מי אחראי לבטחונם של ילדי ההסעות

הסעות הן אמצעי שכיח בעזרתו מגיעים תלמידים לגני ילדים ובתי ספר בישראל. לצערנו, מספר תאונות הדרכים בהן מעורבים רכבי הסעות נמצא במגמת עליה, והסיבות לתאונות אלה מגוונות - מרבית הילדים אמנם נפגעו בתוך רכב ההסעות, אך חלקם נדרסו על ידו. במקרים אחרים נתפסו עברייני מין מורשעים ששימשו כנהגי הסעות, ולצערנו התפרסמו גם מקרי הטרדה מינית של ילדות ונערות. אז מי בעצם אחראי לביטחונם של הילדים?

ומי אחראי להסעה?(צילום: גיל יוחנן)

חברת הסעות

• חייבת להיות בעלת רישיון הפעלה בתוקף מהמפקח על התעבורה במשרד התחבורה ולהעסיק קצין בטיחות בתעבורה, שקיבל מינוי מהאגף לקציני בטיחות במשרד התחבורה.
• על החברה לדאוג כי הסעת התלמידים תבוצע אך ורק ברכב שהותאם להסעת נוסעים והורשה לכך על-ידי רשות הרישוי. הוא חייב להיות במצב תקין (כולל מיזוג) שעבר את כל בדיקות הבטיחות הנדרשות, וגילו פחות מ-10 שנים. ברכב נדרשים אביזרים מתאימים: ערכות מילוט, עזרה ראשונה וכיבוי אש, וכמובן חגורות בטיחות לכל מושב. הרכב אמור להיות משולט מאחור עם "הסעת ילדים" ושלט ברור נוסף עם יעד הנסיעה. הוא אמור גם להצטייד בפנסי איתות מהבהבים ייעודיים.
• נהגי החברה חייבים לעמוד בכל התנאים ולהחזיק בכל האישורים המתאימים, כולל רישיון הסעת ילדים מפורש. בין היתר חייבת החברה להימנע מהעסקת עברייני מין, ועל הנהג להמציא תעודת יושר פעם בחמש שנים. רישיון הנהיגה חייב לכלול גם אוטובוס זעיר או רגיל בהתאם למספר הילדים המוסעים, ועל הנהגים להיות תושבי הארץ מעל גיל 21 ולעבור בדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. עוד עליהם להחזיק ברישיון הנהיגה תקופה של שנתיים לפחות ולהיות בעל 8 שנות לימוד לפחות. על חברת ההסעות לוודא העדר רישום פלילי או תעבורתי של הנהגים, וכן שעברו קורס לנהגי רכב ציבורי של משרד התחבורה ומבחן נהיגה עיוני ומעשי.
  

הנהג אחראי

• הנהג הוא האחראי להתנהגות ילדים נוסעים, נדרש להיות ערני למתרחש, למנוע התנהגות פרועה, הוצאת ידיים וראש מחוץ לרכב, השלכת חפצים ברכב או החוצה וכו'. עליו להסיע רק כאשר התלמידים יושבים בהתאם לרישיון הרכב ולמספר המושבים, ובכל מקרה לא יותר משני תלמידים על ספסל וכאשר כולם יושבים וחגורים. על הנהג לאפשר ירידה מהרכב אך ורק מהדלת הקדמית, אלא אם כן יש בנסיעה מלווה מבוגר המפקח על הדלת האחורית. עליו - במידת האפשר - להוריד ולהעלות ילדים בצד הכביש בו נמצא בית הספר או הבית, כדי שלא ייאלצו לחצות כבישים. עליו גם לבדוק את הרכב בתום כל הסעה ולוודא כי לא נותרו בו ילדים או חפצים.
• אבל, הרשות המקומית היא האחראית לארגן את ההסעות ולבצע אותן, לבקרה ולפיקוח על קיום הוראות הבטיחות. חריגה מהוראות הבטיחות על-ידי מפעיל ההסעות, תגרור צעדי אכיפה וענישה - החל מקיזוז תשלומים המגיעים לו בגין ההסעה ועד הפסקת ההתקשרות עם החברה והגשת תלונה במשטרה. ובאותו הקשר, תחנות ההסעה צריכות להיות קבועות ומוסדרות מראש, וכמובן שאין להעלות או להוריד תלמידים במקומות מזדמנים.
  

והביטוח

חברת הסעות או נהג עצמאי נדרשים לדאוג לביטוח חובה המכסה הסעת תלמידים בשכר. יש להזכיר כי פוליסת ביטוח חובה סטנדרטית מחריגה בדרך כלל הסעה בשכר, ולכן צריך לדאוג לפוליסה מורחבת. אם לנהג יש רישיון נהיגה מתאים ופוליסת ביטוח שמכסה הסעת תלמידים בשכר, הנהג והנוסעים מכוסים במסגרת ביטוח חובה אם נגרמו להם נזקי גוף.

חשוב עם זאת לזכור כי למרות שתלמידי ישראל מבוטחים בפוליסת ביטוח תאונות אישיות החלה עליהם גם מחוץ לשעות הלימודים (24 שעות ביממה) ומכסה נזקי גוף, הרי הכיסוי הביטוחי אינו חל בדרך כלל על תאונות דרכים. לכן, הפיצוי יינתן מכוח פוליסת הביטוח של נהג ההסעות ו-או חברת ההסעות.

הסעה בשכר הדורשת ביטוח ספציפי, יכולה להתקיים במקרה בו מדובר בנסיעה למטרת רווח ואם מדובר בנסיעה בעלת צביון עסקי. לכן, גם אם מדובר בהסעות שאינן קבועות אבל הן למטרת רווח ובעלות צביון עסקי, הן נחשבות כהסעה בשכר ונדרש ביטוח ספציפי לצורך כך. יש לציין כי גם תשלום חלקי או השתתפות בדלק יכולים להיחשב כמטרות רווח. השאלה אם לנסיעה יש צביון עסקי - כלומר, האם מדובר בהסעת אנשים לצורך עסק ורווח בנבדל מ"טרמפ חברי".

משרד בר-און, כהן, עורכי דין, עוסק בליטיגציה, התדיינות, דיני משפחה, ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית.

מאת : עורכי הדין ורד כהן ורענן בר - און, ממשרד בר - און, כהן, עורכי - דין