שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחממים מנועים בלפלנד הקפואה
    אמרתם "מנוע" אמרתם "אורן פלד" שרעש מנוע מכל סוג שהוא עושה לו את זה בעיקר כשהוא מחזיק את ההגה. אז הוא נסע עד לפלנד הקפואה כדי לנהוג בכלי תחבורה שיכולים להתמודד עם שלג וקרח, וגילה שלפלנד היא גן שעשועים ענק לחובבי האקשן

    בשיתוף אייס צ'אלנג'

     

    לאנשים שונים יש "מחלות" שונות: ג'וקים, אובססיות, דברים שמגניבים אותם. יש מי שחולה ניקיון, יש מי שחולה אהבה ואני? חולה הגה. ג'יפים, אופנועים, רייזרים. אם יש לזה הגה וזה יותר מהיר מללכת ברגל - אני שם.

    "לא מזכיר בכלום את האופנוע הראשון שלי"  (צילום: אייס צ'אלנג' )
    "לא מזכיר בכלום את האופנוע הראשון שלי" (צילום: אייס צ'אלנג' )

    ברור אם כך שכבר כשנחתנו בשדה התעופה הקטן בלפלנד ופגשנו את הג'יפים היפים שחיכו לנו שם בסבלנות, התחלתי להתרגש: הגלגלים ממוסמרים בניטים מונעי החלקה, ציוד גרירה הוא חלק משגרת הנהיגה כאן, מכשירי קשר בכל רכב ויאללה לדרך. בחוץ מינוס 10 מעלות, בתוך הג'יפים כולנו בחולצות קצרות ואנחנו נוסעים: חוצים נהרות קפואים, חולפים על פני יערות מושלגים, הג'יפים מובילים אותנו בדרכים לא דרכים אל הנופים המרהיבים של לפלנד.

     

    שם המשחק כאן הוא לא מהירות, אלא שליטה בכח העצום של הרכב במפגשו עם השלג, הבנת הדרך ומציאת נקודת החיכוך של הגלגלים עם השביל וכמו בחיים, הרבה פעמים ללחוץ על הגז, זה לא להתקדם אלא להתחפר. לנהג המנוסה מטיולי ג'יפים במדבר יהודה אין כאן יתרון אלא למי שקשוב להנחיות ומרגיש את הרכב ואת הדרך. שניה של חוסר ריכוז ו...הופס... הג'יפ יורד לשוליים. אבל זה הרי חלק מהעסק ומי שלא ראה אותנו מחברים רצועת גרירה בשלג ומפלסים את הדרך עם אתי חפירה, לא ראה מה זה אנשים מאושרים.

     (צילם: סמדר יגר )
    (צילם: סמדר יגר )

    בלפלנד אין מסלול מדויק וקבוע ואין דבר כזה להגיע מהר: את המסלול של אתמול כבר כיסה השלג ומהירות הנסיעה נקבעת על ידי קצב פתיתי השלג הנופלים, האייל החוצה את הדרך והמוס המתגלה לעינינו לעת ערב. עוצרים לתה ועוגיות, למלחמת שלג , למשקה ברד מאולתר מתרכיז פטל ושלג טרי או למדורה עם מרשמלו פשוט כי למה לא. השמש השוקעת עוברת דרך "פילטר" טבעי של שמיים סמיכים ואנחנו זוכים למפגש ייחודי עם הטבע הנפלא של לפלנד.

     

    לפתע נחשפת בפנינו חווה לגידול איילים, בעל החווה מוביל אותנו אל מאחורי הקוטה (האוהל המסורתי ), אל מתחם האיילים והמזחלות, האיילים דוהרים בין עצי היער, מושכים אותנו על המזחלות בסוג של חווית סנטה קלאוס חמודה ובקיצור, אגזוז בפנים זה אאוט, שלג בפרצוף זה אין!

     

    עניין של הישרדות

    הרבה לפני שאנחנו מגיעים למזחלות הכלבים שממתינות לנו - כבר אפשר לשמוע את הנביחות. הכלבים מחכים בקוצר רוח ובנביחות עד לב שמיים לרגע בו ירתמו אותם למזחלת ויתנו להם לרוץ. סדר הריצה שלהם הוא קצת כמו בחיים: הנקבות מקדימה - מנווטות ומושכות. הזכרים הצעירים מושכים בכוח מאחורה ובאמצע הכלבים המבוגרים יותר, תורמים מכוחם ואי אפשר בלעדיהם. ההגה הוא ידית עץ שצריך להחזיק בשתי ידיים, הברקס הוא סכין ברזל שננעץ בקרקע בלחיצה. זה כל מה שעומד לרשותי בזמן שהכלבים שועטים קדימה, זה והאמון של מי שיושב על מזחלת העץ בה אני נוהג ומנסה לשלוט בכלבים. אל דאגה, תיכף אני אשב במזחלת והוא ינהג אותי. עקרון השלג בפרצוף עדיין בתוקף.

    כשהקרח עף לך על הפנים. נסיעה במזחלות שלג (צילום: סמדר יגר)
    כשהקרח עף לך על הפנים. נסיעה במזחלות שלג(צילום: סמדר יגר)

    להרגיש שוב כמו ילד ולהתגלגל בשלג.  (צילום: שפק)
    להרגיש שוב כמו ילד ולהתגלגל בשלג. (צילום: שפק)

    איך הפכה לפלנד לאימפריה של כלי תחבורה וגן שעשועים לחולי הגה? התשובה טמונה באופייה של לפלנד: חבל ארץ צפוני, הכולל את שוודיה, נורבגיה, פינלנד ורוסיה: קר ומושלג, רוב ימות השנה. הלאפים שחיו כאן השכילו לייצר אמצעי תחבורה באמצעות הקיים. ומה קיים? בעבר: מזחלות עץ רתומות לאיילים או כלבים ומגוון מזחלות ומגלשיים להליכה. בהווה: מגוון אדיר ויצירתי של כלי תחבורה. מעגלות תינוק מותאמות לשלג ועד לאניות שוברות קרח ענקיות וכל מה שצריך כדי לנוע. ג'יפים, קארטינג, אופנועי שלג.

    לבן, לבן ועוד קצת לבן בעיניים. לפלנד (צילום: אייס צ'אלנג' )
    לבן, לבן ועוד קצת לבן בעיניים. לפלנד(צילום: אייס צ'אלנג' )

    רגע מילה על אופנועים: האופנוע הראשון שלי היה בי.אס. איי שרכשתי בגיל 15 בשותפות עם מוטי במיטב כספינו. כמה שלא התאמצנו, שיפצרנו ותיקנו, האופנוע ההוא לא ממש האריך חיים ובקיצור, הוא לא דומה בשום צורה לאופנוע השלג הראשון שלי, זה שאני עולה עליו עכשיו בלפלנד: כלי חדש ורב עוצמה עם ידיות מחוממות שדוהר על השלג בעזרת סכיני מתכת שנמצאים בתחתיתו. הנוף המופלא, השקט המוחלט והפסטורליה שסביבנו יוצרים סוג של קסם ושוב אני באחד מאותם רגעים שבהם אני פשוט לא מאמין ליופי הזה.

    "שגיאה אחת ואתה בצד הדרך". קרטינג על הקרח.  (צילום: סמדר יגר)
    "שגיאה אחת ואתה בצד הדרך". קרטינג על הקרח. (צילום: סמדר יגר)

    עשיתם פעם קארטינג על קרח? הכללים פשוטים: מי שמגיע ראשון מקבל את מירב הנקודות ואי אפשר לשקר לקרח: הנהג או הנהגת הכי טובים מנצחים וכמו בכל מירוץ הסוד הוא באיזון. מיהרת מדי בסיבוב? תמצא את עצמך תקוע בתוך ערימת שלג בצידי הדרך. כבר הבנתם שיש לכם עסק עם חולה הגה לא מאוד בוגר לגילו, אז לאיזה מקום הגעתי? בואו נגיד שמוטי היה גאה בי.

     

    לשבור את הקרח

    אבל תחבורה היא לא רק ביבשה: שוברת קרח היא ספינת ענק שמפלסת את הדרך עבור אניות המסחר שצריכות להמשיך לנוע גם בעונת החורף, כשהים קופא. הטכניקה פשוטה: חרטום האניה העצום מתרומם ומוטח בקרח עד שבירתו ובקיצור, זה איטי, כבד ונושך.

     (צילום: איציק כץ)
    (צילום: איציק כץ)

    אפשר לבלות את השיט בתוך חדרי האירוח הנעימים, אבל לא לשם כך התכנסנו: כי בקצה העולם, במקום בו מרחבי השלג עוטפים אותנו עד האופק ושום דבר לא נראה מלבד מרחבים אדירים של קרח, אנחנו עוצרים הכל ויורדים מהאניה אל שדה הקרח האינסופי. אני פוסע בביטחון יחסי, מקווה ששכבת הקרח עליה אנחנו רצים ממש עבה ולא מוותר על חוויה שנראית פסיכית לגמרי: רחצה בלב לבו של הים הקפוא. לובש חליפת ציפה צבעונית (דמיינו טלטביז בכתום ) וגולש אל בריכה קטנה שנחצבה בקרח. השמש מנצנצת על הקרח, האנשים סביבי נראים קצת כמו כמו צלליות ואני יודע שהמים קפואים אבל אני צף בבועה ומרגיש נפלא.

    שחיה בים הקפוא  (צילום: אייס צ'אלנג' )
    שחיה בים הקפוא (צילום: אייס צ'אלנג' )

    לפלנד היא גן שעשועים ענק לחובבי האקשן ולאנשים שאדרנלין עושה להם את זה. בשבילי היא סוג של גן עדן שהפרי האסור שלו הוא לא תפוחים אלא אוכמניות מתוקות כמו שאלה שאכלנו כאן בכל קינוח. החוויה המוטורית במסע אייס צ'אלנג' עשירה, מגוונת, מרגשת ומיוחדת ובסופו של דבר, אני מבין שהיה לי הרבה מה ללמוד פה, על קצב, על אופי, על דברים שהם לא רק במכניקה אלא בנשמה - לא רק של כלי הרכב אלא גם של בני האדם.

     

    את כל אלה, ועוד פינוקים שחווינו במסע אייס צ'אלנג' ללפלנד הובילו אילן יגר שהיה פה אינסוף פעמים ולדעתי הוא כבר די מקומי ואיסמו, המדריך המקומי: קצין בצבא הפיני, שמכיר את הדרכים, מקושר בכל כפר ועיירה ונדמה לי שהוא גם חזק יותר מכל ג'יפ או טרקטור שפגשנו. אני מסיר את הקסדה בפניהם ובפני כל מי שעומד מאחורי המסע המושלם הזה, מא' ועד ת'.

     

    טיפים לציוד חובה בג'יפ: את חפירה, כבל גרירה, תרמוס עם שתיה חמה, גרביים להחלפה וטלפון של נהג טרקטור למקרה שצריך לפנות שלג מהדרך. לכל אלה (חוץ מהגרביים) דואגים אנשי אייס צ'אלנג', אבל כדאי שתדעו מה יש לכם בג'יפ.

     

    רוצים להצטרף למסע אייס צ'אלנג' בלפלנד? ההרשמה עכשיו!

     

    בשיתוף אייס צ'אלנג'

     


    פרסום ראשון: 03.11.16, 13:00
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מחממים מנועים בלפלנד הקפואה "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אייס צ'אלנג'
    כלי תחבורה רגיל בלפלנד. אופנוע שלג
    צילום: אייס צ'אלנג'
    מומלצים