איבוד מים? הצחקתם את הישראלים

ההישג הישראלי בתחום המים, הוא כמעט בלתי נתפס, אפילו במונחים בינלאומיים. כיום מדינת ישראל נחשבת למעצמה הגדולה בעולם בתחום המים בזכות מכירת טכנולוגיות מים ל-150 מדינות בכל העולם. רק לחשוב שכותבי 'הספר הלבן' שהגביל את עליית היהודים לארץ והיווה אחד המכשולים הגדולים בדרך להקמת מדינה יהודית, גרסו כי האקלים ומקורות המים לא יאפשרו אכלוס של למעלה מ-2 מיליון תושבים בארץ ישראל.

את המושג "הקו האדום" בכינרת כל ישראלי מכיר. מאז קום המדינה גדלים ילדי ישראל על המשפט "אין מים בכינרת" ומתחנכים על הסכנות שבבזבוז מים וחשיבות החיסכון, כשבכל פעם יש הדואגים להזכיר לנו שישראל מתייבשת. אך האמת היא שלישראל אין בעיות מים. וזאת על אף שכמות המשקעים היום קטנה בחצי מכמות המשקעים הממוצעת בזמן הקמת המדינה, האוכלוסייה גדלה פי עשרה והתוצר המקומי הגולמי, לרוב המדד האמין ביותר לצריכת המים, גדל פי שבעים.

עוד לפני קום המדינה, דוד בן גוריון זיהה שכדי לתפור את בעיות המים בנגב צריך לחשוב מחוץ לקופסה. יחד עם שמחה בלאס, מהנדס מים צעיר, שקרא תיגר על הנחת העבודה של הבריטים הצליח להכניע את המדבר הארצישראלי - מה שהפך את ישראל לסיפור הצלחה עולמי. שוחחנו עם כמה מהחברות בארץ המפתחות טכנולוגיות מים ייחודיות ומנסות לפרוץ לשוקי העולם.

מים גם במצבי חירום

מתי סמימי גולן וכמה מעמיתיו מעולם הצבא והחירום, החליטו לפני 6 שנים לפתח פתרונות מים למצבי משבר כגון רעידות אדמה, זיהום של מקורות מים או אפילו אירוע ביטחוני. הם הקימו חברה בשם QWater וב-2014 זכו במכרז ארצי וכיום כל תאגיד מים ורשות מקומית מחויב להחזיק בפתרונות שהחברה מציעה.

איך הם עשו את זה? סמימי גולן שכיום הוא מנכ"ל החברה מספר: "גיבשנו תפיסה יחד עם רשות המים כיצד עלינו להתנהג במצבי חירום. יש לנו מגוון פתרונות שעובדים בצורה די פשוטה. ביכולתנו לשנע מיכל של 9,000 ליטר ואז לחלק את זה לברזיות שמכילות 2,000 ליטר. 500 בני אדם יכולים להגיע לכל ברזיה וכל אחד מהם מקבל שקית דקה וסטרילית עם 4 ליטר מים. זה אמור להספיק ליום שלם, ובמצב משבר כל יום אזרח יגיע ויקבל שקית כזו. המים שבה טובים גם לשתייה וגם לבישול".

סמימי גולן ציין כי ב-2015 היה אירוע חירום בארה"ב שבו נשלחו נציגים מהחברה על מנת להעניק מהידע והניסיון שלהם לאנשי המשמר הלאומי ואף השתתפו בתרגולות שלהם.

הברזיות של 2,000 ליטר מחלקות מים לשקית קטנות של 4 ליטר(באדיבות חברת QWATER)

סמימי גולן ואנשיו אף פיתחו בחברה נוספת בשם isws מוצר שמגן על ברז כיבוי האש. "אנחנו יודעים להתחבר לצינור מבחוץ יודעים לתת תמונה של כל מה שקורה בתוך הצינור. אם יש עכשיו זרימת מים, אם מישהו גונב, או שיש נזילה, ומיד יודעים שיש אינדיקציה ומעבירים לרשות ולמוקד העירוני  שימו לב ברחוב איקס ווי זה מישהו פתח מיים והוא גונב. זו אינדיקציה בזמן אמת, עד 30 שניות. תוך כדי הפיתוח זיהינו שיש ונדליזם ובנינו מערכת עם חומרים מורכבים וגם אם מישהו מצליח לשבור, דבר שדי בלתי אפשרי - מקבלים על כך אינדיקציה".

לדבריו, הפיתוח נעשה יחד עם רשות המים ותאגיד המים מניב בראשון לציון. "בקרוב שלב הפיילוט עם תאגיד מניב יסתיים", הוא אומר. "ברגע שנקבל את אישורי התקינה, נתחיל לשווק את המוצר בארץ ובעולם. לפני חודש היינו בכנס בקנדה בנושא הזה והייתה התעניינות רבה, אנחנו בקשר עם גורמים בשיקגו שכבר הביעו עניין. כרגע מחפשים את השותפים המקומיים באמריקה הצפונית ומערב אירופה כדי לשתף איתם פעולה בהמשך".

טכנולוגיה של חדר ניתוח בתוך הצנרת העירונית

בדרום אפריקה מאבדים בין 40 ל-50 אחוזים מהמים בצנרת. בלונדון ובדרום איטליה גם כן המספרים דומים. אז איך ניתן לסתום את החור? חברת קיורפייפ פיתחו שיטה שמתאימה בדיוק למקומות שמאבדים את המשאב היקר הזה. פיטר פז, מנכ"ל משותף בחברה מספר כי שני גופים מוליכים חומר פולימרי מיוחד שיודע בדיוק לאן להיכנס ולמלא את החלל. לדבריו, השיטה לקוחה מתעשיית הדלק והגז ששם יש שני גופים שמסיעים חומר ביניהם. "הגופים האלה תפקידם לכלוא ולהסיע את החומר הפעיל שכאשר הוא עובר על פני אזור דולף, זה יכול להיות חור, סדק או חיבורים בין שני קטעים של צנרת – הוא יודע להיכנס לתוך האזור ורק לשם. זו מערכת כימית הידראולית שמתקנת הכל תוך כדי תנועה וללא פחת. אנו ממוקדים רק בתיקון הדליפה ולא נוגעים בצינור וכך הפתרון הזה מהיר וזול יותר מאשר החלפת צנרת".

פז מספר כי החברה משתפת פעולה בארץ עם תאגיד הגיחון בירושלים, אך השוק האמיתי של החברה הוא באזורים שיש בהם צינורות עם אחוזי גבוהים של דלף: בריטניה, איטליה, ספרד, צרפת, מזרח אירופה, ברזיל ומקסיקו. "אנחנו בשלבי חדירה ראשוניים, כלומר עשינו ניסויי שדה ובמו"מ בחלק מהמקומות הללו להסכם מסחרי. גם במקסיקו וגם בברזיל. מי חשב שבלונדון יהיה מחסור במים, דרום מזרח אנגליה הוא אזור של בצורת".

לדבריו, השינוי האקלימי שקרה בשנים האחרונות יצר בעיות מים קשות. "לא היו פתרונות מהסוג שלנו עד כה, מה שעזר לנו קצת, השינויים האקלימיים מיקדו את הבעיה וההזנחה של התשתית", הוא מבהיר. "מצאנו את עצמנו במקום מעניים במרכז הבמה כי אין סביבנו אף אחד שיש לו פתרון דומה. זו קטגוריה חדשה והיא דרושה ואנחנו מקבלים היענות גבוהה מהשוק מבלי לעשות שיווק אגרסיבי". עם זאת הוא מציין כי זמן החדירה לשוק הוא איטי משום שלא מדובר במערכת טכנולוגית אלא פיסית וכן מסיבות רגולטוריות.

(באדיבות Curapipe)

הסטטיסטיקה מדברת

הנתונים העולמיים המדהימים שמציגים איבוד של עשרות אחוזים של מים שכבר טופלו, כלומר נשאבו, טוהרו, נבדקו והוזרמו לצינורות שמובילים את המים לבתים גרמו לכמה וכמה חברות לנסות ולספק פתרונות שיצמצמו את התופעה המדאיגה הזו. הבעיה מחריפה כאשר ההיצע, מים לשתייה, הולך ואוזל כתוצאה משינויי אקלים וזיהום סביבתי. צריכת המים במקביל לנפש עולה, גבוהה פי 2 ממה שהיה לפני 100 שנה כתוצאה מהעלייה ברמת החיים ובמקביל תעשיות שלמות צורכות הרבה יותר מהר מים מבעבר.

חברת טקדו פיתחה מערכת שמנסה לתת פתרון לבעיה המורכבת הזו. לדברי זיו זרצקי, מנהל מכירות ופיתוח עסקי בחברה, כיום תאגידי המים מקבלים מידע רב מרשת המים שאותה הם מנהלים. "השאלה היא מה הם עושים עם המידע הזה. טקדו בנתה מערכת שיודעת באופן אוטומטי לקבל את המידע הזה, מדובר בסדר גודל גדול של קריאות רבות של מדי המים לאורך תקופה ארוכה – והיא מריצה את הנתונים דרך אלגוריתמים סטטיסטיים שיודעים לבצע כמה פעולות".

(באדיבות חברת טקדו)

זרצקי מציין כי אחת הפעולות שמבצעת המערכת היא בניית תחזית סטטיסטית של איך רשת המים אמורה להתנהג. "ברגע שבונים כזו תחזית ומשווים אותה לנתונים בפועל אפשר מהר מאוד לזהות סטיות סטטיסטיות ואז מכריזים על אירוע ברשת", הוא אומר. "זה יכול להיות שינויים בלחץ שעשויים לנבא תקלה שעשויה להתפתח לפיצוץ בצנרת, שינויים בספיקה, שעוני מים שמעבירים מידע שגוי ועוד. המערכת יודעת לנהל את האירוע, עם נקודת התחלה, סיווג, עוקבת אחריו ועד שהוא נסגר".

(באדיבות חברת טקדו)

"אנחנו נותנים לתאגיד המים ניראות טובה של ההתרחשויות ברשת המים שלו", הוא מוסיף. "למשל אילו אזורים בעייתיים יותר מבחינת תקלות לעומת אחרים. כך ניתן לקבל החלטות תפעוליות מעבר לרמה היומיומית. בנוסף, ברמה הניהולית אפשר להסיק מסקנות מעניינות מכל הניתוחים שלנו - למשל ב-2017/2018 אני אחליף את כל הצנרת שיש לי באזור מסוים כי שם יש לי באופן מובהק יותר בעיות. כך הארגון יכול לקבוע יעדים ולתת הנחיות לעובדיו. טקדו הופכת להיות הכלי המרכזי שאיתו אתה מנהל את תאגיד המים".

החברה קמה לפני 7 שנים - ומאז הצליחה לחדור ל-11 מדינות ברוב היבשות. זרצקי מציין כי בארץ מותקנת המערכת בתאגיד מי כרמל בחיפה ובתאגיד הגיחון בירושלים.

"המטרה בשנה הבאה היא להגדיל את כמות הלקוחות ולהכניס תוספים למערכת. לאחרונה חתמנו על הסכם אינטגרציית נתונים עם חברת דנית בשם grundfos, אחת החברות המפורסמות והגדולות בעולם למשאבות. אנו נקבל את הנתונים של המשאבות שלהם ונעשה להם ניתוח בדומה לפעולה שכבר מתחילה בשלב הראשוני עם התקנת המערכת. לחברה יש משאבות רבות בישראל ואנו מתחילים פיילוט בדנמרק. חתמנו לאחרונה גם עם חברה דנית נוספת שעוסקת במדי מים כדי לתת ניראות טובה יותר למי שמשתמש במדים שלהם".

גל ג'וס, מנהלת ענף המים במכון היצוא מספרת כי אחת הסיבות לכך שישראל נמצאת ברף התחתון ביותר של איבוד מים בעולם היא פעולתם של תאגידי המים שאחראים על הטיפול בתשתיות.

"התאגידים מחויבים על פי חוק לטפל בכך. יש כאן הבנה עמוקה בעניין. מדינת ישראל נמצאת במקום שבו אחוז איבוד המים הוא הנמוך בעולם, זה נתון שמפורסם גם באתר רשות המים, וזאת הודות לטיפול בתשתיות ולטכנולוגיות מתקדמות שמסייעות לנהל את מערך ניהול המים בצורה יעילה. בישראל מחשיבים את המים כמשאב לאומי ששייך לכולם אבל כולם משלמים עליו במידה שווה. אם תלך לקליפורניה תיתקל בדברים מדהימים בעניין הזה. מי מנהל שם את המים? 3500 תאגידי מים קטנים פזורים. מי שרוצה לחפור באר מים, יכול כי זה שייך לו. לקליפורניה יש אתרי שלגים ענקיים ואת נהר הקולורדו ובכל זאת יש מצוקת מים קשה".

בשיתוף מכון היצוא