, לרבות התושבים, בין השאר בוועדות מקומיות, ועדות היגוי שכונתיות וצוותים בין-מוסדיים ברמה המחוזית והארצית. היישום אופיין בשיתוף מידע ורתימת כוחות משותפים למען המטרה המרכזית.
בנוסף, 'שיקום שכונות' פעל לשתף ככל הניתן את התושבים המקומיים בתהליכי התכנון והביצוע של פעולות השיקום, בתחום הפיזי והחברתי גם יחד. העברת האחריות לתושבים עודד מעורבות, אקטיביות ומוטיבציה לשיפור מצבם ברמה האישית וברמת הקהילה.
שיקום פיזי לצד שיקום חברתי
פעילות השיקום הפיזי יצאה מתוך הניסיון ליצור סביבת מגורים נעימה בכל עיר ושכונה בישראל. הפרויקט לקח במהלך השנים חלק בשיפוץ חיצוני של בנייני מגורים ופיתוח החצרות, שיקום וחיזוק בתים נגד רעידת אדמה, שדרוג תשתיות ציבוריות כגון כבישים, דרכי גישה לשכונה, גנים ציבוריים, ביוב, חשמל, מים ועוד.
בהיבט של שיקום חברתי בשכונות וביישובים, נעשו פעולות על מנת לפתח את ההון החברתי, תוך יצירת כלים ותהליכים שיאפשרו לתושב להיות שותף בקביעת המדיניות להשגת המטרה, ויישומה. בנוסף, שיקום חברתי נועד לפיתוח ההון האנושי בשכונה, לטובת מיצוי הפוטנציאל הטמון בתושבי השכונות המוחלשות. בין ההטבות השונות הניתנות לתושבי השכונות ניתן לציין הטבה בשכר לימוד לגני ילדים, הקלות בשכר לימוד לסטודנטים, פטור מהיטל השבחה ועוד.
עוד פעילויות שנעשו בתחום החברתי היו הקמת מועצות תושבים, הקמת קבוצות לפי תחומי עניין, גישור ויישוב סכסוכים בקהילה לטובת הידברות וצמצום האלימות ושיפור איכות החיים והסביבה על ידי סיוע בהכנת התושבים לשיפוץ ועיצוב פני השכונה.
הפרויקט קידם גם את פיתוח ההון האנושי דרך תחום החינוך (מרכזים לגיל הרך, מרכזים לנוער, מרכזי לימוד לבוגרים, מעורבות הורים), לצד תחום התעסוקה והשכלה גבוהה (הכשרות מקצועיות, יזמות עסקית, ועוד). פרויקט השיקום סייע באבחון תעסוקתי וייעוץ בבחירת מקצוע או הכוונה, מתן מלגות ללימודים של הכשרה מקצועית, קורסים מקצועיים וסדנאות הכנה לחיי עבודה.
כחלק מתוכניות חברתיות מיוחדות שייושמו במהלך השנים, אגף שיקום שכונות במשרד הבינוי והשיכון היה אחראי ליישום של מספר תוכניות חברתיות ממשלתיות מיוחדות, שהגיבו לשינויים הדמוגרפיים ולמצב הביטחוני בישראל, כגון הקמת גרעיני בוגרים להתיישבות קבע בפריפריה החברתית, תוכנית חברתית לדרוזים, לצ'רקסים ולבדואים בגליל, תוכנית לקליטת עולי אתיופיה והיערכות לזמן חירום ביישובי הצפון ועוטף עזה.
אין ספק שפרויקט 'שיקום שכונות' ראוי לתואר של אחד הפרויקטים המובילים בישראל לשינוי חברתי בישראל במרוצת השנים. השותפות בין משרדי הממשלה השונים: הבינוי והשיכון, הרווחה והשירותים החברתיים, החינוך, הבריאות, והעלייה והקליטה, נתנו לפרויקט עוצמה ייחודית שהובילה לשינויים משמעותיים בשטח.
בימים אלו, על רקע הפעילות במהלך השנים ומתוך מבט על העתיד, הצהיר משרד הבינוי על חידוש הפרויקט במלוא הכוח, ב-40 שכונות ברחבי הארץ ועם תקציב של כ-280 מיליון שקל. השאיפה היא לחדש את פעילותו הנמרצת של הפרויקט ולהביא לצמצום הפערים החברתיים בחברה הישראלית גם כיום.
בשיתוף משרד הבינוי והשיכון ועמידר
לפנייה לכתב/ת 
