שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    המצווה הסוציאלית: טקס הפרשת חלה
    טקס הפרשת חלה הנהוג בקהילות ישראל הפך בשנים האחרונות לטרנד מסורתי-מודרני. לצד השמחה וההתעלות הרוחנית הנפלאה שהוא מביא אתו, בכוחו אף להעניק סגולות וישועות רבות למבקשי זיווג, פריון, פרנסה ועוד. יצחק אהרון מסביר על המצווה שהיא לא רק דתית אלא בעיקר חברתית

    מצוות הפרשה חלה היא אחת מתרי"ג מצוות שבני-ישראל הצטוו בהן, אך היא גם אחת משלושת המצוות המיוחדות של נשים (המצוות האחרות הן הדלקת נרות שבת וחג ודיני טהרת המשפחה). במשך מאות בשנים, תוך שהן אפו והכינו בצק ללחם עבור משפחותיהן, הפרישו הנשים היהודיות חלה מן הבצק שבתקופות עבר ניתנה לכוהנים שעסקו בקודש.

     

    העם היהודי עבר תהפוכות רבות. לאחר חורבן בית המקדש השני, מרגע שאבדה אהבת האחים וערך האחדות הנעלה חדל להאיר את החזון הרוחני, התרופפה הלכידות החברתית והתפוגגה הסולידריות. אך יחד עם זאת לא פסקו הנשים מלקיים את המצווה, אף על פי שמתנת הכהונה נעדרת ממנה מאחר שבימינו הכוהנים הם בחזקת "טמאי מתים".

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    במקור מדובר במצווה שמחייבת כל אדם שאופה בצק בכמות העולה על 1.666 ק"ג, לברך "ברוך אתה... אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה" (הספרדים מוסיפים מילה בסוף ומסיימים "וציוונו להפריש חלה תרומה"), לקחת כמות קטנה יחסית (1/24) מהעיסה שאותה יש לשרוף בתנור ולאחר מכן להשליכה.

     

    מקור המצווה מופיע בספר במדבר, "בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ..וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה' רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם

    חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם ".

     

    אזכור נוסף למצווה זו הוא בתיאור ימי שיבת ציון בראשית בית שני. בספר נחמיה מופיעה כריתת אמנה לפיה מתחייב העם ללכת בתורת אלוהיו ובה מוזכרת מצוות תרומת החלה לכהנים: "לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹשת ה' אֲדֹנֵינוּ ..וְאֶת רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵינוּ..נָבִיא לַכֹּהֲנִים ".

     

    מצווה זו נוהגת, לפי דין תורה, רק בארץ ישראל ובזמן שכל העם בא אליה. מכאן, שאין כל העם יושב על אדמתו, נוהגת מצוות הפרשת החלה בארץ מתקנה שהתקינו חכמים בלבד. בחוץ לארץ מתקיימת מצווה זו מכוח תקנת חכמים, שבאה כדי למנוע שכחה של פרשה זו מישראל.

     

    היות שחלה נחשבת כתרומה, היא נכללת בברכה המובאת בספר מלאכי "ובחנוני נא בזאת... והריקותי לכם ברכה עד בלי די". גם הנביא יחזקאל מזכיר ברכות מיוחדות למקיימים מצווה זו; "וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל מִכֹּל תְּרוּמוֹתֵיכֶם לַכֹּהֲנִים יִהְיֶה וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ.

     

    מפסוקים אלה נלמד כי הברכה האמתית נעוצה בנתינה עצמה. כאשר אדם מעניק מעצמו לזולתו, ללא כוונה לקבל תמורה או תועלת אישית, יש בזה מידה של אצילות הנפש והידמות לבורא. שהרי הטבע האנושי הוא לתת על מנת לקבל, הואיל והאדם תמיד שואף להרוויח ולמקסם כל הזדמנות, בכל תחום, כל הזמן. אך כאן הבורא מבטיח למקיים המצווה שלא יחסרו מזונותיו וברכת ה' תשרה בביתו.

     

    נקודה מעניינת למחשבה עולה בשכר המצווה, בשום מקום בתורת ישראל לא נמצא אישור או התרה להעמיד במבחן את הבורא, אך במצווה זו הבורא מבקש לבחון אותו (ובחנוני נא*) בשפה עדינה ולא מרתיעה.

     

    מעניין לראות כי הפרשת חלה נכללת בקטגוריית תרומות ומעשרות, ואם נרחיק מעט ונתבונן במצוות "מעשרות", שהיא אחות למצוות הפרשת חלה ושאף לגביה קיימת הבטחת הבורא להשפיע שפע על האדם, נראה דבר מעניין - מקור מצוות מעשרות מובא בספר בראשית בסיפור אברהם שנתן מעשר משלל המלחמה למלכי-צדק מלך שלם, כהן לאל עליון. בהמשך הספר אנו מוצאים את נכדו של אברהם, יעקב המבטיח להפריש עשירית מנכסיו לאל "... וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך".

     

    אם נעמיק בסוד המצווה נראה דבר נפלא: הכתוב אומר אם תעשר תתעשר אז בואו ונעשר את המילה "תעשר" : ת' בגימטרייה 400, עשרה אחוז 40 האות היא מ'. ע' בגימטרייה 70 ,עשרה אחוז 7 ,האות היא ז'. ש' בגימטרייה 300, עשרה אחוז הם 30 ,האות היא ל'. ר' בגימטרייה 200, עשרה אחוזים הם 20 ,האות היא כ'.

     

    כעת נצרף את כל האותיות שעישרנו ונקבל את המילה "מזלך". עצם הבנת טעם קיום המצווה מחזקת בנו את הידיעה שהכול ניתן לנו מידו הרחבה של הבורא ומצוות הפרשת חלה מחדדת ראיה זו.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
      

    לצד היותה מצווה סוציאלית שמחנכת לחברה מתוקנת, עזרה לחלש מתוך ערבות הדדית, יש בה אף צדדים רוחניים רבים הבאים לעודד את האדם לצאת מעצמיותו, לראות את זולתו ולהיות חלק מחברה מתוקנת הדואגת לשכבות החלשות. כך שמי שינהג בדרך זו ימצא שפע וברכה בכל מעשי ידיו.

     

    מכאן ניתן בנקל להסיק כי מצוות הפרשת חלה מגלה את היחס לדת ולאלוקות לאו דווקא במובן הדתי-רוחני, אלא בהשקפת עולם חינוכית-ייחודית לחיים על כלל ההיבטים גשמיים ורוחניים כאחד, כאלה העולים בקנה אחד עם הכתוב בתורת ישראל.

     

    יצחק אהרון,"חכמה ", מרכז לקבלה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המצווה הסוציאלית: טקס הפרשת חלה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    לא רק מווצה ברמת דתית אלא גם חינוכית חברתית
    צילום: shutterstock
    צילום:  יצחק אהרון
    יצחק אהרון לשימוש ערוץ האסטרולוגיה בלבד
    צילום: יצחק אהרון
    מומלצים