חוק השקיות: כך ייראה הסופר החדש

החל מ-1 בינואר 2017, נשלם היטל של 10 אגורות ומעלה על שקיות הניילון (פלסטיק) שנמצאות ליד הקופות ברשתות המזון, במטרה לצמצם פגיעה בסביבה. מדובר בשקיות עם הידיות, המכונות שקית "גופייה". בימים אלה, הרשתות כבר מתכוננות להכין את הצרכנים לשינוי הדרסטי באופן בו אנחנו משתמשים בשקיות בסופרמרקט.

יעלו 10 אג' ויהיו עבות יותר, אבל רק בסופרמרקטים ורק ליד הקופה. שקיות ניילון(צילום: shutterstock)

מכינים את הצרכנים: יחולקו סלים חד פעמיים בחינם

לפחות שבועיים לפני כניסת החוק לתוקף, הרשתות ייצאו בפרסומים בשלטים, בסניפים ובאתרי האינטרנט שלהן. ב-25 בדצמבר הן יחלו לחלק סלים חד פעמיים בחינם בקנייה מעל סכום מסוים, במימון המשרד להגנת הסביבה בסך 29 מיליון שקל. לפי המשרד, המימון יהיה מכספי ההיטל.

אופן החלוקה החינמית של הסלים ייערך כך: בקנייה מעל 100 שקל - סל רב פעמי אחד בחינם; בקנייה מעל 250 שקל 2 סלים בחינם; בקנייה מעל 400 שקל - 3 סלים בחינם; בקנייה מעל 550 שקל - 4 סלים בחינם ובקנייה מעל 750 שקל - 5 סלים בחינם. החלוקה החינמית תימשך החל משבוע לפני כניסת החוק לתוקף ועד שבועיים לאחר מכן.

יחולקו בחינם בהתניית קנייה בסכומי כסף שונים, שבוע לפני 1 בינואר ושבועיים אחרי(צילום: shutterstock)

השקיות ליד הקופה יהיו עבות יותר, במחלקת הירקות השקיות עדיין בחינם

בנוסף, גם עובי השקיות ישתנה. הקמעונאים יחויבו לספק שקיות עבות יותר, בעובי 20 עד 50 מיקרון, כך שהן יהיו עמידות ולא יקרעו בסחיבת חפצים כבדים כמו בקבוק שתייה או מכל אקונומיקה, וכך יש סיכוי גדול יותר שייעשה בהן שימוש חוזר. כיום רוב השקיות שבשימוש הרשתות - דקות יותר.

מה לא ישתנה? שקיות עדיין יחולקו חינם במחלקת הירקות והפירות ובמעדניות, אך אלה יחויבו להיות ללא ידיות. בנוסף, בירקניות, קצביות, מרכולים פרטיים, מינימרקטים וברשתות קטנות שאינן מוגדרות כ"קמעונאי גדול" בחוק המזון - ימשיכו לחלק שקיות מרשרשות בחינם, גם ליד הקופה. גם ברשתות הפארם הגדולות ימשיכו לחלק שקיות ניילון / פלסטיק בחינם. כמו כן, אין כל שינוי ברשתות האופנה, הספרים, האלקטרוניקה וכיו"ב.

קופאית: בטוח אחטוף גערות מצרכנים

בסופרמרקטים, הקופאיות מתכוננות לשינוי. קופאית באחת מרשתות המזון הגדולות אמרה ל-ynet: "כבר עשו לנו הכנות ובקרוב יתלו פה שלטים שיכינו את הצרכנים. אני בטוחה שבכל זאת אחטוף גערות והערות מחאה מצרכנים, אם כי יש הרבה אנשים שחושבים שזה חשוב לאיכות הסביבה, להשתמש בפחות שקיות".

אנשים כבר משתמשים בסלי בד?

"כן, אבל הרוב לא. יש פה סלים מבד, די זולים, אבל לקניות של הישראלי המצוי צריך הרבה סלים. זה יוצא יקר בסופו של דבר, במיוחד כשצריך לזכור להביא אותם לכל ביקור בסופר. בנוסף, עד עכשיו השומרים היו חושדים באנשים שהגיעו עם סלי קניות, כל הגישה צריכה להשתנות".

הרשתות: "מכינים את הצרכנים. לא נוריד פתאום את הגרזן"

ברשת יוחננוף אמרו ל-ynet: "בשבועיים לפני החוק נתחיל לתרגל את זה מול הלקוח בלי לגבות כסף, כדי להכניס את זה למודעות. שהלקוח לא יהיה מופתע שפתאום השקיות עולות כסף. נציב שלט בקופה שניתן לקבל תיקי קניות רב פעמיים ללא עלות בקנייה מעל סכום מסוים. לא נוריד פתאום את הגרזן. זה לא הוגן".

הצרכנים יסתגלו מהר או יאגרו שקיות לפני כן?

"יכול להיות שבהתחלה לקוחות יביאו שקיות מהבית, או תיקים שונים ומשונים. צריך לתת להם פתרונות בנקודת המכירה".

זה חוסך לכם כסף או עולה לכם?

"כרגע עולה. הזמנו 400 אלף תיקים, שזה הרבה כסף. מעבר לזה, צריך להעביר את הכסף שנגבה על השקיות החד פעמיות למשרד לאיכות הסביבה. נראה איך זה יתגלגל".

ברשת שופרסל, שמוכרת כבר כמה שנים סלים רב פעמיים, אמרו ל-ynet: "אנחנו מתכוננים לצאת במהלך הסברה בשבועיים הקרובים. נציב בסניפים שילוט עם הסבר. זה אמור לחסוך לנו כסף בטווח הרחוק, אבל לא מאוד. אנחנו במילא מוכרים סלי בד: 3 ב-10 שקלים, זה על גבול ההפסד או הסבסוד. זה מהלך נכון ברמה הערכית והחברתית".

צרכנים ישמחו או יכעסו?

"בהתחלה יהיה כעס מסוים, כי לצרכנים קשה לפעמים לקבל שינויים, אבל יתרגלו. בכל אירופה זה מזמן כך".

ישראל דומה למזרח אירופה: בזבזנית שקיות

רועי חי בהמבורג, גרמניה. בשיחה עם ynet הוא מספר שבסופרמרקט בו הוא קונה הוא עושה שימוש אך ורק בשקיות העשויות מנייר: "וגם זה רק אם באמת צריך, ולא שמתי לב אם לוקחים על זה כסף. יש בסניף שקיות גדולות מפלסטיק, שהן לא חד פעמיות ועליהן לוקחים כסף, אבל רוב האנשים אורזים את כל הדברים שלהם בסלים. כמעט אף אחד פה לא משתמש בשקית חד פעמית".

ממוצע צריכת שקיות במדינות אירופה

ואכן, בישראל, צרכן משתמש ב-350 שקיות חד פעמיות בשנה. הסכום הזה כולל "שקיות גופייה" בלבד. בפועל, המצב גרוע יותר, שכן המדידה לא כוללת שקיות חד פעמיות אחרות, כך טוענים במשרד להגנת הסביבה.

בכל הקשור לצריכת שקיות פלסטיק ישראל ממוקמת לצד מדינות מזרח אירופה, בעוד שבמערב אירופה הצריכה של שקיות כאלה היא של פחות מ-200 בשנה (בריטניה), פחות מ-100 בשנה (גרמניה) או פחות מ-50 בשנה (לוקסמבורג, דנמרק).

לפי גיא סמט, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה, הישראלים צורכים כ-2.5 מיליארד שקיות בשנה, 1.2 מיליארד מהן בסופרמרקטים. "האיחוד האירופי העביר החלטה לפיה עד 31 בדצמבר 2019, אסור יהיה לצרוך יותר מ-90 יחידות לנפש במדינות האיחוד", כך אמר ל-ynet.

"אנשים הולכים לשנות את ההרגלים בבתים שלהם. זה מהלך ציבורי קשה, אך הוא ימנע נזק סביבתי וזה גם נוח. המשרד מוכן לתת תמיכה ליצרנים כאלה, אך לא הגישו בקשות למשרד הכלכלה".

האם מחיר של 10 אגורות ירתיע את הצרכן הישראלי? לפי הקופאית: כן. "אף אחד פה לא רוצה להיות פראייר, מה, שאחרים בתור יסתכלו עליו איך הוא משלם על שקית? אנשים יצטיידו מהבית".

יצרן שקיות: ברשתות מרוצים

בנוסחו המקורי, החוק דיבר על 30 אג' לשקית, שכן במדינות שונות המחיר עומד על 25 אג' לשקית ואפילו על 50 אג'. יחד עם זאת, במשרד להגנת הסביבה אמרו ל-ynet שמדובר במחיר מינימום וכל קמעונאי שירצה יוכל לגבות יותר על שקית, אם כי בגלל התחרות סביר להניח שכולם יגבו 10 אג' בלבד. תוך שנה ורבעון, השר להגנת הסביבה יוכל להעלות את מחיר המינימום הנגבה על שקית, ואף להחיל את החוק לבתי עסק נוספים.

לכאורה, הרשתות לא ירוויחו כסף מהמהלך: ראשית, משום שהן יזמינו שקיות יקרות יותר, ושנית, משום שמדי רבעון הן יתבקשו להשיב למשרד להגנת הסביבה את הכסף שגבו על שקיות, והוא יופנה לקרן הניקיון של המשרד וישמש למטרות שונות.

למעשה, הרשתות יזמינו פחות שקיות ואף ימכרו סלים רב פעמיים במחיר שעלול להיות גבוה לעומת העלות, שכן אלה ברובם מיובאים על-ידי הרשתות ישירות מסין. כיום הן מזמינות שקיות ב-90-80 מיליון שקל בשנה.

היצרנים: נסגור את המפעלים, לא קיבלנו פיצוי

רומן פרבר, בעלי מפעל שחר פלסט, אמר ל-ynet שהוא כנראה יסגור את המפעל בעקבות החוק. "אני מייצר אריזות גמישות מפוליאתילן למגוון רחב של שימושים. האופנה השתנתה וחוק השקיות יפגע בנו בצורה אנושה. יתכן שלא יהיה כדאי לייצר. המדינה אומרת לנו: 'תסגרו את התעשייה המזיקה שלכם ולא מסייעת בפתרונות'.

"אני בעד החוק, אבל לא במתכונתו הנוכחית. אין ספק שצריך להגביל את מספר השקיות שמתעופפות בגנים, בשדות, בחופים, אבל פוליאתילן ניתן למחזור בין 4 ל-6 פעמים. לא בטוח שהסלים הרב פעמיים ניתנים למחזור או שיש מי שימחזר אותם".

אז תשווקו פחות שקיות?

"נמשיך לשווק שקיות למחלקות מסוימות בסופרמרקט, אבל החוק הגדיר עובי מסוים - מעל 20 מיקרון ועד 50 מיקרון. זה מגביל אותנו ויעזור למתחרים שלנו בחברון, סרי לנקה, וייטנאם. אנחנו נצמצם את הפעילות וכנראה נסגור. מדובר בתעשייה שיש לה 400-50 מועסקים ישירים ו-2,500 איש במעגל השני.

"אף אחד לא מפצה אותנו על שסוגרים פעילות עסקית שיזמנו במדינת ישראל. הקמתי את המפעל לפני 15 שנה. לא זכיתי לשום סיוע ממשלתי ועכשיו המדינה סוגרת את הפעילות שלי. יוזם החוק הגיע לסיכום עם היצרנים על מנגנון פיצוי על אובדן הכנסה או עסקים. הבטיחו לנו סכום של קרוב ל-140 מיליון שקל. אף אחד לא טיפל בזה. כנראה שנאבד את הפרנסה, נכריז על פשיטת רגל ונפלוט את העובדים".

כמה יעלה לך לייצר שקיות עבות יותר?

"כדי להתאים את המפעל לתקנות החדשות עליי להזמין ציוד בשווי של כ-4 מיליון דולר. כיום, אני מייצר שקיות בעוביים שונים בין 8 מיקרון ל-20 מיקרון. אין לי יכולת פיננסית להחליף ציוד, אז הפעילות תצומצם ברבעון הראשון של 2017, ואם החברה לא תהיה רווחית אסגור אותה. זה יוריד 60% מהפעילות העסקית שלי".

יצרן שקיות: "סלים רב פעמיים מייצרים נזק סביבתי לדיראון עולם"

ליו"ר פורום יצרני ומשווקי השקיות, אבישי זהבי, יש טענות קשות כלפי המשרד: "בחקיקה כתוב באופן מפורש שיטפלו בפיצוי וסיוע ליצרנים. אבל הוא מתעלם. אנחנו מדברים איתם עוד מימי עמיר פרץ ואסתרינה טרטמן. רק אבי גבאי, שהעביר את החוק הכולל מנגנון סיוע, מתעלם מאיתנו. השר אלקין לא נפגש איתנו למרות בקשות שלנו. אין לו בעיה שנפטר עובדים ונסגור מפעלים. המשרד להגנת הסביבה מתעלם מאיתנו. כל מה שהובטח ליצרנים נכתב על הקרח וזה עוד בלי לדבר על הבעיה שיש בסלים רב פעמיים".

מה הבעיה בסלים רב פעמיים?

"זה מוצר נהדר אבל המשקל העצמי שלהם גבוה משקית גופייה והמדינה לא ערוכה למחזר את הסלים האלה והם יגיעו למטמנות. זה מוצר שבצורה ממשית מייצר נזק סביבתי לדיראון עולם".

אבל משתמשים בהם פחות מאשר בשקיות חד פעמיות.

"גם הם לא מחזיקים מעמד הרבה זמן".

יש יצרן של סלים רב פעמיים שדחף את החוק?

"יש יצרן אחד במדינת ישראל, אך המסה העיקרית מגיעה מהמזרח הרחוק והרשתות מייבאות את הסלים בעצמן. בעצם המדינה הפריטה את תעשיית השקיות הישראלית ומכרה אותה לתעשייה סינית. מחליפים שעות ייצור ופועלים, בסלים שמיוצרים בסין", ענה זהבי.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "נציגי המשרד להגנת הסביבה נפגשו מספר רב של פעמים עם יצרני השקיות החד פעמיות על מנת לבדוק מסלול סיוע מיטבי בהתאם להוראות החוק. הפגישה האחרונה התקיימה ביוני 2016, בה התבקש כל יצרן להעביר נתונים לנציג משרד הכלכלה על מנת לבנות תוכנית סיוע מתאימה. נכון להיום, רק יצרן אחד העביר נתונים כאמור. במצב זה לא ניתן לבנות תוכנית סיוע מתאימה.

"בנוסף, להלן לשון החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות סעיף 6(ב)(1) - 'כספי ההיטל שיועברו לקרן לשמירת הניקיון...וכן יכול שישמשו למתן סיוע ליצרנים של שקיות נשיאה, בין השאר לשם התאמת פעילותם להוראות חוק זה'. ולא כפי שצוטט.

"מדיניות המשרד היא שימוש במוצרים רב-פעמיים. סלים אלה יחליפו 1.2 מיליארד שקיות חד פעמיות בשנה שאינן ממוחזרות כלל. המשרד הקצה חלק מכספי ההיטל לתמיכה בחלוקת סלים רב פעמיים לצרכנים, תוך העדפה של סלים תוצרת הארץ 'כחול לבן'. יודגש כי הדרג המקצועי הבכיר במשרד נכון להיפגש עם היצרנים ונציגיהם בכל עת".