מתמטיקה ומדעים: פערים לרעת העניים שלא ניתן לטשטש
תלמיד ממעמד סוציו אקונומי נמוך בהכרח יגיע להישגים פחותים. "הורים במרכז מספקים שיעורים פרטיים, בפריפריה אין פריבילגיה כזו", הסביר מנהל מהדרום. מיקומה של ישראל בדירוג הבינלאומי במתמטיקה ובמדעים ירד - אך כמה מומחים מסבירים כי ההישגים דווקא נשמרו
ממצאי המבחן הבינלאומי "TIMSS" שפורסמו הבוקר (יום ג'), מצביעים על פערים עצומים במערכת החינוך בישראל, כפי שנחשפים שוב ושוב במבחנים מקומיים ובינלאומיים כאחד. במערכת החינוך תולים את הסיבות לכך באפשרות של הורים חזקים כלכלית לספק לילדיהם שיעורים פרטיים, ויש המשערים גם ש"לאזורים החלשים, גם בקרב באוכלוסייה היהודית וגם באוכלוסייה הערבית, מגיעים מורים פחות טובים".
במדד פיזור ההישגים בקרב המדינות המשתתפות במחקר, נבדק הפער בין הציון המייצג את המאון החמישי (ש-5% מהתלמידים החלשים ביותר מצויים מתחתיו), לבין הציון שמייצג את המאון ה-95 (ש-5% מהתלמידים החזקים ביותר מצויים מעליו). הממצאים לא מחמיאים לישראל. במתמטיקה ניצבת ישראל במקום השלישי, מה שמעיד על פערים גבוהים מאוד. לפניה בדירוג - קטאר וטורקיה. במדעים נמצאת ישראל במקום התשיעי, כשלפניה בחריין ואיחוד האמירויות.
גם באשר לפערים בין תלמידים יהודים לערבים משתקפת תמונה בעייתית מאוד. במתמטיקה פער של 73 נקודות (533 במגזר היהודי לעומת 460 בערבי). במגזר הערבי נרשמה ירידה של חמש נקודות במתמטיקה ביחס ל-2011 והמגזר היהודי רשם ירידה של שלוש נקודות. במדעים עומד הפער בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים על 70 נקודות (528 במגזר היהודי לעומת 458 במגזר הערבי). התלמידים הערבים רשמו ירידה משמעותית של 23 נקודות משנת 2011, ואילו התלמידים היהודים רשמו ירידה של שתי נקודות.
לשון המאזניים: למי יש כסף למורה פרטי?
גם הפערים בין תלמידים שמגיעים מרקע כלכלי-חברתי חזק לרקע כלכלי-חברתי חלש גבוהים מאוד. לפי הנתונים, במתמטיקה עומד הפער על 131 נקודות (576 נקודות לתלמידים ממעמד כלכלי-חברתי גבוה לעומת 445 במעמד כלכלי-חברתי נמוך). בקרב האוכלוסייה היהודית עומד הפער על 112 נקודות ובקרב האוכלוסייה הערבית על 130 נקודות.
במדעים עומד הפער בין האוכלוסייה החזקה לאוכלוסייה החלשה על 128 נקודות (750 במעמד כלכלי-חברתי חזק לעומת 442 במעמד כלכלי-חברתי חלש). בקרב האוכלוסייה היהודית נרשם בתחום זה פער של 110 נקודות, ובקרב האוכלוסייה הערבית עומד הפער על 128 נקודות.
ד"ר אילנה אבישר, דיקנית הפקולטה למדעים במכללת סמינר הקיבוצים מנסה להסביר את הפערים הגדולים כל כך. "הפערים האלה נעוצים בכמה סיבות: הראשונה, האפשרות של הורים חזקים כלכלית לספק לילדים שלהם שיעורים פרטיים, שיעורי העשרה - מה שמעלה באופן משמעותי את ההישגים הלימודיים - דבר שהורים ממעמד כלכלי חלש מתקשים לספק לילדיהם".
סיבה נוספת לדבריה לפערים הגדולים נעוצה באיכות ההוראה. "לאזורים החלשים, גם בקרב באוכלוסייה היהודית וגם באוכלוסייה הערבית, מגיעים מורים פחות טובים. אני מאוד מעריכה את כל המורים, אבל צריך להבין שיש להפוך את המורים ליותר מקצועיים, יותר מומחים. היום בחינוך היסודי ישנם הרבה מורים שמלמדים מתמטיקה ומדעים, אף שאין להם בכלל הכשרה למקצועות האלה.
"המורים האלה באופן טבעי מגיעים לאזורים החלשים, שבהם המחסור במורים גבוה יותר. המבחן הזה אמנם מתייחס לתלמידי כיתות ח', אבל הקשיים מתחילים מגיל צעיר. משרד החינוך צריך להשקיע בתהליכי העצמה של מורים, בבחירה של מורים איכותיים, אנחנו צריכים ללמוד מהחינוך בפינלנד שם למורים יש הרבה מאוד חופש, נותנים בהם אמון".
מנהל בית ספר שש שנתי מנתיבות הוסיף: "באופן עקרוני קיימים הבדלים ואין מה לעשות. העובדה שתלמיד מגיע ממעמד סוציו אקונומי נמוך משפיעה בהכרח על הלימודים. הרבה מהתלמידים גם נאלצים לעבוד במקביל ללימודים וזה משליך. הורים במרכז מספקים שיעורים פרטיים לילדיהם כמה שצריך, בפריפריה אין את הפריבילגיה הזו".
מורה מהמגזר הערבי מתארת קושי רב בלימוד המקצוע. "חלק מזערי מבתי הספר במגזר הערבי זוכים לשעות תגבור. בשנה שעברה למשל רק חמישה-שישה בתי ספר מהמחוז שבו אני עובדת קיבלו, ובית הספר שלי לא קיבל. גם השנה כבר חולקו שעות התגבור לארבע יחידות לימוד ובית הספר שלנו לא קיבל".
היא ציינה כי גם מצבם הכלכלי של משפחות התלמידים משפיע. "מצבם הכלכלי של רוב התלמידים לא מאפשר להם להשתתף בשיעורים פרטיים מחוץ למסגרת בית הספר".
"ירדנו בדירוג, לא בהישגים"
המבחנים הצביעו גם על ירידה של ישראל בהישגי תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ומדעים. על פי הנתונים במתמטיקה ירדה ישראל מהמקום השביעי ב-2011 למקום ה-16 ב-2015 (ירידה של חמש נקודות בממוצע הבחינות), ובמדעים נרשמה ירידה מהמקום ה-13 ב-2011 למקום ה-19 ב-2015 (ירידה של 9 נקודות בממוצע הבחינות).
במשרד החינוך ציינו לאחר פרסום הנתונים, כי על אף הירידה במיקומים, הישגיהם של התלמידים בשני המקצועות נשמרו, ולא נחלשו. ד"ר נאוה אלמוג, מרצה בכירה להוראת מתמטיקה ולשעבר ראש החוג במכללה האקדמית בית ברל הסבירה: "תוצאות הבחינה דווקא מראות מגמה של התייצבות בהישגים".
לדבריה, במתמטיקה למשל "לא באמת מדובר בירידה של תשעה מקומות. אם בוחנים את התוצאות של המדינות שמדורגות בין המקומות 13-7 ב-,2011 רואים שהן כמעט זהות לתוצאות של 2015, ההבדלים הם מזעריים, של נקודות בודדות שאין להן כל משמעות. זה נובע מהעובדה שנכנסו לבחינה שתי מדינות מאוד חזקות - קנדה ואירלנד - שלא השתתפו בעבר במבחן. בסך הכול ישראל שומרת על מעמדה מבחינת ההישגים, וזה בהחלט מכובד".
על הבחינה אמרה אבישר: "בסופו של דבר רמת התלמידים לא ירדה, אלא המקום שלנו השתנה בגלל מדינות אחרות ששיפרו הישגים. בעיניי, כל העניין של ריבוי מדידות במקום עיסוק במהות ובערכים - לא כל כך טוב. בחינוך בפינלנד, מתוך החלטה, אין כל כך הרבה מדידות והם מצליחים יותר מאיתנו. במערכת החינוך בישראל לוקחים ילד וכל הזמן אומרים לו: 'בוא נתכונן למבחן'. זו לא שיטה, זו מוטיבציה מאוד שלילית בעיניי".
לפנייה לכתב/ת 
