הרפובליקאים של הוליווד יוצאים מהארון
לא קל להיות רפובליקאי בתעשייה, בוודאי אם אתה לא שחקן בכיר. עכשיו הם מקווים לצאת לאור
קצת קשה להאמין שזה קורה בהוליווד היום, אבל רפובליקאים רבים בתעשיה מתחזים לדמוקרטים ולא מעיזים לגלות את נטיותיהם הפוליטיות. אלו הם רפובליקאים בארון, חוששים להיחשף מחשש שיבולע להם והם ישבו מובטלים בבית. ההיסטוריה חוזרת על עצמה. בדיוק כפי ששחקנים ובימאים בתעשיה בשנות החמישים שנחשדו כקומוניסטים, נרדפו על ידי סנטור ג'וזף מקרת'י ונכנסו לרשימה השחורה ויש כאלו שאף עזבו את ארה"ב, היום יש רשימה דומה המורכבת מרפובליקאים בתעשיה. רשימה שאף אחד לא רוצה להיכנס אליה.
השחקן אנטוניו סבאטו ג'וניור טוען שהוא נכנס לרשימה הזאת והכל בגלל שהוא תומך בטראמפ. סבאטו,44, יליד איטליה, עבר לארה"ב עם משפחתו בילדותו והתפרסם כדוגמן התחתונים של קלווין קליין. אחר כך הוא קיבל תפקיד בסדרת האופרה ג'נרל הוספיטל ומלרוז פלייס. הקריירה שלו עם זאת, לא הצליחה להתרומם ורשימת התפקידים שקיבל הלכה והתדרדרה עם השנים. סבאטו מאמין שזה בגלל שהוא רפובליקאי ולמעשה, נאמר לו כך בפירוש, במיוחד מאז הביע את תמיכתו במועמד לנשיאות דונלד טראמפ.
"אנחנו חיים במדינה בה מותר לך להגיד מה שאתה רוצה ומה שאתה חושב, יש כאן חופש ביטוי שאין במדינות רבות אחרות בעולם, אבל כשאתה נמצא בתעשייה פה אתה פשוט לא יכול לדבר על פוליטיקה אם אתה רפובליקאי. תוקפים אותך באכזריות שאין כדוגמתה. קשה להאמין שזה קורה. לקח לי זמן לעכל מה עושים למישהו שאינו דמוקרט בעיר הזאת. קראו לי שמות בטוויטר, סלבריטאים תקפו אותי ואמרו לי דברים איומים. אני משתדל לא לקרוא את הדברים השליליים אבל אני יודע שהם שם וזה לא נעים. מצד שני, יש גם דברים טובים שקורים. סלבריטאים אחרים שומעים אותי מדבר ולא נסוג והם אומרים לעצמם: אם הוא מעז לדבר ולהביע את דעותיו, גם אני יכול. לרפובליקאים נמאס כבר לפחד להביע את הדעות שלהם ולהסתתר מאחורי מסיכה".
ביולי השנה, הוזמן סבאטו לפתוח את כנס המפלגה הרפובליקנית בקליבלנד והוא שמח על ההזדמנות לדבר בפני קהל התומכים של טראמפ אלא שזמן קצר לאחר ששב ללוס אנג'לס, הודיע הסוכן שלו שמספר בימאים ומלהקים בהוליווד אמרו לו שלא יקחו אותו לתפקידים יותר. "לא תיארתי לעצמי שזה יגיע לידי כך אבל זה קרה. אחרי שחזרתי מהוועידה, הייתי אמור להתחיל לעבוד על מספר פרוייקטים חדשים אבל אז הסוכן שלי התקשר אלי ואמר לי שהבימאים שהייתי אמור לעבוד אתם אמרו שהכל מבוטל ושהם בחיים לא יקחו אותי לעבוד בסרט שלהם. למה? בגלל שאני רפובליקאי והכרזתי שאני מצביע לטראמפ. זה כמו במדינות קומוניסטיות או פשיסטיות, אם אתה לא אתם ולא מאמין במה שהם מאמינים, אז מחרימים אותך. ראיתי את אותה תופעה במדינות מהן הגיעו ההורים שלי, אבי איטלקי, ואני נולדתי באיטליה. מהצד של אמי, ילידת צ'כיה אנחנו יהודים. הסבים שלה נרצחו באושוויץ. אני יודע מה זה לחיות במדינות פשיסטיות. המשפחה שלי מגיעה ממדינות כאלו".
מה הביא אותך להיות מעורב פוליטית?
"פוליטיקה לא עניינה אותי יותר מדי, אני שחקן ואני אוהב את מה שאני עושה. אבל בשבע וחצי השנים האחרונות ראיתי מה קרה למדינה שלי בראשות ברק אובמה שעשה הרבה טעויות מבחינה כלכלית, מבחינת המהגרים הלא חוקיים, מבחינת דאעש, מבחינת האובמה קר. הבעתי את דעתי בעניין אבל מייד נתקלתי בתגובות חריפות וקשות נגדי. התקשורת הליברלית והרבה מאוד אנשים בתעשייה בהוליווד, מגבים את הנשיא ולא יכולים לסבול אם אתה מעביר עליו ביקורת. חשבתי שזו אמורה להיות מדינה חופשית בה אנשים יכולים להביע את דעתם, אך מסתבר שאם אתה לא מסכים עם הליברלים, אז יש לך בעיה".
יש עוד שחקנים שאתה מכיר שמתקשים לקבל עבודה בגלל דעותיהם הפוליטיות?
"כן, אני מכיר הרבה אנשים בתעשייה שנמצאים באותה סירה. אם אתה משוייך למפלגה הרפובליקאית, אתה נכנס לרשימה השחורה. אני מכיר מספר שחקנים שנמצאים ברשימה הזאת. הם שחקנים מוכשרים, נהדרים, שיחקו בסרטים גדולים וטובים, אבל הם לא עובדים כי הם רפובליקאים. יש להם אות קין על המצח. בימאים ומלהקים צריכים לבחור שחקנים על פי הכישרון שלהם וההתאמה שלהם לתפקיד ולא על פי אם הם תומכים במפלגה זו או אחרת או מה האמונה הדתית שלהם. אבל זה בדיוק מה שקורה".
ובכל זאת ולמרות שאתה יודע את כל זה אתה ממשיך להצהיר על כך שאתה תומך בטראמפ?
"בוודאי. בחרתי בטראמפ ואני תומך בכל מה שהוא עומד לעשות. כשההורים שלי הגיעו לכאן, לקח להם זמן לקבל את האזרחות שלהם, אבל הם עשו את זה בצורה חוקית. צריך להפסיק לאפשר למהגרים הלא חוקיים להגיע לכאן, מה גם שהגבול הפרוץ מהווה סכנה לבטחון ארה"ב. אני בעד בניית החומה ובעד הגירה חוקית לארה"ב. הרבה אנשים בארה"ב מרגישים אותו דבר למרות שהתקשורת הליברלית ניסתה להרוס את הדימוי של טראמפ ולא הפסיקו לרדת עליו ועל משפחתו. עיתונאים אינם אמורים לקחת עמדה לכאן או לכאן, אבל הם לקחו צד ללא כל בושה ועשו הכל כדי לצייר את טראמפ באור שחור. אני בחור רגיל מביע את דעתי ואמשיך להלחם למען מה שאני מאמין בו ואמשיך לחפש עבודה. עבודתי וחיי מבוססים על אלוהים שזה עוד דבר שמפריע משום מה לאנשים. הוא מדבר על אלוהים ואמונה דתית? טוב, אז אני לא רוצה לדבר או לעבוד אתו. זה משקף מי הם אותם אנשים באמת וממילא לא הייתי רוצה לעבוד איתם".
אין הרבה שחקנים רפובליקאים בהוליווד ואולי בגלל שאלו שכן, מעדיפים לא לדבר על כך. ולא רק שחקנים חוששים לדבר, בכלל, כל מי שקשור בצורה זו או אחרת לתעשיית הסרטים: תסריטאים, מוסיקאים, מלבישים, מאפרים, כולם מפחדים שמישהו יחשוד בהם שהם טראמפיסטים. יהונתן יונגר, 29, סגן נשיא מחלקת המכירות של חברת הסרטים ניו אימג' של אבי לרנר מודה שהוא רפובליקאי אך לא סיפר לאף אחד שהוא הצביע לטראמפ. "הצבעתי לטראמפ אבל אני לא מדבר על זה בגלל שאז אנשים יתחילו לצעוק עלי. בשביל מה אני צריך את זה? יש שחקנים שאני מכיר שגם הצביעו לטראמפ והם לא מספרים על כך כי הם חוששים מתגובות של אנשים אחרים בתעשיה ושזה יפריע להם לקבל תפקידים".
זו בעיה רק בהוליווד או גם במדינות הנחשבות לדמוקרטיות בארה"ב?
"זו בעיה בכל ארה"ב, בכל מקום בו רוב המצביעים הם דמוקרטים. יש חוסר סובלנות כלפי אלו שדיעותיהם שונות משלך, אבל בהוליווד זו בעיה חריפה במיוחד. כאן ממש לא סובלים רפובליקאים".
למה אתה חושב שסולדים מהם במיוחד כאן?
"מסתכלים עליהם כגזענים ששונאים מכסיקנים או שמרנים שמתנגדים להפלות. זה כל כך לא נכון. דבר ראשון, בזמן שאובמה היה בשלטון גורשו הכי הרבה מהגרים לא חוקיים, 3.8 מיליון ודבר שני, טראמפ לא באמת הולך לסלק את כל המהגרים הלא חוקיים בחזרה למכסיקו, זה יהיה בלתי אפשרי. אני לא בעד סילוקם כמו שאני לא נגד הפלות. אני מאמין בשאר הדברים בהם דוגלת המפלגה הרפובליקאית ובגלל זה הצבעתי עבור טראמפ. הוא אמנם לא היה המועמד האידיאלי, אבל הוא עדיף בהרבה על קלינטון שהיתה ממשיכה עם אותה מדיניות כמו אובמה".
לא כולם עם זאת אמיצים כמו סבאטו ויונגר המוכנים להיחשף בעיתון. למעשה, רוב המרואיינים הישראלים העובדים בתעשיית הסרטים אליהם פניתי, אמרו שהם בכלל לא הצביעו או שהם מעדיפים שלא להיחשף בגלל שהם מעוניינים להמשיך ולעבוד בעיר הזאת. אחת מהם היא רננה (שם בדוי) שהגיעה לעיר המלאכים לפני כעשר שנים. "מאוד רציתי שטראמפ יבחר אבל לא חשבתי שיש סיכוי כי התחזיות היו די לטובת קלינטון. כשהוא נבחר, קפצתי בבית מרוב שמחה, רציתי מאוד להתקשר לחברים שלי לחגוג את הזכיה אבל לא היה לי למי להתקשר כי כל החברים שלי הצביעו לקלינטון. חסר לי אם הייתי מגלה להם שהצבעתי לטראמפ הם לא היו מדברים אתי יותר".
עד כדי כך?
"בוודאי. אנשים לקחו את הבחירות האלו מאוד מאוד קשה. למחרת יום הבחירות, היה לי יום צילומים והאווירה על הסט היתה קשה. כמו יום אבל. אנשים הגיעו בפנים של תשעה באב כאילו מישהו מת להם במשפחה. תארי לעצמך שהייתי אומרת להם שתמכתי בטראמפ? הם היו קופצים עלי. פעם אחת בלבד עשיתי את הטעות הזאת ואמרתי למישהי שחשבתי שהיא חברה שלי שאני הולכת להצביע לטראמפ. היא תקפה אותי, אמרה שאני לא נורמלית ואיזו מין אישה אני שהולכת להצביע למישהו ששונא נשים. עד היום אני לא מדברת אתה. לי אגב לא היתה בעיה שהיא מצביע לקלינטון שכל אחד יצביע למי שהוא רוצה אבל מאז, אני לא מספרת לאף אחד שהצבעתי לטראמפ".
יש שחקנים רפובליקאים שאין להם בעיה לומר שהם תומכים בטראמפ, ג'ון וויט, קלינט איסטווד.....
"נכון, אבל אלו שחקנים ובימאים מצליחים שתמיד תהיה להם עבודה ולא משנה מה הן הדיעות הפוליטיות שלהם. אני שחקנית יחסית חדשה, אני עדיין תלויה בחסדיהם של מפיקים ומלהקים, אין לי את הלוקסוס להביע את הדיעות הפוליטיות שלי ולהישאר בבית מובטלת".
בשנת 2004, השחקן גרי סיניס החליט לפתוח ארגון חשאי של רפובליקאים לו הוא קרא: Friends of Abe. הרעיון עלה לו לאחר שהבחין כי יש הרבה שמרנים בעיר החוששים להביע את דיעותיהם הפוליטיות אבל מתים לדבר עם מישהו עליהם. וכך הוא חבר לתסריטאי ליונל צ'טווינד שסייע לו לפתוח את הקבוצה. "החברים של אייב"היא התייחסות ל"חברים של ביל", האופן בו חברים של אלכוהליסטים אנונימיים מתייחסים לפעמים לעצמם. רק שבמקרה הזה, אייב הוא אברהם לינקולן. הקבוצה מורכבת מאנשים בתעשיית הסרטים שמזדהים עם המפלגה הרפולביקאית. הארגון קנאי מאוד לגבי זהות החברים שהיום כבר מונים למעלה מ-1800 איש. אלו שמעמדם מבוסס מספיק בתעשיית הסרטים לא חוששים להזדהות כחברים בארגון החשאי. אתם אפשר למנות את פט בון, ג'ון ווייט וקלסי גראמר. השאר מעדיפים לשמור על אנונימיות, בדיוק כמו קבוצת האלכוהליסטים האנונימיים. לאירועים שלהם מגיעים מרצים המזוהים עם המפלגה הרפובליקאית כמו: מישל באקמן, פול ריאן, ריק סנטורום, ג'ון בוהנר, גלן בק, אן קולטר, מייקל סטיל ומארק לווין.
הארגון המוכר בראשי התיבות שלו FOA ניסה במשך שלוש שנים לקבל סטטוס של ארגון ללא מטרות רווח לו מגיע פטור ממס, אבל רשויות המס בארה"ב דרשו שהארגון יספק להם גישה לאתר הבית הכולל את רשימת החברים, הארגון סירב מאחר וזה לא נדרש על ידי החוק הפדרלי ובסופו של דבר, אושרה הבקשה במרץ 2014.
"אני מאוד רוצה להצטרף לארגון הזה”, אומר אייל (שם בדוי) שחקן ישראלי המתגורר בלוס אנג'לס כבר שבע שנים, ”שמעתי עליהם אבל אין לי מושג איך להצטרף. הם כל כך קנאים לפרטיות שלהם. אני מבין את זה. יש שם אנשים מאוד מצליחים בתעשיה שלו ידעו בהוליווד שהם חברים שם, הם כבר לא יהיו מצליחים יותר. זה אבסורד שאנשים צריכים להסתיר את הדיעות הפוליטיות שלהם כמו שפעם אנשים הסתירו שהם גייז. ההומואים כבר יצאו מהארון מזמן והרפובליקאים בהוליווד נכנסו לתוכו. זה לא אומר משהו טוב על העיר הזאת. גייסתי את כישרון המשחק שלי ובמשך כל השבוע שלאחר הבחירות, העמדתי פנים שאני אומלל מהתוצאות בעוד בלב פנימה קפצתי משמחה. אומרים שברומא תהיה רומאי ובהוליווד, צבוע".
