קונים בזול ומשלמים ביוקר
בימים אלו מחירי הצעצועים מסביב נמוכים במיוחד וכולנו ממהרים לקנות ולפנק את הילדים. למה כדאי לנו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו קונים את הצעצוע הבא?
אלא אם הילדים מייחלים לקבל את אותם צעצועים שתמיד קשה להשיג כמו מיני פרארי ב25,000$ או משחק של הקוסם מארץ עוץ שעולה קרוב ל10,000$, רוב הצעצועים הבאמת שווים יעלו לכם כמה עשרות דולרים.
משופ-קינס, פו פטרול, טרולים ועד סטאר טרק סטורם טרופר או סלפי-מייק, את כולם תוכלו להשיג במחירים נמוכים מתמיד.
מחירי הצעצועים נחשבים בימים אלו זולים יחסית, במידה רבה הודות לעלויות הייצור, וזה הופך את ילדי המעמד הבינוני וגם הנמוך לילדים שיכולים להתפנק בחפצים הכי נחשקים ו׳שווים׳.
נשמע טוב? לא בטוח. בעוד שמחירי הצעצועים יורדים כל שאר ההוצאות במגמת עליה מתמדת. משכר הדירה שלכם ועד ההוצאות השוטפות.
מבדיקה שפורסמה בימים האחרונים עולה שלהבדיל מבשנים אחרות, קניית צעצועים בימים אלו לא תוביל לשינוי משמעותי ביכולת הכלכלית של משפחה. בשנות השמונים למשל, חיסכון של כל אותן הוצאות זעירות יחסית כמו דמי כיס יכולות היו להפוך ביחד לסכום שיכסה לפחות באופן ניכר, את לימודי הקולג׳, ששכר הלימוד שלו עלה אז כמה אלפים בודדים. כשעלויות החיים גבוהות כל כך, הכי קל וזמין לנו לפנק את הילדים בדיוק עם מה שהם רוצים, אבל שימו לב שכך, גם אם היום אין באפשרותכם לגדל ילדים בסביבה עשירה, בחיים עוטפים ומפנקים, בלי לשים לב תוכלו לגדל ילדים מפונקים.
ילדים, כפי שהטיבה לנסח ג'ניפר סניור הם ״חסרי ערך כלכלי״, ועדיין הם הסיבה והם הפתרון ובעיקר כשיש לנו מעט, חשוב לנו לתת להם כל כך הרבה.
צעצועים במחירים של היום הם הדרך המהירה ביותר עבורנו לספק אותם ולהגיד לעצמנו שאנחנו מצליחים לשמח אותם.
בספר ׳ההפך ממפונק׳, מסביר המחבר שאנחנו עלולים להפוך כל ילד לילד מפונק. זה לא האופי ולא הסביבה או איכות החיים. בגדול, זה עלינו. זה מתחיל, הוא מתאר, ממתנות שהילד רואה כנחשקות ואנחנו רואים כמציאות. אנחנו נהנים לתת, הוא נהנה לקבל ובלי ששמנו לב, נולדה התנייה בעייתית שלא מבחינה בין אוטו צעצוע לאוטו אמיתי. הצורך לסיפוק מהיר ולהגשמה מלאה צומח, ואין שום פעולה מצידנו שתזכיר שבמציאות חפצים ומתנות לא תמיד קלים כל כך להשגה.
פסיכולוגים מזהירים שכך, אנחנו לא רק מובילים את הילדים לאכזבה שוודאי תגיע, אלא מונעים מהם לפתח מיומנות של התמודדות עם תסכול, עם כשלון, עם צורך במאמץ וגם עם ההנאה שבציפייה. כן, כל זה כי הצעצועים שהם כל כך רוצים הופכים לקלים כל כך להשגה.
הורים יודעים שההחלטה להגיד לא לצעצוע הנחשק שברור לנו שיעלה את החיוך הזה שממיס אותנו על פניהם של הבוסים הננסיים שלנו היא לא כל כך פשוטה. אנחנו עורגים לאהבה וההודיה שלהם. אנחנו אומרים לעצמנו ׳אם לא נפנק אותם אז את מי׳, אומרים שמגיע להם, רוצים לתת להם את מה שלנו לא היה, רוצים שירגישו כמו כולם או אולי מעל כולם, אבל כל אלו הם הרבה פעמים, כך הוכח, מכשולים בדרך להורות האחראית יותר שלנו, בדרך הטבעית של הילדים שלנו להפוך למבוגרים אחראיים ומסופקים באמת.
מחקרים מוכיחים שילדים להורים שקונים וקונים ומזדרזים לספק את הילדים, הופכים לאנשים כועסים יותר, מתוסכלים יותר ומתקשים לייצר עבור עצמם פתרונות וסיפוקים. למעשה, הצעצוע שאתם אולי עכשיו רואים בטארגט או טויס אר אס ב30% הנחה יועיל לילדים שלכם יותר כשהוא על המדף בחנות מאשר על המדף בחדר.
דווקא בימים של אורות צבעוניים, קישוטים ומתנות במחירים מפתים פורסמו בשבוע האחרון עצות לפעולות שיכולות להחליף או לצמצם את הרגלי הצריכה שלנו. בהמלצות מדגישים שאנחנו הם אלו שנעצב את מידת הסיפוק של ילדינו ולכן עלינו לא רק לחשוב פעמיים על הקנייה, אלא גם להנחות בני משפחה וחברים. המלצה נוספת היא לדבר עם ילדים על הצעצוע שהם רואים בחנות במבצע ולהציע להם לקנות ולתרום אותו לילדים נזקקים. לא משנה מה מעמדכם הכלכלי, טוענים, היכולת להיות בעמדת הויתור והנתינה היא כלי חשוב להפוך את הילדים שלנו לילדים בטוחים יותר. המלצה נוספת היא לא לחשוף את הילדים שלנו לכל המבצעים וכל האפשרויות שמסביב. לצמצם את זמן הצפייה בפרסומות, את הסיבובים בחנויות, להגביל את שעות הרשתות החברתיות, ואת הזמן שהתפנה לנצל לפעילויות משותפות. אם נתקל בהתנגדות או כעס אפשר תמיד לפתוח בשיחה על ההבדל שבין רוצים לבין צריכים.
בחרנו לגדל את הילדים שלנו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות עם אטרקציות מפתות מכל עבר ומערכת שלמה שבנויה כדי לשכנע אותם שצריכה זה בדיוק מה שהם צריכים. זה לא פשוט במציאות הזו להגיד לא, אבל אולי אם נצליח לראות כמה ׳כן׳ וכמה יתרונות יש בהימנעות שלנו בקניה מוגזמת בתקופה הזו, כולנו רק נרוויח.
