שימון, תן למאמנים לעבוד בשקט
איש לא ייקח ממך, שמעון היקר, את הזכויות הרבות הרשומות על שמך. בכל זאת, לטובת מכבי ת"א ובראש ובראשונה לטובתך, קח צעד קטן לאחור ותבחר לך מקום אחר במגרש, רחוק מהקווים, כדי לאפשר למאמנים לעשות את עבודתם בלי שנוכחותך תיתפס כישיבה על הווריד. ככה, אולי תתחיל גם ליהנות מהניצחונות
שמעון מזרחי היקר,
איש לא מטיל ספק באהבה שלך, שכמו כל אהבה בטהרתה אינה תלויה בדבר, למכבי ת"א (אתה היחיד שהוגה את המלה במלרע) עלית/אלקטרה/פוקס - יו ניים איט - תל־אביב. מאז ומעולם, מאז ומעודך התקבלה ישיבתך הצמודה למאמן ולעוזרו במשחקים. לא אחת, כשהמצלמה מתמקדת בפניך, אתה נחשף כאיש עגמומי, כעוס, לחוץ, כאילו לא תוצאת משחק כדורסל עתידה להיות מוכרעת על המגרש, אלא עתידו של העולם וגורלך וגורל יקירך בו.
כל אחת מכדוריות הדם שלך צבועה בסמלו המסחרי של המועדון. חייך לא רק מזוהים עם המועדון אלא טבועים בחותמו. בזהירות, בכל הכבוד שאתה ראוי לו, אני, הקטן, מעז להרהר: אולי נזקה של נוכחותך הקבועה במקום שבו אתה יושב (לפעמים קם, נזעק, נזעם, משריקת שופט שנשמעת ונראית לך מגמתית, שערורייתית, מוטית באופן בוטה לטובת הקבוצה היריבה) רב מהתועלת הלא־מוכחת שהיא מביאה, כביכול.
(צילום: ראובן שוורץ)
רועמת וצורמת במיוחד הייתה ההערה שלך למאמן רמי הדר, במשחק נגד אנדולו אפס, שבו הוא אכן השפיל, אין מילה אחרת, את גל מקל. כשאתה הורית לו להשאיר אותו על המגרש והוא לא נעתר לבקשתך, זה לא הוסיף לאיש מכם. לא עצם ההוראה, לא הסירוב להיענות לה ולא כל המעמד המוזר, ההזוי, המביך, המיותר.
קח דוגמה מיעקב שחר. בכל משחקיה של מכבי חיפה הוא יושב ביציע, כאחד העם והאוהדים, מחזיק אצבעות לקבוצתו וכוסס את ציפורניו, לא אחת מפטיר קללה עסיסית, אולי כפי שאתה לוחש, כמברך, כמתפלל (מקלל?) אל הקמע החבויה בתוך כף ידך המאוגרפת.
איש לא ייקח ממך את הזכויות הרבות הרשומות על שמך. איש לא יערער על ההקרבה הלא תיאמן שלך למועדון, על ההשקעה האין סופית, על הלקיחה עמוק ללב. אין עוד איש במועדון שהפסדים צורבים בנשמתו כצריבת חוד סכין מלובן כפי שהם צורבים בבשר החי שלך. רואים.
ובכל זאת, לטובת המערכת, ובראש ובראשונה לטובתך, שמעון, אם תיקח צעד קטן לאחור ותבחר לך מקום בקרבת המגרש, אבל רחוק מעט מהקווים שאתה יושב כה סמוך אליהם, השינוי הזה לא יהיה סימן של התמעטות השפעתך או אות וסימן לפיחות במעמדך, חלילה וחס פגיעה בכבודך. הוא יאפשר למאמנים לעשות את עבודתם בקשב ובריכוז הנדרשים בכל שבריר שנייה, בלי שנוכחותך הקרובה מדי אליהם תיתפס ותורגש על ידם כישיבה על הווריד וכרעש רקע המסיח את דעתם ופוגם ביכולתם לנהל את המשחק בריכוז עילאי.
בספר הזהב של המועדון שמור לך היקר והמוערך שבדפים. אינך נדרש עוד להוכיח דבר לאיש. אולי, הלוואי, אם וכאשר תבחר לך מקום אחר, חדש, ביציע, רחוק טיפה מריח הזיעה, אולי אפילו תוכל להתחיל ליהנות מהניצחונות, ולחייך.
פורסם לראשונה 04/12/2016 12:59
לפנייה לכתב/ת 
הערה מיותרת למאמן. מזרחי
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
