הפרעת קשב וריכוז באקדמיה

הפרעת קשב והיפראקטיביות היא הפרעה נוירו-התפתחותית ששכיחותה נאמדת בכ-10 אחוזים מכלל מהאוכלוסייה, ותסמיניה ניכרים בכל מחזור החיים ובתחומי חיים רבים. אחד התחומים הנדונים בהקשר להתמודדות של אנשים עם הפרעת קשב היא ההתמודדות של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. השילוב בין נוכחותה של הפרעת קשב, על כל המשתמע ממנה, עם החיים הסטודנטיאליים - יוצרים מציאות מורכבת שמצדיקה עם תחילת שנת הלימודים האקדמית התייחסות מיוחדת.

מהי הפרעת קשב ?

הפרעת קשב והיפראקטיביות מוגדרת ומסווגת כתסמונת רפואית, שכוללת ארבע רכיבים עיקריים:

א.תת קשב ומוסחות – שמבטא בעיקר בהיעדר אוטומטיות.

ב.היפראקטיביות -אימפולסיביות שמבטא ברמות אנרגיה משתנות לאורך היום ואי שקט מוטורי.

ג.מקצב ביולוגי – שמתבטא בדפוסי אישיותיים ואורגניים חריגים, כמו – רגישויות לחושים, מחזור שינה, ויסות אכילה וכדומה.

ד.תפקודי ניהול – מתבטא בקושי בהקצאת משאבים יעילה לביצוע משימות ובקרה שלהן.

במופע ההתנהגותי של אנשים הסובלים מהפרעת קשב ארבעת הרכיבים מתקיימים והמשקל היחסי של כל אחד מארבעת הרכיבים משתנה מאדם לאדם.

מה קורה לסטודנטים עם הפרעת קשב?

התסמינים של הפרעת קשב ממשיכים לעולם המבוגרים, ובאופן מעשי השלכותיהם אינם שונים מתלמידי תיכון, בנוסף לכמה היבטים שנציין להלן. מוכרים התסמינים השכיחים והמזוהים עם הפרעת קשב, כמו קושי בריכוז בשיעורים, קושי לסיים מטלות במועד, קושי לתכנן משימות בצורה יעילה, בעיות התארגנות לקראת השיעור, במהלך השיעור, וחמור מכך – לקראת המבחנים. מאפיין נוסף שנדון בהקשר לסטודנטים בפרט היא עייפות מוחית – תופעה שנובעת ממאמץ מנטלי לריכוז ותפקוד שבאה לידי ביטוי בתשישות, היחלשות של מערכת החיסונית, בעיות הורמונליות, הפרעות שינה, חרדות ומצבי רוח. סטודנטים רבים מוצאים נחמה בחומרים ממריצים למיניהם, חלקם חוקיים וחלקם לא.

השלכות הפרעת קשב אינן רק בתחום הלימודי. יש להן השלכות גם לתחום החברתי, הזוגי והרגשי. לסטודנטים עם הפרעת קשב שחוו קשיים בילדות ולעיתים אף טראומה של ממש, התחלת לימודים אקדמית נושאת עימה לחצים וחששות רבים. במחקר מקיף שנערך בקרב תלמידי מכינות במכללות בארץ נמצא ש-60 אחוז מהסטודנטים בעלי הפרעת קשב הציגו בשאלונים מאפיינים של חרדה כללית, שבפועל רק מחציתם דיווחו על חרדות.

עלייה בסטודנטים הסובלים מההפרעה

בשנים האחרונות יש עלייה מתמדת בשיעור הסטודנטים הסובלים מהפרעת קשב. חוק סטודנטים לקיי למידה שנכנס לתוקף בשנת 2008 איפשר לרבים מהסטודנטים לממש את עצמם באקדמיה תוך קבלת זכויותיהם. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי מכיר בצרכיהם המיוחדים של סטודנטים עם הפרעת קשב באקדמיה, ונסיבות של המקרה מאפשר קבלת סיוע ותמיכה ממשלתי. גם הקרן להכוונת חיילים משוחררים מספקת לחיילים בתקופת ההכנה לשחרור מידע על אפשרות לימודים אקדמיים לסובלים מלקויות למידה והפרעת קשב. בשל מחסום הפסיכומטרי, לא עלה באופן משמעותי מספר הסטודנטים באוניברסיטאות לעומת גידול משמעותי במכללות. המכללות האקדמיות פתחו דרך לסטודנטים רבים עם יכולות טובות, לממש את עצמם באקדמיה, ואף להצליח.

כיצד להתחיל ברגל ימין?

סטודנטים המבקשים לממש את עצמם במוסדות להשכלה גבוהה צריכים להיערך לכך ולהתכונן למשימה חווייתית ומורכבת, אך בהיערכות נכונה אפשר להצליח בכך. להלן חמש המלצות שיסיעו לכם לצלוח את הלימודים האקדמיים ואף ליהנות מהם:

1.לסטודנטים שמטופלים תרופתית מומלץ לבחון עם הרופא המטפל את סוג התכשיר והמינון המותאם לצרכיהם הכלליים. במידה שיש ספק, פנו להתייעצות במרכזי התמיכה ללקוי למידה שנמצא בכל מוסד אקדמי, ותבחנו עם היועץ מה נכון עבורכם.

2.האויב הגדול של הפרעת קשב הוא אוטומטיות. צרו עניין פנימי בכל מה שאתם עושים. במקומות שאי אפשר, חפשו דרכים לעבוד עם מארגנים חיצוניים.

3.תשקיעו 5 דקות ביום לבניית סדר היום של מחר. זה יעזור לשמור על אכילה שפויה ועל התנהלות יעילה. סדר היום רצוי לכלול שילוב בין מחויבויות, דיור ופנאי. לא לשכוח לקחת בחשבון מעברים (כמו - נסיעות).

4.בדקו בשיעורים הראשונים מהי הדרך הטובה ביותר עבורכם לשמר ידע משיעורים - האם טוב לכם להקליט את ההרצאה, לשרבט במשהו ולצלם לאחר השיעור, לכתוב לכם ראשי פרקים? או כל דרך יצירתית אחרת.

5.לאחר 2-3 שיעורים, לאחר שתכירו מעט את המרצה והסטודנטים לשיעור, נסו לתכנן את הקורס עד סופו. לחלק את המשימות של הקורס לחלקים קטנים שאותם תוכלו להתחיל ולסיים.

אלו משימות שמחייבות התכוונות אך ניתנות לביצוע ברוב המקרים ללא עזרה מקצועית. במידה שתראו שאינכם מצליחים להתמודד עם חמשת העצות, או שהקשיים מורכבים יותר, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית, שקיימת במרכזי התמיכה לסטודנטים לקויי הלמידה במוסד האקדמי בו אתם לומדים.

ד"ר גיל מאור הוא חוקר ומרצה בחוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי