מי צריך פסיכולוג? האפליקציות שכובשות את עולם הטיפול
מעל 10,000 אפליקציות לבריאות הנפש פותחו בשנים האחרונות, שמיועדות לטפל בשלל הפרעות - מהתמכרות לסמים ואלכוהול, דרך דיכאון וחרדה, התנהגות כפייתית ועוד. אבל האם הגיע הזמן שהטלפון החכם יחליף את הטיפול הקונבנציונלי?
כשמדברים על הערכת תוצאותיו של טיפול פסיכולוגי, אחד הממצאים המצוטטים ביותר הוא שההתאמה האישית בין המטפל למטופל מנבאת הצלחה בטיפול, או לפחות שביעות רצון ממנו, יותר מכל משתנה אחר, כמו סוג הטיפול, למשל.
עם זאת, ב-2013 לבדה פותחו יותר מ-10,000 אפליקציות לבריאות הנפש לטלפונים חכמים שמן הסתם אינן מערבות יחסים בין מטפל ומטופל כלל, כשאחת מהן אף נועדה לניטור מצבם של חולים סכיזופרנים והניבה הפחתה משמעותית של התסמינים הפסיכוטיים, תסמיני הדיכאון והפסיכופתולוגיה הכללית.
קראו גם:
פסיכולוגיה רפואית: לרתום את הנפש לטובת ההחלמה
טיפול פסיכולוגי, קוגנטיבי או זוגי? כל סוגי הטיפולים לנפש
רוצים פסיכולוג? כך תקבלו טיפול דרך הקופה
אפליקציות נוספות לטלפונים חכמים שזוכות לשימוש נרחב הן כאלו שמטפלות בדיכאון, חרדה, התמכרויות והפרעות נפשיות אחרות. האמנם נמצא תחליף לטיפול הפסיכולוגי הקונבנציונלי, המושתת על ברית טיפולית ויחסי אמון בין מטפל למטופל?
ראשיתו של הטיפול הפסיכולוגי היא בימי הפסיכואנליזה - שיטה בה לקשר בין המטפל למטופל היה תפקיד מרכזי, הן ברמה המודעת והן (ואולי בעיקר) ברמה הלא מודעת. מהפסיכואנליזה הקלאסית צמחו זרמים רבים, הידועים בשם הכולל "טיפול פסיכודינמי", אך גם גישות אחרות, כמו הגישה ההומניסטית, מעמידות במרכז הטיפול את הקשר בין המטפל למטופל.
CBT - הטיפול כתוכנית לימודים
אל מול הגישות הללו עומדת הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT), ששמה במרכז הטיפול את שינוי מחשבותיו (הקוגניציות) והתנהגותו של המטופל. מבחינות רבות, הטיפול לפי הגישה הזו דומה יותר לתהליך של הדרכה ולמידה.
ההנחה שעומדת בבסיס הגישה היא שקשייו של המטופל נובעים מדפוסי חשיבה מעוותים ו/או ממחסור בכישורים חברתיים או התנהגותיים מסוימים. השיטה צמחה מתוך מחקרים שונים, שגילו ששיפור במצבם של המטופלים (בעיקר בדיכאון) היה תוצאה של שינוי בהתנהגותו, יותר מאשר הניסיון לשנות את דפוסי החשיבה שלו. מכאן ועד להחלפת המטפל בתוכנה או אפליקציה - הדרך כבר קצרה.
אפליקציות - עד כמה הן יעילות?
בחלק גדול מהמקרים האפליקציה מוצעת כתוספת לטיפול פנים אל פנים, ויעילותה נבדקת על ידי אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. כך למשל, באחד המחקרים חולקה קבוצה של 140 נשים, שיצאו מאשפוז לאחר טיפול בכאב והיו מיועדות לעבור טיפולי המשך פסיכולוגיים בני שבועיים, לשתי קבוצות - הקבוצה הראשונה יועדה לטיפול פנים אל פנים, והשנייה - טיפול באמצעות אפיליקציית טלפון חכם שכללה ניהול יומן, תרגילי חשיבה, תזכורות, קבצי אודיו ומדיטציה מודרכת באופן שמאפשר קבלת משוב מהמטפל בנוסף לטיפול הקונבנציונלי.
מתוצאות המחקר עולה שמצבן של הנשים בקבוצה השנייה השתפר, בעוד שזה של קבוצת הביקורת, שקיבלה טיפול רגיל, הוחמר - ממצא המצביע על היעילות הרבה של האפליקציה. במחקר אחר, שעירב גם הוא מטפלים מקצועיים, נמצא כי הוספת התערבויות של אפליקציות בקבוצה להדרכת הורים הקנתה לה ערך מוסף.
לעומת זאת, חלק גדול מהאפליקציות איננו מערב מגע עם מטפל מקצועי כלל. לרוב מדובר בשיתוף פעולה בין איש מחשבים ומטפל קוגניטיבי התנהגותי, כשהאפליקציה מכוונת ברוב המקרים לחלק ההתנהגותי. במחקר על טיפול בדיכאון, לחץ וחרדה מתונים עד בינוניים, שנערך רק בעזרת מחשב וסמארטפון, נמצאה ירידה גדולה יותר ברמות הדיכאון, הלחץ והחרדה בהשוואה לקבוצת הביקורת.
עם זאת, בגלל אחוז נשירה גבוה מקבוצת המחשב/סמארטפון, המליצו החוקרים לשלב בין שתי צורות הטיפול. מחקר נוסף הצביע על שיפור דומה שחל במצב המטופל באמצעים מקוונים שונים (מחשב נייח, טלפון נייד, טאבלט ומחשב נייד). ברוב המקרים, האפליקציה תתייחס רק להיבט ההתנהגותי של ההפרעה הנפשית, כמו הפעלה התנהגותית בדיכאון או הפסקת פעולות כפייתיות ב-OCD (למשל אפליקציה לטיפול בטריכוטילומניה, תלישת שיער כפייתית).
טכנולוגיית החיישנים
לאחרונה נכנסה לשימוש בפסיכותרפיה גם טכנולוגיית חיישנים (sensor technology). מדובר בתחום חדש שסביר להניח שיתרחב ויחדור לקליניקות של מטפלים בשנים הקרובות. באחד המחקרים מתואר פיתוח ומחקר ראשוני של טיפול בדיכאון באמצעות מידע המתקבל בעזרת חיישנים בסמארטפון. בטיפול נעשה שימוש במכונת למידה האוספת נתונים מחיישני הטלפון החכם ובהם רכיב GPS, אור הסביבה ושיחות אחרונות.
במשך תקופת איסוף הנתונים התבקשו הנבדקים לענות על שאלות שמתייחסות לפעילותם ולמצב רוחם דרך הסמארטפון, ותגובותיהם חוברו לנתוני החיישנים, אשר הצליחו לנבא את בצורה מדויקת את מיקומו וסביבתו החברתית של הנבדק, אך בצורה הרבה פחות מדויקת את מצב רוחו.
את כישלון הניבוי של מצב הרוח תולים המטפלים-החוקרים במחסור בנתונים – ולאו דווקא בהיעדר מידע על גורמים נפשיים פנימיים הקשורים למצב רוח. התוכנית ליוותה אתר אינטראקטיבי לרכישת מיומנויות התנהגותיות ותמיכה במייל ובטלפון. במהלך שמונת השבועות בהם התרחש הניסוי, השתפר מצבם של המשתתפים, שהביעו שביעות רצון רבה מהתוכנית.
בטכנולוגיה דומה נעשה שימוש גם לטיפול באלכוהוליזם. האפליקציה כללה הרפיות מודרכות מוקלטות, מונה פיכחות, מסרוני מוטיבציה יומיים, לחצן מצוקה לקבלת תמיכה נוספת במצב של סכנת נסיגה והודעות על מפגשי תמיכה באזור מגוריו של המטופל. מערכת ה-GPS בסמארטפון התריעה על התקרבות לגירויים שהוגדרו על ידי המשתתפים כמסוכנים בתחילת הניסוי, ושלחה אותות אזהרה.
מטופלי תוכנית הסמארטפון הפגינו שליטה עצמית רבה יותר מאשר מטופלים בטיפול קונבנציונלי, הן בשמונת השבועות של הניסוי והן במעקב שהתקיים כעבור ארבעה חודשים.
שימוש בחיישנים נעשה גם על מדגמים מתוך האוכלוסייה הכללית, של אנשים שלא היו בטיפול, כדי לבדוק טכניקות ומאפיינים של שיחה, לנטר פעילות בתוכניות ירידה במשקל ובתוכניות בריאות אחרות. אף שהמחקר בתחום עודו בחיתוליו, השפעת המדידה על ההתנהגות מוכרת לנו גם מאמצעים פשוטים כמו ניהול יומן אכילה במחברת.
האפליקציה יכולה להחליף את המטפל?
ייתכן שחובבי טכנולוגיה וגאדג'טים שנרתעים מפנייה לטיפול פסיכולוגי פנים אל פנים ימצאו מענה חלקי באפליקציות השונות. הדבר גם עשוי לקסום לגברים שאוהבים "צעצועים למבוגרים" וחוששים לחשוף את חולשותיהם בפני אדם נוסף במעמד הטיפולי שבו יש חלוקה ברורה בין עוזר לנעזר (ואולי פחות לנשים, הזקוקות לשיתוף רגשי מילולי). אפליקציה כזו עשויה גם להעניק למשתמש הרגשה שהשליטה נשארת בידיו, שליטה שיש החוששים לאבדה בטיפול פסיכולוגי קונבנציונלי.
מספרים על נידון למוות בארה"ב שהיה שמן מדי מכדי להיכנס לכיסא החשמלי ולא הייתה לו מוטיבציה לרזות. ייתכן שניתן לשנות התנהגות "ללא מגע יד אדם", אך לשם כך דרושה מוטיבציה. החסידים האדוקים של הטיפול ההתנהגותי יטענו אולי שגם מוטיבציה ניתן ליצור באמצעות מערכת חיזוקים בעזרת אפליקציה, אך לרוב אנשים אינם כה חד משמעיים ברצונם להשתנות, גם כשהם סובלים מאוד ממצב מסוים, ודרושה יותר מטכנולוגיה להתרת הקונפליקט.
הכותב הוא פסיכותרפיסט ויועץ אקדמי בביה"ס למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית נתניה
לפנייה לכתב/ת 
