למה ב"ש עדיפה על מכבי ת"א

הפועל באר שבע הציגה משחק מהסרטים מול אינטר, כאשר חזרה מפיגור 2:0 ל-2:3 מטורף, כולל גול בתוספת הזמן. זה מראה כמה ווינריות ואופי יש לקבוצה הזאת. אני מתאר לעצמי שברק בכר אמר לשחקניו שלפחות ינצחו בחצי השני מבחינת שערים. ואילו מכבי תל אביב, אשר שיחקה בקור הרוסי ב-0 מעלות צלזיוס, נראתה לא טוב. פשוט לא טוב!

זה מתחיל מההתקפה חסרת המחץ וההתלהבות, מהקישור הלא יציב בעליל בראשות נוסא איגיבור - שלא משנה כמה גולים יבקיע לטובתנו, מבחינתי הוא תמיד יישאר שחקן עייף. קורה לו משהו לא טוב בשנה הנוכחית. חאריס מדוניאנין לא נראה כמו בשנה שעברה. הוא ניזון מתנועה ללא כדור של שחקן התקפה/קישור לכיוון העומק. ברגע שערן זהבי היה עושה זאת, מדוניאנין פרח והראה לנו את היכולות האמיתיות שלו. ואחרונה חביבה היא ההגנה שלנו - שמגלה את חוסר היציבות הגדול ביותר בקבוצה.

(צילום: אורן אהרוני)

ברוסיה, אלי דסה לא תרם התקפית ובהגנה היה לו חלק בשער הראשון, אך אין מה לעשות, לזניט יש שחקנים יותר טובים משל מכבי תל אביב. וכמובן שיותר איכותיים ויצירתיים. עומרי בן הרוש שוב הראה לנו למה הוא לא מגן שמתאים לשחק במעמדים כאלה - לא תורם התקפית כמעט בכל משחק, עושה שטויות בהגנה עם פאולים מטופשים שקרובים לרחבת 16 המטרים ובכלל - הוא לא מספיק טוב.

לא מדובר רק ביכולת טכנית קבוצתית (שעליה נדבר בהמשך), אלא בנאמנות לסמל. למכבי יש שיר עם מילים שמתארות בול את מה שאנו האוהדים הצהובים רוצים להחזיר - "תהיו גאים בסמל, תילחמו בשביל האוהדים". לטעמי זה השיר עם המשמעות הכי גדולה מבין כל השירים שלנו. שחקני באר שבע באים למשחק עם טירוף, עם רעל בעיניים, עם רצון לנצח כל קבוצה ולא משנה מי תגיע לאצטדיון טוטו טרנר, בין אם זו ברצלונה ובין אם זו באיירן מינכן שגדולות ממנה.

כשאני רואה את מכבי משחקת, אני כמעט נרדם. שחקנים שלא נותנים מעצמם יותר מדי, באים לסמן "וי" על המשחק, כשמובילים 0:2 בדקה ה-60 ויכולים לתת יותר בשביל לשמח את האוהדים ואת עצמם, כמובן, הם לא עושים זאת. הם שבעים, חסרי מחץ, "מתחשבים ביריבות". לעומת זאת, באר שבע נותנת בראש למי שצריך, משחקת עם אש בעיניים, לא "נותנת כבוד ליריבה".

עכשיו נעבור ליכולת הטכנית ולעמידה על המגרש: באר שבע הוכיחה השנה שלא צריך להיות לך סגל כל כך נוצץ מבחינת שכר השחקנים ושוויים, לא צריך להיות כל כך טכני ולשלוט במגרש אם הקבוצה שלך רצה בלי הפסקה וסוגרת נכון (כך הוכיחה דאנדוק במהלך המשחק בו הפסדנו לה 1:0).

ההבדל האמיתי בין באר שבע למכבי תל אביב הוא שבאר שבע מציגה כדורגל חיובי ומודרני בהרבה. איך זה בא לידי ביטוי? מסירות מפתח, ריצה בלי הפסקה, הם תמיד חושבים לשחק קדימה, בניגוד למכבי שתקועה עם הנעת הכדור שלה. המחץ הוא גורם מאוד חשוב, הרצון להבקיע עוד, הטכניקה, הפיזיות, חוסר ההתחשבות ביריב מבחינת גודל התקציב והסגל, וכמובן הדיוק בשחקנים - בינגו של אלונה וברק בכר.

אין לי יותר מה להגיד חוץ משאפו, מאחל לכם שתאבדו את תואר האליפות שלכם לטובתנו ושנחזיר את הצלחת לקריית שלום! יאללה מכבי!