שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחוברים לחיים: אפליקציות התקשורת שחוללו מהפכה
    מסרים מיידיים וטלפוניה - בחינם ועל גבי רשת האינטרנט, הם אחת הבשורות החשובות של העשור האחרון, אפליקציות התקשורת, כמו וואטסאפ, פייסבוק מסנג'ר וסקייפ, לא רק ששינו את טכנולוגיית התקשורת הבין-אישית, אלא ייצרו דינמיקה של קשרים מסוג חדש

    אפליקציות התקשורת המספקות שירותי מסרים מידיים וטלפוניה אינטרנטית – שינו כליל את האופן שבו אנחנו מתקשרים עם העולם: בתולדות התקשורת מדובר בתופעה דרמטית ממש, אך קדמו לה שלוש מהפכות שמוזגו באמצעות האפליקציות הללו ליישום אחד.

     

    האפליקציות ששינו את חיינו - לכל הכתבות

    מסרים מיידיים וטלפוניה על בסיס אינטרנט
    מסרים מיידיים וטלפוניה על בסיס אינטרנט

    מאז הותקנו הטלפונים המסחריים הראשונים, בשנות ה-80 של המאה ה-19, ובמשך כמאה שנים, הטלפון היה קווי ומחובר לקיר. הקול שלנו נקלט באפרכסת, הועבר כסדרת אותות חשמליים בכבל אל הקיר, וממנו - באמצעות כבלים מוליכים, סיבים אופטיים או התקני קשר רדיו – אל העולם כולו. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הופיעה גרסה אלחוטית של הטלפון, מה ששחרר אותנו במידת-מה מהמכשיר המחובר לקיר, ואיפשר ניידות של כמה עשרות מטרים ברחבי הבית.

    טריוויאלי היום, מהפכני לפני שני עשורים

    אך מהפכת הניידות הטלפונית האמיתית, התרחשה עשרים שנה אחר-כך, עם המצאת הטלפון הסלולרי, ששחרר אותנו סופית מהחיבור לקיר והוציא את יכולת השיחה אל המרחב הפתוח. בשנות ה-80 של המאה ה-20 עדיין היה מדובר במצרך לעשירים בלבד. עשר שנים מאוחר יותר הפכו טלפונים ניידים למכשיר עממי לכול, וכיום מכסה התקשורת הסלולרית כ-95% מאוכלוסיית העולם, והופכת אותו לכפר גלובלי אחד. טלפונים ניידים, אם כך, מיצבו עצמם די בצדק כאחת מההמצאות החשובות של המאה ה-20.

     

    בצד המהפכה הסלולרית התרחשה מהפכה נוספת, בשלב זה על גבי המחשבים השולחניים בלבד: מהפכת המסרים המידיים. החלוצה שלה הייתה החברה הישראלית "מיראבליס", שהוציאה לשוק ב-1996, בדיוק לפני 20 שנים, את ה-ICQ. זו הייתה תוכנה שאפשרה איתור וקישור של אנשים שגלשו באמצעות מערכת ההפעלה "חלונות" של מייקרוסופט.

     

    הרעיון של מסרים מידיים נראה היום טריוויאלי, אלא שאז הוא היה מהפכני לגמרי. הוא איפשר למשתמשים ברחבי הגלובוס כולו, לקיים קשר בזמן אמת, בלא תלות בשירותי טלפוניה יקרים ותוך התנהלות פשוטה וטבעית, בזמן העבודה השוטפת על המחשב בבית ובמשרד. שנה וחצי מאוחר יותר, נמכרה התוכנה לענקית התקשורת האמריקנית AOL, ששירות ההודעות המיידיות שלה ישלוט בשוק במהלך רוב העשור, על-אף הופעת תוכנות מתחרות כמו אלה של יאהו, מייקרוסופט ו-QQ הסינית.

     

    בינתיים, הלך והתרחב השימוש בטלפונים הניידים, אך נותרה בעיה אחת: השימוש היה יקר מאוד. תפעול המערך הסלולרי היה נתון בידי החברות המספקות את השירות ואלה, גם אם פורמלית לא היו בבחינת מונופול, שימרו רמת מחירים גבוהה מאוד. למעשה הסטנו את התשלומים מהחברות הקוויות לניידות, אך ההוצאה נשארה דומה.


     

    טכנולוגיה עם ערך מוסף אמיתי

    המענה לכך נמצא בטכנולוגית ה-VoIP להעברת קול על בסיס פרוטוקול אינטרנטי. זו המהפכה השלישית במניין מהפכות התקשורת.טכנולוגיית ה-VoIP הומצאה כבר בשנות ה-70 ופותחה ועברה סטנדרטיזציה במהלך שנות ה-90. חברות התקשורת עשו כל שביכולתן לעכב ולמנוע את השימוש בה, כולל מסע לובי נמרץ של החברות האמריקניות בקונגרס כדי לאסור שימוש ב-IP. אך מסתבר שלא ניתן לעצור את הדינמיקה שמחוללת טכנולוגיה בעלת ערך מוסף אמיתי לציבור, וכך החל מתחילת המאה הנוכחית, לפני פחות מ-20 שנה, פרץ אשד של שירותים מבוססי IP.

    מכל מקום, בכל זמן. שיחת סקייפ (אילוסטרציה: Shutterstock)
    מכל מקום, בכל זמן. שיחת סקייפ(אילוסטרציה: Shutterstock)

     

    החברה הראשונה הייתה סקייפ, שעלתה לאוויר ב-2003. סקייפ מיזגה, בשלב זה רק על גבי המחשב השולחני, את שתי המהפכות - מהפכת המסרים המידיים ומהפכת ה-VoIP – לשירות אחד. בשלב זה עדיין לא הומצא הסמארטפון, אך כשזה יגיע ארבע שנים מאוחר יותר, עם הופעת האייפון הראשון ב-2007, תתמזג אל תוך סקייפ גם מהפכת הטלפון החכם – ותיצור עולם תקשורתי חדש תוך שילוב שלוש המהפכות. מרגע זה יתחיל עידן אפליקציות התקשורת והמסרים המידיים, שישנה כליל את האופן שבו אנחנו מתקשרים עם זולתנו.

     

    הבאות בתור, אחרי סקייפ היו ווייבר הישראלית, ששכללה במיוחד את הפיצ'ר של שיחות קוליות ולכן הפכה פופלארית בשווקים בהם הטלפוניה רעועה; וכמובן וואטסאפ, שכבר לא טרחה להופיע כשירות דסק טופ. היא נולדה מלכתחילה כאפליקציה סלולרית, בגרסת mobile-only והתעלמה מהמחשב השולחני, וכך יהיה גם עם כל אפליקציות המסרים שיבואו אחריה. במידה שהן הרחיבו את שירותיהן לדסק טופ, זה נועד רק לשם העצמת הקישוריות המתמדת של המשתמשים באפליקציה.


     

    וואטסאפ: עולם חדש מופלא

    בתחילת דרכה התמקדה וואטסאפ אך ורק בשיגור וקבלה של מסרים מידיים, וככזו היא הפכה לתוכנת המסרים הפופולארית ביותר בעולם המערבי. חוויית המסרים המידיים (IM) הפכה בידי וואטסאפ לזמינה בכל מצב וזמן, ולטבעית כמו כל שימוש טלפוני אחר. באופן הכי אינטואיטיבי, השתלבו בה בהמשך פיצ'רים כמו שיגור קבצים, שיחות קוליות ושיחות וידאו.

     

    הרעיון של שיגור קבצים באמצעות אפליקציות, היה אף הוא בבחינת מהפכה קטנה. בעבר שיגור קבצים היה כרוך במגבלות משקל וקישוריות ולעיתים באישור המקבל. אולם כיום, אפליקציות המסרים המידיים מתייחסות לקובץ – יהא זה צילום, סרטון וידיאו, קטע אודיו, או כל קובץ אחר - כאל מסרון לכל דבר. הוא נשלח, מתקבל ומאורכב כמו כל הודעה. ה"נטל" על המשתמש, מצטמצם לכדי בחירת הקובץ ושיגורו כמסרון. האפליקציה כבר דואגת לכל השאר.

    לא זזים מהוואטסאפ (אילוסטרציה: Shutterstock)
    לא זזים מהוואטסאפ(אילוסטרציה: Shutterstock)

     

    בסין ובארצות המזרח הרחוק, יש לוואטסאפ מתחרה שאינה נופלת ממנה ואולי אף עדיפה עליה: WeChat. היא הושקה לפני חמש שנים, ויש לה כמיליארד הורדות, מהן 700 מיליון חשבונות פעילים (90% מהם בסין). בדומה לווטסאפ, גם בוויצ'ט נדרש קישור בין מספר טלפון לחשבון אישי. זוהי אפליקצייתall in one שמאפשרת את כל מה שיש בוואטסאפ אך עוד הרבה מעבר לכך: תשלומי און-ליין, העברת כספים, הזמנת מוצרים, תשלום חשבונות ועוד.

     

    ווטסאפ וויצ'ט כבר מזמן אינם היחידים בזירה ויש היום במגרש המסרים המידיים, שחקנים רבים: טלגרם, הנגאואטס של גוגל, הייק מסנג'ר, ליין, קקאו-טוק, צ'ט-און, קיק, בלקברי מסנג'ר וכמובן המסנג'ר של פייסבוק. זה האחרון פועל אף הוא במרץ, כמו וויצ'ט הסיני, להפוך לאפליקציית-על שתספק לא רק קישוריות אלא גם מגוון של שירותים וצ'אט-בוטים למשימות יום-יום.

     

    אחד השירותים הפופולאריים יותר באפליקציות הללו, הוא הצ'ט הקבוצתי. לכולנו יש קבוצות הודעות כאלה: קבוצות משפחתיות, קבוצות של ההורים בגן או בבית הספר, קבוצות של החברות הכי טובות, קבוצות מקצועיות, קבוצות למטרות הפקת אירוע, קבוצות שנוצרות במהירות הרבה יותר גבוהה מזו שבה הן נמחקות. לקבוצות הצ'ט שלנו יש בדרך כלל כללי עשה ואל תעשה פנימיים.

     

    מתקשורת פרטית לרשת חברתית

    בפועל כל קבוצה כזו מהווה למעשה רשת חברתית בזעיר אנפין. וכמו הרשתות הגדולות – פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם או סנאפצ'ט – הן מהוות מקור חשוב, זמין ונגיש ביותר לקבלת מידע ועדכונים ובמה להבעת דעה. כשהמידע הזה מגיע מקבוצת השווים של המשתמש – הוא מקבל תוקף ונתפש כאמין יותר בהכרח. לעומת זאת, בשונה מהרשתות החברתיות הגדולות, באפליקציות המסרים המשתמשים אינם חשופים באופן פומבי רחב, וגם לא נתונים לרגולציה פנימית.

     

    הדוגמה המובהקת להבחנה בין אפליקציות התקשורת לבין רשתות חברתיות, היא זו שעשתה פייסבוק כשבחרה להפריד בין אפליקציית הרשת החברתית שלה, לבין אפליקציית התקשורת – פייסבוק מסנג'ר. הצעד הזה, שעורר ביקורות קשות בקרב משתמשים בתחילת הדרך, מדגים יותר מהכל את ההבדל בשימושים ואת ההבנה של פייסבוק שאפליקציית תקשורת צריכה ויכולה להציע הרבה יותר מאשר הודעות מיידיות, ומהווה, בסופו של דבר, רשת חברתית פרטית בפני עצמה.

     


    פרסום ראשון: 04.01.17, 16:18
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מחוברים לחיים: אפליקציות התקשורת שחוללו מהפכה "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים