שתף קטע נבחר

"אל תתביישו לספר שאתם חולים בקוליטיס"

בר קציר, בן 24, סטודנט שנה ראשונה במדעי המחשב וסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, קצין במודיעין במיל'. שירת שנתיים בקבע, וחלה לפני שנתיים בקוליטיס כיבית. כחבר "המשמרת הצעירה", בעמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית בישראל, הוא מספר איך זה לחיות עם המחלה

בשיתוף חברת יאנסן

 

לפני שנה, בגיל 23, חטפתי את ההתקף הראשון, שהחל כמו וירוס רגיל בבטן. אכלתי חומוס בשישי בצהריים, לאחר מכן התחלתי להרגיש כאבים בבטן, בחילות ושלשולים. 24 שעות אחר כך הכאבים והשלשולים לא פסקו כמו בכל וירוס רגיל, אלא החריפו. תדירות הריצה לשירותים גברה והחל להופיע דם ביציאות.

 

לאחר חודש של טיפול אנטיביוטי ללא השפעה על התסמינים התאשפזתי במיון של איכילוב, אובחנתי תוך ימים ספורים כחולה בקוליטיס כיבית והתחלתי לקבל טיפול תרופתי מתאים.

 

היה המון חשש אחרי האבחון. השיטוטים בגוגל הניבו סיפורים קשים מאוד של חולים ששגרת חייהם נפגעה באופן דרסטי בגלל המחלה, שסובלים מהתקפים חוזרים ונשנים, מכאבים ומתחזקים דיאטה מצומצת ביותר.

 

שגרת חיים לצד המחלה

מאז ההתפרצות הראשונית לא חוויתי עוד התקף ואני נמצא כעת ברמיסיה (הפוגה). בתום האשפוז חזרתי לצבא לעוד מספר חודשים. לאחר השחרור עבדתי בחברת הייטק, אחר כך טיילתי בחו"ל מספר שבועות וכעת אני מתחיל לימודים באוניברסיטה.

 

למחלה אין השפעה על שגרת היום שלי, אני לא מוגבל בדברים שאני יכול לעשות בגלל המחלה.

 

אני מאמין שאם אנהל את המחלה, כלומר את חיי עם המחלה, על ידי הטיפול התרופתי שהותאם לי, מזון בריא ותחושה מנטלית טובה, אצליח לנהל אותה במקום שהיא תנהל אותי.

 

אני חושב שהרבה מחלות כרוניות הן אינדווידואליות, ושכל אדם בוחר להתמודד בדרך שונה. לכן חשוב להבין שמה שטוב לי לא בהכרח טוב לאחרים.

 

בנוגע לתזונה, היא לא שונה באופן דרסטי מלפני האבחון, ומומלצת לרוב האנשים באשר הם. לאכול מזון טרי ולא מעובד, לגוון בירקות בפירות ובדגנים, להמעיט בסוכר ובחומרים משמרים. לשתות הרבה מים, ללא משקאות ממותקים ואלכוהול אפשר, אבל במידה.

 

לאזן את הלחץ בחיים

לפני ההתקף הראשון הייתי בלחץ נפשי גבוה. הרבה חולים מספרים שטראומה אישית שחוו הביאה להתקף. על אף שאין גושפנקא רשמית לקשר בין הרגע והבטן, "תחושת הבטן", של החולים במחלה כנראה נכונה. לכולנו כדאי להיות שמחים ומאושרים ללא קשר לרפרטואר המחלות הכרוניות שיש לנו, ומזיק זה בטח לא.

 

בגלל תופעות הלוואי המאוד לא נעימות של המחלה, לאנשים שאני מכיר קשה לשתף לפעמים את חבריהם ומכריהם בנבכי המחלה. על אחת כמה וכמה אם מדובר בצעירים.

 

זהו בדיוק המקום בו נכנסת "המשמרת הצעירה" - לסייע לכל החולים להתגבר על הקשיים שהמחלה מציבה על מנת להמשיך להתקדם בחייהם עם המחלה ולהעלות את  המחלה למודעות, כדי שהאבחון יהיה מהיר יותר, וגם לדעת שאפשר לחיות עם המחלה.

 

העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית, הקימה את “המשמרת הצעירה”, ככתובת לחולים הצעירים יותר בגילאי 19-29 על הבעיות הייחודיות שלהם. “המשמרת הצעירה” פועלת להגברת המודעות למחלות מעי דלקתיות, במטרה לעזור לחולים צעירים שמתמודדים עם מחלות שפוגעות, כמעט, בכל היבט בחיי היום יום – לימודים בתיכון, שירות צבאי, לימודים אקדמיים, טיולים, עבודה , זוגיות ועוד.

 

לאתר העמותה

 

 

בשיתוף חברת יאנסן

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים