היום הקצר בשנה: גם החיות מתכוננות לחורף
ב-21 בדצמבר חל יום ההיפוך החורפי וביום הזה, משך שעות האור הוא המועט ביותר בשנה, בחצי הכדור הצפוני של כדור הארץ. ליעלים במדבר, לעטלפי החרקים ועד לארנבות הקוטב, היום הזה מסמן תחילת עונה חדשה, המצריכה מהם לעבור שינויים מרחיקי לכת כדי לשרוד
בדרך כלל באזור חודש נובמבר, כבר לא נוכל למצוא סנדלים או מכנסיים קצרים בחנויות, ואנחנו מתחילים לארגן את ארון הבגדים שלנו לקראת החורף.
אנחנו לא לבד – גם בעלי החיים צריכים להכין את עצמם למזג האוויר המשתנה. לקראת החורף, הם מחליפים פרווה או נוצות כך שיהיו חמים וארוכים יותר.
באזורים מושלגים הם גם מחליפים את צבע הפרווה או הנוצות ל"אופנת חורף" – לבן, שיסווה אותם מעיני טורפים מסוכנים. אפילו חיות המחמד שלנו מחליפות את הפרווה בסתיו ובאביב, ואז כל הבית מתמלא שערות.
איך הם יודעים שהגיע הזמן וצריך להתכונן לחורף?
בעלי חיים משתמשים באורך היום כדי לחזות את השינויים במזג האוויר. למרות שמשך היממה הוא תמיד 24 שעות, אורך שעות האור משתנה לאורך השנה – ארוך בקיץ וקצר בחורף.
ב- 21 בדצמבר חל יום ההיפוך החורפי (winter solstice). ביום הזה, משך שעות האור הוא המועט ביותר בשנה, בחצי הכדור הצפוני של כדור הארץ. כלומר, שעד ב-21 בדצמבר משך שעות האור הולך ומתקצר, והחל מיום זה הוא הולך ומתארך. בחצי הדרומי של כדור הארץ, יום זה הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה.
למועד ומשך שעות האור והחושך יש חשיבות רבה לבעלי חיים ולאדם: הם משפיעים על רגשות, התנהגות, פיזיולוגיה ואפילו בריאות. למרות שיום זה מכונה לפעמים ה"יום הראשון של החורף", למעשה תחילת התארכות אורך היום מסמנת לבעלי החיים שעליהם להתחיל להתכונן לאביב ולקיץ.
בישראל, ביום הקצר ביותר יש רק כעשר שעות אור, בעוד שביום הארוך בישראל כ-14 שעות אור. בתקופה זו של תחילת השתנות שעות האור, בעלי החיים לא רק מחליפים את הפרווה או הנוצות. למשל היריון של היעל הנובי החי במדבריות ישראל, נמשך חמישה חודשים.
כדי שהגדי יומלט בתקופת האביב, בה מזג האוויר נוח וזמינות המזון גבוהה, צריכה היעלה להיכנס להריון חמישה חודשים קודם – בסתיו או תחילת החורף. באותו זמן, משנים הזכרים את צבע פרוותם, עוזבים את קבוצות הזכרים בהם שהו כל הקיץ, ומתחילים לחזר אחר הנקבות.
כל השינויים האלו מתרחשים בתגובה לשינויים באורך שעות האור, שמאפשרים ליעלה לתזמן את הכניסה להריון, כך שההמלטה תתרחש בעונה המתאימה.
התנהגות נוספת המבוקרת על ידי אורך היום היא תרדמת חורף. יזנובים, עטלפים אוכלי חרקים החיים בישראל, מבלים את הקיץ במערות בצפון הארץ, ואת החורף בתרדמה במערות בדרום הארץ. בתחילת יולי היזנובים משנים את העדפות המזון שלהם ועוברים להיזון במלכות נמלים עשירות בשומן, וצוברים שומן רב שישמש אותם בזמן התרדמה.
במהלך תקופה זו מכפילים היזנובים את משקל הגוף שלהם תוך שבועות בודדים. לאחר שסיימו לאגור שומן הם עוזבים את המערות בצפון הארץ ועוברים למערות בדרום הארץ, שם יעברו את החורף בתרדמה. תהליכים כאלו מבוקרים על ידי אורך היום, ובהתאם העטלפים מגיעים למערות בצפון הארץ באותם תאריכים בכל שנה, בדיוק מפתיע.
מה הקשר בין הפשרת השלג לפרוות הארנבת?
בעלי חיים אחרים נודדים לארצות רחוקות. באביב ובסתיו מתכסים שמי ישראל בהמוני ציפורים נודדות שחולפות מעלינו בדרכן לאירופה או לאפריקה. הן בדרך כלל עוזבות כשהתנאים במקום בו הן נמצאות עדיין טובים.
מדוע לעזוב כשעדיין טוב? בעלי הכנף מנצלים את התנאים כדי לאגור שומן, שישמש אותם כמקור אנרגיה בזמן הנדידה. אם יעזבו כשהתנאים יחמירו וזמינות המזון תהיה נמוכה, לא תהיה להם אפשרות לאגור מספיק אנרגיה כדי לשרוד את המסע הארוך. ולכן, במקרים רבים גם בעלי חיים נודדים מסתמכים על השינויים באורך שעות האור.
בעולם המודרני, חלים שינויים מהירים שיכולים "לבלבל" את בעלי החיים וליצור חוסר התאמה בין משך שעות האור לבין משתנים שונים בטבע, ואז ההתנהגות והפיזיולוגיה שלהם עלולה לא להתאים לתנאי הסביבה.
שני גורמים מאד משמעותיים בהקשר זה הם שינויי האקלים והשימוש בתאורה מלאכותית. כך לדוגמא, מחקרים מצאו שבעקבות התאחרות הפשרת שלגים, ארנבות ארקטיות משנות את צבע פרוותם ללבן עוד לפני ירידת השלגים, וכך הן בולטות מאד ולטורפים קל לאתר אותן.
בדומה, ציפורי שיר כדוגמת השחרור שחיות בערים, בהן הם נחשפים לתאורה מלאכותית בלילה, מפרשים את התאורה המלאכותית כאורך יום ארוך, ולכן מתחילות להתרבות עוד לפני שמגיע הקיץ וציפורים נודדות מגיעות לאתרי היעד שלהם כשהם עדיין מושלגים. ל-"טעויות" אלו השפעה על ההישרדות של בעלי חיים, והן עלולות להביא אפילו להכחדה של מינים.
נגה קרונפלד שור, ראש בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת ת"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
לפנייה לכתב/ת 
