החשש מנפילות ושברים גורם לדיכאון בגיל השלישי

במסגרת מחקר שנערך באוניברסיטה העברית, לבקשת השרה גילה גמליאל מהמשרד לשוויון חברתי, הסתבר שהחשש לנפילות ושבירת עצם האגן גבוהה מהחשש למחלות אחרות. מבין 35,647 מרואיינים בני 65 ומעלה שהשתתפו בסקר SHARE 2015 באירופה כעשירית מהמרואיינים (10.17%) דיווחו על נפילה בחצי השנה שקדמה לסקר.

בישראל שיעור הנופלים גבוה מהממוצע האירופי עם 13.5% מבין 1,450 נשאלים בני הגיל השלישי. ישראל מדורגת במקום השלישי בתדירות הנפילות מבין 15 המדינות שהשתתפו בסקר אחרי צ'כיה וספרד.

כגרונטולוג ויו"ר הוועדה לחקר הזקנה של המשרד לשוויון חברתי הבנתי שהחשש לנפילה הוא גורם מרכזי בדיכאון לפני הנפילה ובוודאי לאחריה. הקשישים מפחדים מאפשרויות של זיהומים, אשפוזים ארוכים, בעיות במתן צרכים ובדידות. שכיחות הנפילות בקרב אזרחים ותיקים בישראל עולה עם הגיל והיא מלווה בדיכאון ברמות שונות עד כדי חרדה קשה.

שיעור הנפילות בקרב עולי בריה"מ גבוה בישראל

בניתוח שכיחות הנפילות בישראל שיעור העולים מבריה"מ לשעבר הוא הגבוה ביותר לעומתם שיעור הנופלים בקרב ערבים ישראלים הוא הנמוך ביותר. נתון מעניין נוסף מתמקד בפעילות הגופנית בקרב בני 65 ומעלה שידועה כאחד הגורמים המרכזיים בהפחתת הסיכון לנפילות ולפיכך לכניסה לדיכאון.

בישראל שיעור בני הגיל השלישי שאינם מבצעים פעילות גופנית מתונה (לפחות פעם בשבוע) הוא הגבוה מבין מדינות אירופה שהשתתפו בסקר – 34.4%. רק 55% מהנסקרים בישראל דיווחו כי הם מבצעים פעילות גופנית לפחות פעם בשבוע. נתונים אלה מצביעים על חשש הגבוה יחסית מנפילות והם מהווים הסבר ברור מדוע הדיכאון בגיל השלישי גבוה יחסית.

לפי הערכות רפואיות, דיכאון בקרב קשישים שעברו את גיל 70 הוא אחת הסיבות השכיחות לביקור אצל רופאי המשפחה. לפי נתונים של קופות החולים רק כ-12% מהקשישים המדוכאים מקבלים טיפול אנטי דיכאוני באמצעות תרופות ומיעוטים בטיפול פסיכולוגי.

קיימת בעיה בהגדרת תסמיני הדיכאון למחלות והדבר גורם לבעיות באבחון הקושי הנפשי. כיוון שדיכאון אצל מבוגרים מלווה בבעיות רפואיות שאינם קיימות אצל צעירים מתמודדים הרופאים ברפואה ופחות בנפש. במקרים רבים אובדן העצמאות או פרישה מעבודה מהווים זרז למצב דיכאוני.

רבים מבני גיל הזהב מתקשים להודות בדיכאון בשל חששם שיתפסו כנטל חברתי או כחלשים ולעתים אף עד כדי משוגעים. בשל כך אין להם מוטיבציה לחשוף את מצבם ובכך לקבל עזרה נפשית וטיפולית.

הגרונטולוגיה דוגלת בהסברים לבני הגיל השלישי שהסתרת הדיכאון אינה טובה עבורם ופוגעת באיכות חייהם. אנו כגרונטולוגים ממליצים לרופאי המשפחה להשתדל לראות תמונה כללית יותר של מצב הקשישים מעבר למחלות ולבחון האם קיים דיכאון בצורות שונות.

הוועדה לחקר הזקנה הבינה את החשש הכבד מנפילות ושבירות אגן או ירך. בשלב ראשון הוועדה המליצה לשרה גילה גמליאל לפעול להגברת המודעות להתקנת ידיות אחיזה במקלחות ובחדרי הרחיצה יחד עם שטיחונים למניעת החלקה או להיאחז בהם כקיר תומך.

ככל שעובדי הסעד הרווחה והרפואה יחדירו ויסבירו את אמצעי האזהרה בקרב הקשישים ימנעו נפילות ויקטן החשש ועמו הדיכאון. לאזרחים הקשישים שתרמו לבניית המדינה וחוסנה מגיע מערך הסברה ותמיכה מקיף לטיפול מלא ומקצועי בדיכאון ובבריאות שמלווה זיקנה.

ד"ר אבי ביצור, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א), יו"ר הוועדה הלאומית לחקר הזקנה מטעם המשרד לשוויון חברתי – ירצה בכנס השנתי להתמודדות עם מצבי דיכאון וחרדה שיתקיים ביום רביעי 23.11.16 בסינמטק ת"א בשעות 8:30-15:15 - הכנס מאורגן על ידי מכון פסגות והמרכז ללימודים אקדמיים (מל"א). להרשמה - לחצו כאן