הכולסטרול עדיין גבוה? יש עוד תקווה
על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, ל-25% מהישראלים מעל גיל 45 יש בעיית יתר כולסטרול. מה הטיפול שיועיל ולמה כ-70% מהחולים לא מצליחים להפחית את רמות הכולסטרול הגבוהות?
בשיתוף סאנופי ישראל
יתר כולסטרול הוא גורם מרכזי להתפתחות מחלות לב וכלי דם, המהוות את גורם התמותה הראשון בעולם. על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, ל-25% מהישראלים מעל גיל 45 יש בעיית יתר כולסטרול.
השקת תרופות הסטטינים לפני כ-25 שנה חוללה מהפכה בטיפול בכולסטרול. מחקרים רבים הוכיחו כי תרופות אלו, המפחיתות ערכי LDL בכוסטרול ומסייעות במניעת הצטברות רובד טרשתי בדפנות כלי הדם, צמצמו משמעותית את היקף התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם.
כאשר הטיפול בסטטינים אינו מביא לירידה מספקת ברמת ה-LDL (כולסטרול "רע"), ההמלצה היא לשלב בטיפול גם תרופות אחרות כגון אזטימיב ותרופות סופחות מלחי מרה.
עם זאת, למרות הזמינות של טיפולים אלו בסל התרופות, עדיין 72% מהחולים הישראלים המוגדרים בסיכון גבוה לא מצליחים להפחית את רמות ה-LDL לערכים המומלצים ע"י הרופאים.
קראו עוד
כולסטרול: כשהטיפול בסטטינים אינו מספיק
האם התרופות החדשות נגד כולסטרול - יגנו מפני התקפי לב?
סקר: כולסטרול בדם? ישראלים מודעים אבל פחות בודקים
דור חדש של תרופות ביולוגיות מגדיל את יעילות הטיפול עד 60%
התקדמות המדע והרפואה מאפשרת כיום לטפל באופן יעיל גם בחולים בהם הסטטינים והטיפולים הנוספים אינם מצליחים להפחית את LDL לערכים הרצויים.
מינהל התרופות האמריקאי (FDA) אישר בשנה האחרונה שימוש ב-2 תרופות ביולוגיות חדשות מסוג מעכבי PCSK9, לאחר שאלה הציגו במחקרים תוצאות מרשימות בהפחתת רמות כולסטרול LDL, וגם הפחתת אירועים לבביים חוזרים וגם הקטנת נפח פלאקים טרשתיים כפי שהודגם במחקרי הדמיה. תרופות אלו רשומות בפנקס התרופות בישראל.
מדוע התרופות הביולוגיות יעילות בהורדות LDL בנוסף לשימוש בסטטינים?
"לתרופות אלו מנגנון פעולה שונה מזה של הסטטינים" מסביר ד"ר דב גביש, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים וולפסון ומומחה לקרדיולוגיה מניעתית. ד"ר גביש מוסיף כי PCSK9 הוא חלבון בעל תפקיד קריטי במנגנון הוויסות והבקרה של רמות כולסטרול ה-LDL בדם. "חלבון זה גרם לפירוק הקולטנים ל-LDL המצויים על פני תאי הכבד, מפחית את הכמות שלהם וכך מפחית את פינוי חלקיקי ה-LDL מהדם".
לפני כעשור התגלה כי לאנשים עם מוטציה גנטית המפחיתה את פעילות ה-PCSK9 יש רמות נמוכות של כולסטרול LDL וסיכון מופחת משמעותית למחלות לב וכלי דם. ממצא חשוב זה יצר תמריץ לפתח תרופות ש"יחקו" את המוטציה הגנטית ויעכבו את פעילות ה- PCSK9.
אכן, בתוך זמן קצר, פותחו נוגדנים חד-שבטיים הנקשרים לחלבון ה-PCSK9 וחוסמים את פעילותו. נוגדנים אלה ניתנים בזריקה תת-עורית בתדירות של פעם בשבועיים עד פעם בחודש.
כך לדוגמה, במחקרים רחבי היקף שנערכו בתרופה הראשונה ממשפחת מעכבי PCSK9 שאושרה ע"י FDA הוכח שטיפול במינון 150 מ"ג בזריקה אחת לשבועיים בשילוב הטיפול הקיים (סטטינים) מפחית באופן דרמטי רמות כולסטרול LDL, עד 60% יותר בהשוואה לטיפול רק בסטטינים.
מתי מומלץ לטפל בכולסטרול LDL באמצעות התרופות הביולוגיות החדשות?
"בשנה האחרונה עודכנו ההנחיות הטיפוליות בכולסטרול LDL ושולבו בהן תרופות מעכבות PCSK9", מסביר ד"ר גביש. האיגוד הקרדיולוגי האמריקאי המליץ לרופאים לשקול תוספת מעכבי PCSK9 או החלפת האזטימיב במעכבי PCSK9, במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלת לב ואשר בהם מוצה טיפול משולב בסטטינים ובאזטימיב והמטופל טרם הגיע ליעדי ה-LDL כולסטרול.
בהמשך פרסמה החברה האירופאית לקרדיולוגיה הנחיות מקצועיות חדשות בהן רצף של קווים טיפוליים שצפויים לסייע לכל מטופל בהשגת היעד האישי שלו, לצד הקפדה על אורח חיים בריא:
קו טיפול ראשון - טיפול בתרופות ממשפחת הסטטינים במינון הנסבל הגבוה ביותר עד להשגת יעד הטיפול.
קו טיפולי שני - למטופלים שיש להם אי-סבילות לסטטינים או שאינם משיגים את יעד הטיפול בעזרת סטטינים במינון מקסימלי, מומלץ על מתן אזטימיב, תכשיר המעכב את ספיגת הכולסטרול במעי.
קו טיפול שלישי – במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה מאוד לאירועים קרדיווסקולריים ויש להם רמות כולסטרול LDL גבוהות למרות הטיפול בסטטינים במינון הנסבל ביותר בשילוב עם אזטימיב, וכן למטופלים עם אי-סבילות לסטטינים אשר יש להם רמות כולסטרול LDL גבוהות למרות הטיפול באזטימיב יש לשקול שימוש בתרופות החדשות ממשפחת מעכבי PCSK9 .
מי החולים שצפויים להפיק תועלת מהתרופות הביולוגיות החדשות?
"מעכבי PCSK9 מאפשרים לראשונה לתת טיפול מניעתי יעיל לחולים אשר אינם מקבלים כיום מענה מספק ליעדי המטרה", מסביר ד"ר גביש ומפרט: "קבוצת חולים זו כוללת אנשים עם מחלת לב פעילה (בפרט כאלו שעברו לאחרונה התקף לב), חולים במחלות כרוניות המעלות סיכון לתחלואת לב וכלי דם (כמו סוכרת, יתר לחץ דם, אי ספיקת כליות), אנשים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית (מחלה גנטית נפוצה למדי הפוגעת במטבוליזם של הכולסטרול בגוף וגורמת כבר מגיל צעיר לרמות LDL גבוהות מאד) וכן חולים שאינם מצליחים להתמיד בטיפול בסטטינים בגלל תופעות לוואי שונות שלהם (כאבי שרירים, פגיעה קוגניטיבית, הפרעות בתפקודי הכבד ועוד).
"בכל מקרה לפני שניתן יהיה לאשר טיפול בתרופות החדשות יש למצות טיפול בתרופות הקיימות כולל סטטינים ואזטרול לפחות ל-3 חודשים מלאים ולהפנות לייעוץ של ליפידולוג במסגרת קופת החולים", הוא מסכם.
בשיתוף סאנופי ישראל
לפנייה לכתב/ת 
