שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רע לכם? תרגישו רע. זה יועיל לכם בעתיד
    מצווה להיות שמחים? נכון מאוד. אבל חשוב לתת מקום גם לעצב ולכאב רגשי, אחרת אנחנו עלולים לשלם מחיר כבד של ניתוק רגשי, חוסר משמעות ואפילו דיכאון. המומחית במדעי המוח ד"ר קרן בן־יצחק ממליצה שתפנו מקום גם לכאב הרגשי כי "התמודדות עם רגשות שליליים מועילה לנו"

    כולנו חווים כאב. זה יכול להיות העלבון ההוא בילדות כשאף אחד לא רצה לשחק איתנו בארגז החול, או זה שהגיע אחרי אהבה נכזבת בנעורים, הכאב החריף עם מותם של ההורים או הפרידה הבלתי־נסבלת מאהובים יקרים. אלא שלמרות ואולי משום שכאב הוא חלק בלתי־נפרד מההוויה האנושית, אנחנו גדלים עם התפיסה שמוטב להתעלם ממנו, לצמצם אותו. אנחנו מתרגלים לפחד ממנו ולהתחמק ככל האפשר מנוכחותו, ומשלמים על כך ביוקר.

     

    "בעשורים האחרונים הולכת ומתבהרת התמונה שלפיה יש לנו מערכת רגשות מסועפת שאחראית על מטען רגשי גדול מאוד, אלא שהאידיאל שכולנו עדיין חיים 

    איתו הוא שצריך לברוח מהרגשות השליליים. אלה נחווים על ידינו כסוג של קטסטרופה בגלל מסרים שמועברים מהילדות, וזה מזיק", אומרת ד"ר קרן בן־יצחק, מומחית במדעי המוח. "מחיר ההתחמקות עלול להיות כבד, פתולוגי. אחת הסיבות, למשל, להתקפי חרדה היא ניתוק רגשי קיצוני וכרוני, והסטטיסטיקה מלמדת שאחד מכל ארבעה אנשים חווה לפחות פעם אחת בחייו התקף כזה. תוצאה נוספת יכולה להיות דיכאון קליני".

     

    לשמוח זה חשוב, אבל לא צריך לברוח מהרגשות השליליים (צילום: shutterstock)
    לשמוח זה חשוב, אבל לא צריך לברוח מהרגשות השליליים(צילום: shutterstock)

     

    הכאב הרגשי נגרם בשל מתח ו/או קונפליקט ומעורר מצוקה. הוא חודר אל לשד עצמותינו ומכאיב, איך לא. אלא שחוסר הנכונות לשהות בו – לחוות אותו – עלול לייצר תחושה קשה לא פחות, של חוסר טעם ומשמעות בחיים. ההתחמקות מהכאב, מסבירה ד"ר בן־יצחק, מולידה מה שמכונה ניתוק רגשי, ובמצב הזה איננו מסוגלים לחוות את רגשותינו בכלל, חיוביים ושליליים כאחד. "בניתוק רגשי אנחנו לא מרגישים את עצמנו, לא מסוגלים לחוות שום רגש במלוא עוצמתו, משהו בנו רדום, מנומנם. במצבים האלה אנשים מדברים על חוסר משמעות, על כך שחסר להם משהו ואין להם מושג מה. במקרים האלה החיפוש צריך להיות פנימי, כי לרוב מה שחסר להם זה הם עצמם".

     

    למה לא להתחמק מכאב, במה הוא מועיל לנו?

     

    "לרגשות יש פונקציונליות. תחושות כמו כעס ופגיעות, למשל, מאפשרות לנו לבצע סדר במערכות היחסים שלנו. אם את חשה פגועה את יכולה לנסות להבין מה את מרגישה ולמה, ולשתף בזה את האחר המשמעותי שפגע בך. היכולת הזאת להרגיש תחושות כאלה מסמנת עבורך את הגבולות – מה את מוכנה שיקרה ומה לא, מה את רוצה ומה לא, וזה חיוני למניעת כאוס. כך גם לגבי קנאה עזה או געגועים – הרגשות האלה מבהירים לנו מיהו אחר משמעותי פחות או יותר בחיינו, הם מהווים מעין רמזים מטרימים, מחדדים את תחושותינו לגבי אנשים בסביבתנו. הרגשות, גם השליליים, הם כמו זרקור לעולמנו הפנימי. וזה נכון גם לכאב. כאב פיזי שנגרם למשל כתוצאה ממגע עם מים רותחים יגרום לנו להסיט את היד ממקור הגירוי המכאיב. אלא שבניגוד לכאבים הגופניים, שהם לרוב נקודתיים וחולפים, הכאב הרגשי עשוי להיות קשור לעבר ולעורר נגישות לזיכרונות כואבים שמאופסנים בדרך כלל בתת־ההכרה. אנחנו מתוכנתים לחוש כאב, הוא קיים בתוכנו כחלק מהפסיפס החווייתי האישי שלנו, אבל רובנו לא חשים בו נון־סטופ אלא הוא עולה עקב סיטואציה בהווה שיוצרת גרייה, שמציפה אירוע כואב מהעבר. היזכרות כזאת משנה את הפעילות העצבית בהרבה אזורים במוח, וצריך לדעת לקבל את זה".

     

    הסתירה המובנית בין גישת ה"מוכרחים להיות שמח", הנובעת בחלקה מהקושי הטבעי של הורינו לראות אותנו סובלים, לבין קיומו של הכאב היא היוצרת את ההתכחשות לו בדרך כלל. אלא שלדברי ד"ר בן־יצחק, דווקא שהייה בכאב והתמודדות איתו מביאות לשיפור בתחושת ה־Well Being ולחיזוק חוויות השליטה בחיים והמסוגלות.

     

    ד"ר בן־יצחק: "אנחנו מתמודדים עם כאב בצורה לא נכונה – רוב האנשים נוטים לשים אותו בצד או להגדיל אותו מעבר לממדיו האמיתיים. אלא שמחקרים מלמדים שאנשים שלא נבהלים מכאב, שיודעים לשהות בעולמם הרגשי גם כשהוא לא נעים, לאחר שאימנו את עצמם לעשות את זה, נהנים מתחושות של שליטה על מה שקורה להם ואיתם ומביטחון ביכולתם להתמודד עם מצבים קשים. כשאנחנו מפחדים, מה שנגיש לנו הוא הסבל. במצב כזה הרגשות השליליים נתפסים כאסון, והתחושה היא שאין לנו סיכוי מולם, שלא נוכל לשרוד אותם, ולכן חייבים לברוח מהם. זה אומר בעצם שאנחנו לא מתמודדים איתם. לעומת זאת, אם מנרמלים את הכאב, אם מבינים שאני כועסת וזה בסדר, או שכואב לי וזה בסדר - עוצמת הכאב פוחתת, זה עובד כמו משכך כאבים. זה מתחיל, כמובן, באמונה הפנימית שאפשר להתמודד עם הכאב וברצון להתמודד איתו. במצב האידיאלי הזה, שלוקח זמן להגיע אליו, פעילות המוח מאוזנת, המחשבה חדה יותר והתפקוד טוב יותר".

     

    הלוחשת לכאב 

    ד"ר בן־יצחק (43), אם לשלוש בנות, מספרת שהחליטה להתמקד בלימודיה במערכת הרגש בעקבות סדרת חוויות קשות שעברה בעצמה. שוד אלים ומזוין באפריקה ומחלה קשה בדרום־אמריקה היו רק שניים משרשרת אירועים טראומתית שהובילו אותה להבנה שהכאב בלתי־נסבל ולרצון להחזיר לעצמה שליטה על חוויית הקיום הבסיסית שלה.

     

    "התחלתי טיפול שנמשך כמה שנים והקזתי בו דם", היא מספרת. "הייתי כבר בתואר השני והחלטתי לשנות כיוון וללכת למדעי המוח ולהתמקד ברגשות. היכולת להחליט שאני מתמודדת עם הכל – שהתגבשה אצלי לאורך שנים, זה לא קרה ברגע – הייתה המפתח לדרגות חופש הרבה יותר גבוהות. שילמתי מחיר כבד על הכאב, ורק ההתבוננות פנימה עזרה לי לראות שיש בי תעצומות. זה נתן לי המון תקווה, זה שינה לי את המציאות. אני באמת מאמינה בזה כי חוויתי את הדברים על בשרי, לכן חשוב לי להעביר את הידע הלאה".

     

    אז איך לומדים להתמודד עם הכאב במקום לברוח ממנו?

     

    "קודם כל, צריך להבין שאחד המסרים הכי חשובים שאנחנו צריכים ויכולים להעביר לילדינו הוא שמותר להם להרגיש הכל. גם כשלי כאמא קשה לראות את בנותיי סובלות ממשהו – אני חייבת להבין שכדי להכין אותן לחיים עליי לאפשר להן לחוות גם כאב וקושי, שזה טבעי וזו זכותן, שאפשר להתמודד עם כל סוג של רגש. בינקות ובגיל הרך מגע מטפח ועקיב עוזר מאוד לווסת רגשות מבלי לבטל אותם, וחשוב שלצידו יהיו אמירות כמו 'אני איתך, אנחנו נעבור את זה יחד. אתה כועס/עצוב עכשיו וזה בסדר'. מגיל בית הספר היסודי ואילך חשוב לעזור לילדים לבנות דיאלוג פנימי כזה, שיאפשר להם להשתמש בו ולווסת את רגשותיהם גם אם אין בסביבה מבוגר קרוב ומכיל. לשמחתי, מערכת החינוך מתחילה להכניס לתוכנית הלימודים אלמנטים כמו מפתח הלב, מיינדפולנס ודמיון מודרך, שמציעים הפניה של תשומת הלב פנימה והקשבה לא שיפוטית למתרחש בתוכנו".

     

    ומה לגבי המבוגרים?

     

    "המוח שלנו הוא איבר לומד, הוא מאוד פלסטי ומשתנה כל הזמן. אז אולי יהיה קשה לשנות דפוסים ישנים, אבל זה לגמרי אפשרי, לרוב בעזרת הכוונה וטיפול. סוג הטיפול שיתאים מאוד אישי. זה יכול להיות דמיון מודרך או פסיכותרפיה, מיינדפולנס או כל דבר שהתבצעה בו למידה רגשית, שיצר שינוי במערכת הרגש המוחית".

     

    והרווח?

     

    מעבר לרווחה הרגשית, מציינת ד"ר בן־יצחק, כדאי לזכור שאנשים שמנהלים את עולמם הרגשי טוב יותר נהנים גם ממערכת חיסונית חזקה יותר. תוצאות המחקרים בתחום הזה, היא אומרת, מדהימות: זה לא רק שסטרס מחליש, זה שהתמודדות טובה איתו פשוט מחזקת: אנשים שמנהלים ביעילות את מצבי המועקה שלהם ומסוגלים לשהות בכאביהם חולים פחות.

     

    ד"ר בן־יצחק: "אנחנו מתוכנתים להתמודד כי ההתמודדות עם רגשות שליליים מועילה לנו. צריך להאמין בזה ולהתאמן בזה, ועם הזמן זה פשוט יקרה".

      

    הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"

     


    פרסום ראשון: 17.03.17, 08:33
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רע לכם? תרגישו רע. זה יועיל לכם בעתיד"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אישה דיכאון רגשות אשם רגשות אשמה נשים
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים