הכנסת אישרה: פיקוח על המזון בצהרונים

אוכל בריא לקטנטנים: מליאת הכנסת אישרה ביום ב' בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתחייב פיקוח על איכות המזון ותזונה נבונה בצהרונים. מפעיל צהרון או ספק מזון שלא יעמדו בדרישות המשרד, ייקנס בסכומים של אלפי שקלים על כל הפרה. בקריאה שלישית תמכו 47 חברי כנסת, ללא מתנגדים.

את הצעת החוק הגישה ח"כ רחל עזריה (כולנו), והיא קובעת כי איכות וכמות המזון הניתן בצהרונים (מסגרות חינוכיות לילדים לאחר שעות הלימודים), יפוקחו על ידי משרד הבריאות, אשר יקבע מראש מהו הרכב המזון שיינתן לילדים ומהם הערכים התזונתיים שיהיו בו.

ספק המזון ומפעיל הצהרון יחויבו לפרסם את הרכב המזון וערכיו להורים ולתלמידים. אם לא יעשו זאת, ייקנסו בסכום של עד 6,000 שקלים על כל הפרה. בנוסף, מפקחים מטעם משרד הבריאות ייטלו דגימות מזון מהצהרונים לצורך בדיקות מעבדה.

קראו עוד

שינויים בארוחות בצהרונים: תם עידן הקטשופ

מה נותנים לילדים שלכם לאכול בצהרון

"ראוי להבטיח תזונה בריאה וראויה"

בדברי ההסבר נכתב להצעת החוק נכתב: "הרגלי התזונה בגיל הרך הוא נושא בעל חשיבות רבה בפרט בשנות חייו הראשונות של הילד. המזון תופס חלק מרכזי בחיים החברתיים בגיל זה ולפיכך החינוך לתזונה נכונה צריך להתחיל בילדות. הילדות היא גיל רגיש לשינוי התנהגות, והשפעה על ילדים תשפיע על כל דור העתיד. העיסוק במזון, מאפשר הכוונה ומתן מידע לאורח חיים בריא, ומונע מחלות עתידיות.

"ילדי ישראל נמצאים במשך שעות רבות במסגרות חינוכיות ובפרט בצהרונים הכוללים הגשת ארוחות. הצהרונים נועדו לשמש מסגרת שהייה חינוכית לילדים מצאתם מגני הילדים ומבתי הספר ועד לשעות אחר הצהריים, בזמן שהוריהם נמצאים במקומות העבודה. ילדים שוהים בצהרון כחמש-עשרה שעות שבועיות לערך ושם אוכלים את הארוחה החמה המרכזית ולכן ראוי כי לילדי הצהרון תובטח תזונה בריאה וראויה, שתספק להם מזון מגוון ומאוזן אשר יתרום לאיכות חייהם של הילדים".

"הילדים שלנו אוכלים בגן את כל מה שאנחנו לא רוצים שהם יאכלו", אמרה ח"כ עזריה, "בגלל ששני ההורים צריכים לפרנס, יוצא שלהורים אין בכלל שליטה על מה הילדים אוכלים. אנחנו אחת המדינות המובילות בהשמנת ילדים. זו הפעם הראשונה שבה מוגדר בחוק הישראלי המונח צהרון".

היא הוסיפה ואמרה כי "לילדים יהיה קשה להיפרד משניצלונים, צ'יפס וקטשופ, אבל לא נגיע לקינואה אורגנית, אלא נישאר עם אוכל ביתי ומרכיבים איכותיים. יהיה מאתגר, נצטרך לתווך את זה להורים, אבל נצליח". עזריה ציינה כי הצעת החוק אינה כוללת עלות תקציבית נוספת על הקיימת כיום.

השבוע אושרה גם מהפכת סימון המזון על ידי משרד הבריאות, לפיה על כל מוצר מזון יודבקו תוויות על פי הרכב המזון, כך שמוצר שיכיל רמות גבוהות של קלוריות, סוכר, שומן רווי או נתרן - יקבל תווית אדומה, בעוד שמוצר שיעמוד ברמות התקינות של הרכיבים - יקבל תווית ירוקה.

ילדי ישראל: מהמובילים בעולם בהשמנה

על פי דו"ח שהכין ה-OECD, ישראל נמצאת במקום ה-11 מתוך 33 חברות הארגון בתחום השמנת יתר בקרב ילדים: 26%‬ מילדי המדינה סובלים מעודף משקל.

על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו כבר בשנת 2013, אחד מכל חמישה ילדים בכיתה א' סובל מעודף משקל, ובכיתה ז' מדובר כבר באחד מכל שלושה. שיעור התלמידים עם עודף משקל (בחישוב על פי המדד הבינלאומי BMI‬ שמודד את היחס בין גובה למשקל) ושיעור הילדים הסובלים מהשמנה עולים עם הגיל.

השיעור הגבוה ביותר של ילדים הסובלים מעודף משקל בכיתה א' נמצא בקרב ילדי החינוך הממלכתי: כ-23%. אחריהם נמצאים ילדי החינוך הממלכתי-דתי (18%) ותלמידי החינוך החרדי (13%). כ-7% מתלמידי כיתות א' סובלים מהשמנה משמעותית, בהם 10% מתלמידי החינוך הממלכתי, 7% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ורק 4% מתלמידי החינוך החרדי.

שיעורי ההשמנה עולים, כאמור, עם הגיל: כ-30% מתלמידי כיתות ז' בארץ סובלים מעודף משקל או מהשמנה, מהם 30% מתלמידי החינוך הממלכתי, כ-27% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי, ו-21% מתלמידי החינוך החרדי.

כ-10% מבני הגילים הללו אף סובלים מהשמנה משמעותית. מי שמעלים את הממוצע בכיתות ז' הם התלמידים הלא יהודים: יותר משליש (35%) מהילדים הערבים בכיתות ז' סובלים מעודף משקל או מהשמנה.